אסירים עולים בצה"ל: כשלא נותנים - למה להחזיר
מבקר המדינה מצא שכשליש מהאסירים בבתי הכלא הצבאיים הם עולים מחבר המדינות ואתיופיה. דניס, שהחל את דרכו הצבאית כעריק וסיים כחייל מצטיין, אמר ל-ynet: "חלק גדול מחברי לא ידעו עד כיתה י"ב ששירות בצבא הוא חובה"
דניס פרדקוב (23) לא היה צריך לקרוא את דו"ח מבקר המדינה, שפורסם אתמול (יום ד'), כדי לדעת שכשליש מהאסירים בבתי הכלא הצבאיים הם עולים - יותר מהאחוז שלהם בצה"ל. הוא יודע זאת ממקור ראשון. "בתא שלי היו עוד חמישה חיילים: ארבעה עולים מרוסיה ואחד מאוקראינה".
פרדקוב עלה לישראל כשהיה בן 16 מסיביר, יחד עם אמו ואחותו הצעירה. השלושה התגוררו במעלה אדומים. אמו, שהיתה אחות מוסמכת ברוסיה, נאלצה להסתפק בעבודות מזדמנות בישראל, לאחר שלא מצאה פרנסה במקצועה.
דניס נאלץ לנשור מהלימודים בתיכון ולעזור לאמו בפרנסת הבית. "צבא היה הדבר האחרון שעניין אותי", אמר ל-ynet, "את צו הגיוס הראשון זרקתי בכלל לפח".
כמה שבועות לאחר מועד הגיוס המתוכנן, הגיעו לביתו שוטרים צבאיים. דניס נשפט על עריקות ונשלח למחבוש של חודש ימים בכלא 6. הוא אמנם יצא משם והמשיך לשירות מלא כתומך לחימה בחיל התותחנים, בסיומו אף זכה להיות חייל מצטיין, אבל הוא מזדהה לחלוטין עם חבריו העולים שלא בחרו בדרכו.
"כשהמדינה לא נותנת לך כלום, למה שתיתן בחזרה שלוש שנים מהחיים שלך? רוב הישראלים שאני מכיר יודעים כבר מגיל אפס מה הם רוצים לעשות כשיהיו בצבא. הם מסתכלים על האחים הגדולים, על אבא, מדברים על זה כל הזמן. לי לא היה על מי להסתכל. זה אף פעם לא עניין אותי. חלק גדול מהחברים שלי בכלל לא ידעו עד כיתה י"ב ששירות בצבא הוא חובה. אף אחד לא הסביר לנו, אף אחד לא ניסה לעזור. אז מה הפלא שאנחנו מוצאים את עצמנו בכלא צבאי?"
"לא יודעים שלשרת בצה"ל זה כבוד"
עו"ד יבגני יעקבוב (31) היה במשך שבע שנים סניגור בפרקליטות הצבאית, במהלכן עסק לא מעט במקרים של אסירים עולי חבר העמים. אף אותו דו"ח המבקר לא הפתיע. "יש יותר מידי עולים מרוסיה בכלא והסיבה לכך חוסר מאמץ מצד צה"ל להתאים את הערכים שלו לערכים שלהם. הרבה מהם עלו לארץ בגילאי 14-16, אחרי שכבר קיבלו חינוך בסיסי ברוסיה, שם שירות בצבא לא נחשב לכבוד, בלשון המעטה. רוב האנשים בשכבות הגבוהות של האוכלוסייה הרוסית יעדיפו ללכת ללמוד מאשר לשרת בצבא. כשהעולים מגיעים לכאן, אף אחד לא מסביר להם את ההבדלים וכמה שבישראל לשרת בצה"ל זה כבוד".
לדבריו, מרבית האסירים מחבר המדינות יושבים במעצר על רקע עריקות או השתמטות. "החלק היחסי של קבוצת עבריני הסמים והרכוש דווקא לא גבוה ביחס לאוכלוסיות אחרות". הוא לא תולה את האשמה בצה"ל בלבד. "זו בעייה הרבה יותר גדולה מצה"ל, זו בעיה חברתית שקיימת גם בבתי ספר ובתהליכים טרום צבאיים. המצב הוא שאנשים לא נקלטים פה כמו שצריך ומהר מאוד הם מוצאים את עצמם מחוץ לחברה הישראלית. 20 שנים עברו מאז גל העלייה מרוסיה ועדין עולים רבים לא מזהים את עצמם כישראלים. ברגע כשאין לך עוגן מבחינה חברתית - גם אין לך עוגן מבחינה מוסרית והמעצורים שלך לביצוע עבירות קטנים יותר".
עו"ד יעקבוב סבור שצה"ל צריך להשקיע מאמץ רב יותר בחייליו העולים מחבר המדינות. "אם בחינוך ובגדנ"ע ואם ביצירת מערך מיוחד שלם לשילוב של חיילים יוצאי ברית המועצות בחברת החיילים הכלל ישראלים. הרבה יותר השקעה צריכה להיות מופנית לגישור ההבדלים ביניהם".
אבל צה"ל כבר פועל בנושא, בין השאר באמצעות "קורס נתיב" שמחזק זהות ציונית-יהודית בקרב חיילים-עולים, בדגש על עולים מחבר העמים. במשך מספר שבועות עוברים חיילים המגיעים לקורס סדנאות, מערכים וסיורים על טהרת הציונות. "הם לא נקלטים טוב בחברה שלנו, וכמו כל אוכלוסייה שלא נקלטת, הם מוצאים את עצמם בפשע בסופו של דבר", אומרת סגן (מיל') שיר, לשעבר מפקדת אחד מהקורסים. "המטרה שלנו היא לחזק את הקשר שלנו למורשת המדינה, לערכים שלה וגם להפוך את החיילים לאזרחים. הגיעו אלינו גם חיילים רבים שהיו לפני כן בכלא צבאי ופתאום הם הרגישו שמשקיעים בהם, שסוף סוף לצבא באמת איכפת. זה נתן להם מוטיבציה להמשך שירות. כל חייל עולה צריך לעבור את הקורס הזה והלוואי שיעברו אותו גם מי שאינו עולה כלל. קורסים כמו נתיב יכולים להיות המענה לתופעת העולים הרבים שנמצאים בכלא הצבאי. כל תוכנית כזאת מחזקת את הקשר שלהם למדינה".