ביקור-רטרו: משחקי Wing Commander
סדרת המשחקים פורצת הדרכים של origin תרמה רבות לתעשיית הגיימינג, הקולנוע ולתרבות חובבי המד"ב והציגה אלמנטים שכיום ניתן למצוא בכל משחק סימולציה. שי זלדיס סוקר את הסדרה האפית
בשנת 2654 האנושות נמצאת בעיצומה של אחת המלחמות הקשות שידעה אי פעם, לא מדינה נגד מדינה או צבא אנושי אחד נגד אחר, אלא האנושות כולה ביחד נגד אויב חייזרי מסוכן, ה-Kilrathi, דמויי אנוש שנראים כמו נמרים מהלכים על שתיים ונושמים מלחמה מרגע לידתם. האנושות במצב רע, והתבוסות מצטברות ודוחקות את בני האדם חזרה לכיוון מערכת הכוכבים הביתית שלהם, כשטייס חסר שם עם שיער כחול מתייצב לשירות.
עוד בגיימס: גירסה חדשה למשחק הארקייד הקלאסי Metal Slug
Pathetic Descendents of Monkeys!
בנעליו של כחול השיער, שבהמשך הסדרה נודע ככריסטופר "מווריק" בלייר, טייס ומפקד בכוח החלל של בני האנוש, בילינו שלושה משחקים וכמה חבילות הרחבה. הבילוי כלל חיסול מגוון ספינות ה-Kilrathi עם חימוש ייחודי, מודלים אומנותיים מבריקים ואסתטיים והכל בעולם עתידני שהוא מהאמינים ביותר שיכולים להיות בסוגה. בעוד המשחק הראשון עוסק במלחמה הגנתית בעיקרה, במשחק השני והשלישי הגזע האנושי יוצא למתקפת נגד שמסתיימת בתקיפת כוכב הבית של הקילראט'י בסוף המשחק השלישי.
אז מה כל כך מיוחד ב-WC? קשה לשים את האצבע על הנקודה, אבל המשחק הצליח לחבר ביחד אלמנטים רבים שלפניו לא שולבו בהצלחה. החל מהאפשרות לשנות את סוג חללית הקרב והחימוש שלה (ב-1990 כן?!), בחירת מסלולי שיחה שונים כמו במשחקי תפקידים מאוחרים יותר, אשר באמת משפיעים על התפתחות העלילה ועל סיום המשחק מתוך כמה סופים אפשריים- כל אלה תכונות שהתרגלנו לפגוש במשחקים מאוחרים יותר בעשור שלם.
בנוסף, Wing commander 2 היה אחד המשחקים הראשונים בתעשייה שהציגו דיבוב מקיף, לדמות הראשית ולדמויות המשנה שמתקשרות איתה. כמה שנים מאוחר יותר נולד Wing Commander 3 - משחק בתקציב של ארבעה מיליוני דולרים, הגדול ביותר עד זמנו. המשחק התהדר במנוע גראפי תלת מימדי כמעט ראשון בתעשייה, ובקטעי קישור מתוסרטים שנוצרו באותה טכנולוגיה בסיסית שיצרה יותר מעשר שנים אחר כך את Star Wars 3: Revenge of the Sith וסרטים עתירי אפקטים ו-CGI אחרים. המשחק סלל בכך את הדרך למדיה זו.
עוד בגיימס: DLC למשחק המירוצים פורצה 3
עולם עתידני ואמין
מבחינתי החלק החשוב ביותר לגבי סדרת Wing Commander הוא ההשקעה בפרטים. יוצר הסדרה הוא במאי סרטים במקור (ולאחר מכן) והוא הצליח להכניס לסדרת קרבות חלל שיכלה באותה מידה להיות חלולה וסתמית המון תוכן עלילתי, שיחות מעניינות ועולם משחק שבולע ושואב את השחקן פנימה. זו גם הסיבה שנמנעתי מלהזכיר את המשחקים המאוחרים יותר בסדרה שנטשו את קו העלילה הקשור לקילראת'י ובעיני הפסידו הרבה מהתכונות שהפכו את העלילה לכל כך מושכת. במשחק הרביעי נעמד בלייר לימינה של קבוצת מורדים ממערכת כוכבים שהותקפה במסגרת קונספירציה עשירה ומורכבת, נלחם בצי החלל של האנושות ופוגש באויבו הותיק מהמשחקים הראשונים- אדמירל טולווין שמככב במשחק הרביעי כאנטגוניסט ראשי.
גם האלמנטים הסביבתיים בעולם המשחק משלימים את החוויה והאמינות שלו- כל כוכב לכת נראה קצת שונה, תחנות חלל וספינות הקרב מעוצבות בכמה עשרות מודלים שונים, הישג טכנולוגי מבריק לתקופתו שבעצם הציב את הרף החדש לסימולטורים בחלל- אם תביטו בתמונות מהמשחק הראשון תראו שכמעט כל משחק מאוחר יותר השתמש בנוסחה ש-WC כתב.
דמויות המשנה מושקעות לפחות כמו הגיבור, ובעוד במשחק הראשון תפקידן מוגבל, במשחק השני הן מדובבות באופן מלא ומשחקות חלק בהתקדמות העלילתית, ובמשחק השלישי בסדרה דמויות המשנה משוחקות על ידי שחקנים הוליוודיים, שלושה מהם מוכרים- מארק האמיל (לוק סקייווקר מ"מלחמת הכוכבים") בתור כריסטופר בלייר, מלקולם מקדואל הותיק ("התפוז המכני") בתור אדמירל טולווין, וג'ון ריס דייוויס (הפרופסור מ-"Sliders" וגימלי מסרטי שר הטבעות). דמויות המשנה כל כך אמינות ומוסיפות לעולם המשחק שכאשר טייס המשנה של דמות השחקן לאורך שני משחקים מלאים, בוגד קילראט'י עם הכינוי Hobbes, בוגד שנית והפעם בגיבור המשחק ובצד האנושות, מצאתי את עצמי בתור ילד ממש נפגע ונעלב מהבגידה.
שלושה משחקים פורצי דרך
בשורה התחתונה, Wing Commander קשר בשבילנו המון אלמנטים לתוך סוגת הסימולטורים, גם כאלה שלא היה להם מקום בה קודם- עלילה סוחפת, דמויות מושקעות, שחקנים הוליוודיים במשחק מחשב (לא לזלזל, זה היה מאוד יוצא דופן לשחקנים שמכבדים את עצמם בתחילת שנות התשעים), גרפיקה פורצת דרך (ושוב במשחק השני, ושוב במשחק השלישי), דיבוב אמין ואיכותי, והתפתחות עלילתית שמושפעת מפעילות השחקן- תכונה שהיתה נדירה אפילו במשחקי תפקידים דאז.
מאז הסדרה הזו, סוגת הסימולטורים שינתה את פניה, ואמנם בשנים האחרונות היא מדשדשת ופונה אט-אט לכיוון יותר ארקיידי ומהיר, התכונות שהטמיעה סדרת WC לא נעלמות לשום מקום, ואפשר למצוא חתיכות שמזכירות אותה בכמעט כל סימולטור חללי מאוחר יותר.
עד היום אני זוכר בחום את השעות עם הסדרה המדהימה הזו, ואני ממליץ לכל מי שאוהב את הסוגה לנסות לפחות את WC3 או WC4 שמרגישים יותר מודרניים וניתנים למשחק בסטנדרטים של היום- אני מבטיח שלא תתאכזבו.
לפנייה לכתב/ת 
