תשירו משהו לצופים

קווין קוסטנר. כוכב קאנטרי בהתהוות (צילומים: Gettyimages) 

כל אלה טובים, יפים ויודעים את תורת הזמרה, אבל יש עוד ארבעה שחקנים ושחקניות שניחנו בכישרון שירה נהדר, וזוכים להמלצה חמה מאתנו: קחו חצי שנה חופש מהקולנוע ורוצו לאולפן ההקלטות. הנה ארבעה (למעשה, חמישה) שחקנים שצריכים להתחיל לשיר ברצינות.

מייקל סרה ואלן פייג'

האגדה מספרת שכשבמאי הסרט "ג'ונו", ג'ייסון רייטמן, שאל את השחקנית אלן פייג' מה לדעתה תשמע גיבורת הסרט באייפוד שלה, היא השיבה ללא היסוס "קימייה דוסון". דוסון זכתה לזינוק אדיר בקריירה שלה בזכות הסרט הזה, בו שולבו שיריה בהבלטה, אך לפני הפרסום הגדול היא הייתה חברה בצמד האנטי-פולק המולדי פיצ'ס, יחד עם אדם גרין שפצח מאז בקריירת סולו משלו (והיה אמור להגיע להופעה בארץ השנה, אך ביטל).

מייקל סרה ואלן פייג' ב"ג'ונו". כימיה טבעית ומגושמת

כל מי שהתאהב בדמותה של ג'ונו ההרה זוכר את סיומו המתוק של הסרט, בו יושבים מחוץ לבית האב והאם הטריים, בגילום מייקל סרה ואלן פייג', ומזייפים בליווי שתי גיטרות את "Nobody Else But You" של הפיצ'ס, שיר אהבה עקמומי ומקסים, שיר שבו שני הצדדים מודים שהם אולי קצת מכוערים ולפעמים בלתי נסבלים, אבל לא מעדיפים להיות עם אף אחד אחר. בתוספות ל-DVD של ג'ונו אפשר למצוא סצינה קורעת בה פייג' שרה שוב, וגם שיר שכתבו פייג' וסרה לבמאי, רייטמן.

הכימיה הטבעית והמגושמת בין פייג' וסרה, כדמויות שהם משחקים וכזמרים, תואמת בדיוק את הפיצ'ס. לא דוסון ולא גרין היו זמרים גדולים, בטח לא כאלה ששרים מדויק ונקי, וזה היה סוד קסמם. עכשיו משהפיצ'ס התפרקו, פייג' וסרה יכולים למלא את החלל באלבום משותף של שירים קטנים, זיופים גדולים וחיוכים ענקיים.

איפה נראה אותם מופיעים: בבתי קפה בגריניץ' ווילג' של ניו יורק, ובהופעת חימום לדבנדרה בנהארט.

כריסטופר ווקן

ב"היירספריי" כולם התלהבו מטרבולטה, שהתחפש לאישה וזימר כמיטב יכולתו. אבל הפנינה האמיתית בסרט היא דווקא עמיתו הוותיק, כריסטופר ווקן. ווקן, אולי השחקן עם הפרצוף המצמית ביותר בהוליווד, כבר הוכיח שיש לו גרוב בקליפ של פאטבוי סלים, "Weapon Of Choice", בו הפגין כישורי ריקוד (ותעופה) מרשימים במיוחד. אבל גם בגרונו מתחבאת ציפור שרק רוצה לעוף.

כריסטופר ווקן. בליידי גאגא הוא כבר טיפל

ב"רומנטיקה וסיגריות" שביים השחקן ג'ון טורטורו, הצטרף ווקן לטום ג'ונס בשירת "Delilah" בסצנה מגוחכת למדי, אבל זו הייתה בדיחה בלבד. ב"היירספריי" הוא כבר ממש פוצח בשיר ועושה זאת נהדר. "You're Timeless To Me", הדואט שלו עם טרבולטה, הוא מעדן. כמו במשחק ובמבטא שלו, גם כזמר הוא שייך יותר לדור של סינטרה ובובי דארין מאשר של ג'סטין טימברלייק.

אנו מייעדים לווקן אלבום סווינג בטעם של פעם, ובו הוא יבצע, א-לה ג'וני קאש, פול אנקה או ויליאם שאטנר, להיטים עדכניים ממצעדי הפזמונים, עם טוויסט. אחרי הכל, בליידי גאגא הוא כבר טיפל.

איפה נראה אותו מופיע: באולמות הגדולים והנוצצים של לאס וגאס.

קריסטן בל

אני אוהב את קריסטן בל. עוד מאז ימי "ורוניקה מארס" המעולה והתפקיד ב"גיבורים", דרך נסיקתה ההדרגתית במדרגות ההוליוודיות עם "קח את זה כמו גבר" ו"טיפול זוגי" ועד הקריינות הקבועה ב"אחת שיודעת" – היא פשוט נהדרת. וכאילו שזה לא מספיק – היא יודעת גם לשיר.

ב"וורניקה מארס" היא התגרתה במושאי החקירה הבלשית שלה כששרה את "One Way Or Another" בערב קריוקי (ביצוע שמצא את דרכו גם לדיסק הפסקול המצוין של הסדרה) ואפילו פיזמה כמה שורות מ-"Bad Day" המאוס. אבל השיא היה בסרט הקאלט "Reefer Madness" (שתורגם בעברית ל"שיגעון המריחואנה"), מחזמר פרוע המבוסס על סרט תעמולה אנטי-מריחואני אמיתי משנות השלושים. ב-"Lonely Pew" היא ילדה טובה מדי, ב-"Little Mary Sunshine" היא הופכת מילדה טובה לרעה מאוד, וב"רומיאו ויוליה" היא מזמרת בדואט מלבב עם שותפה לסרט.

הקול של בל מעט צייצני, אבל לא תהיה לה בעיה לכבוש את מצעדי הפופ עם להקת רוק נשית סטייל No Doubt או The Donnas.

איפה נראה אותה מופיעה: בניטינג פקטורי בניו יורק, ובפסטיבל לולפלוזה הקרוב.

ראסל ברנד

בצירוף מקרים לא מתוכנן, גם הזמר הפוטנציאלי הבא שלנו כיכב ב"קח את זה כמו גבר": ראסל ברנד הוא אחד האנשים הכי מצחיקים כרגע בבריטניה, וב"קח את זה כמו גבר" הוא שיחק את אלדוס סנואו, כוכב רוק מלא בעצמו ובקלישאות רוחניות, פאתוס וחרמנות.

ראסל ברנד. מקסימום, שיופיע ברחוב 

עם השיר "Inside Of You", כסולן הלהקה הפיקטיבית "Infant Sorrow" הוא נשמע ממש כאחד מכוכבי הפופ-רוק האמיתיים של זמננו, סטייל Keane. בהזדמנות אחרת הוא ביצע פרשנות משלו ל-"When I'm 64" של הביטלס וכמעט הצליח לבצע את "Losing My Religion" של REM.

איפה נראה אותו מופיע: ברחוב, אם זה לא ילך לו.

מכירים עוד שחקני קולנוע שחייבים לפצוח בקריירת שירה, ויפה שעה אחת קודם? ספרו לנו בתגובות.