מבחני ההסמכה לפסיכולוגים ינוסחו מחדש

מחסור חמור בתקני מרצים, מבחני הסמכה קליניים מיושנים, מינוי מרצים בשיטת "חבר מביא חבר" ולימודי דוקטורט בין הארוכים בעולם - אלה הם חלק מהממצאים בדו"ח חמור של ועדה בינלאומית שבחנה את הערכת איכות הלימודים בפסיכולוגיה ובמדעי ההתנהגות בישראל.

בעקבות הממצאים, יוקם לראשונה צוות משותף של משרד הבריאות וראשי האקדמיה בישראל, אשר ינסח מבחני הסמכה חדשים לפסיכולוגיה, לאחר שאלה הקיימים התגלו כמיושנים ביותר.

הוועדה הוקמה על ידי המועצה להשכלה גבוהה והיא החלה לפעול במאי 2008. חברי הוועדה, פרופסורים בעלי שם מרחבי העולם, ביקרו ב-12 מוסדות שבהם מתקיימות תוכניות לימודים בפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות: אוניברסיטת בר-אילן, המכללה למינהל, מכללת נתניה, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת בן-גוריון, מכללת תל אביב-יפו, אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, מכללת אריאל ורופין.

הוועדה בחנה כל מוסד לגופו אך הגישה גם המלצות משותפות. מסתבר שכדי לקבל דוקטורט, הסטודנט

הישראלי לומד יותר מאשר חבריו בעולם. בישראל לוקח בממוצע שמונה שנים כדי לסיים את הדוקטורט, בעוד שבחו"ל זה לוקח בין חמש לשש שנים.

הליך קבלת הרישיון הקליני לפסיכולוגים גם הוא מיושן. הוועדה גילתה כי משרד הבריאות דורש במבחני ההסמכה להתבסס על מחקרים מיושנים שאינם מקובלים עוד במחקר הקליני המודרני.

רוב הסגל הקליני מודע לבעייתיות שנוצרה - ולרוב אף מוכן ורוצה לעדכן את תוכנית הלימודים - אולם, הוא כבול לדרישות של ועדות הרישוי של משרד הבריאות, וחושש לשנות את התוכנית ובכך "לסכן" את הבוגרים, שלא יוכלו לעבור את הליך הרישוי.

"כתמי רורשך - מיושן ולא רלוונטי" 

הוועדה עוסקת בנושא זה רבות ומצביעה על הבעיה הקיימת היום בין רשם הפסיכולוגים במשרד הבריאות לבין האקדמיה, שכן בפועל קיימת התערבות של משרד הבריאות בתוכנית הלימודים. הוועדה ממליצה שהגופים הרגולטורים (המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הבריאות, בשיתוף המחלקות לפסיכולוגיה) יפעלו יחד על מנת לפתור את הבעיה.

לדברי חברת הוועדה, פרופסור ברברה טברסקי מהאוניברסיטאות האמריקניות סטנפורד וקולומביה, "במשרד הבריאות אין כיום שיתוף עם חוקרים ואנשי אקדמיה. יש להם דרישות שאינן רלוונטיות. למשל, הם דורשים מכל מועמד להיבחן במהלך לימודיו על כתמי רורשך, שזה כבר מיושן ונחשב ללא רלוונטי. יש היום שיטות אחרות בעולם, טובות בהרבה. הם מורים למוסדות האקדמאים מה ללמד כדי להסמיך סטודנטים, במקום שהמצב יהיה הפוך". 

הוועדה מצאה כי בניגוד למקובל בעולם, ואף בניגוד לנהלים, האוניברסיטאות אינן מפרסמות מכרזים מסודרים לאיוש משרות סגל. המשרות הפנויות מעטות בשל אי-חידוש התקנים ועל כן, בהיעדר נוהל מסודר, כל מרצה מביא את חברו. "זה מתנהל ממש כמו שוק", אומרת טברסקי. בשל המחסור בסגל ובעוזרי הוראה, נוצר מצב שבו יש מחסור בבודקי בחינות. לפיכך, הוועדה מתריעה על ירידת רמת הלימודים בצורה משמעותית - במקום שאלות פתוחות, שאין מי שיבדוק אותן, עברו לשיטת המבחנים האמריקניים - מבחנים רב-ברירתיים.

בעולם מתפתחים, בארץ מקצצים

אם לא די בכך, הוועדה מצאה גם מחסור במעבדות ובציוד סביר לצרכי מחקר. בעוד שבשאר העולם מתפתחות מעבדות ענקית לחקר המוח, בארץ רק מקצצים. הוועדה קבעה כי יש לשנות את אופי התקצוב - לימוד הפסיכולוגיה מתוקצבים בישראל כמדעי החברה, בעוד שבפועל זה תחום קליני של מחקר מעשי ועל כן יש לתקצבו כמו מדעי החיים, שם התקצוב גבוה יותר פר סטודנט.

למכללות מקדישה הוועדה פרק נפרד. ההמלצה היא שלא לאפשר למכללות לפתוח תוכניות

לתארים מתקדמים, ולהקטין את מספר חברי הסגל מן החוץ המלמדים קורסי ליבה.

על פי הממצאים, במכללות מתקיימות תכניות לתואר ראשון במדעי ההתנהגות שרמתן בסך הכל טובה, אך קיימת התנגשות בין תפקיד המכללות, השואפות לתת השכלה והזדמנות לסטודנטים שלא פנו או לא התקבלו ללימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטאות, ורצונן לאפשר לסטודנטים אלה להמשיך לתארים מתקדמים, לבין רצונן של המכללות לעסוק במחקר. יתר על כן, תחום כגון פסיכולוגיה, מחייב עיסוק במחקר גם ברמת התואר הראשון.

רוב המכללות מעוניינות לפתוח תוכניות לתואר שני בפסיכולוגיה והוועדה מתריעה כי במצב הנוכחי ובהיעדר משאבים נוספים, פתיחת תוכניות לימודים נוספות לתואר שני תוביל למצוקה ולמחסור גדול יותר במשאבים ולירידה ברמה.