ניקולא סרקוזי ומלחמתו באליטיסטים
נשיא צרפת מקדם רפורמה שבמסגרתה יחויבו המוסדות היוקרתיים ביותר להשכלה גבוהה לחלק מלגות לסטודנטים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. "למה שמדינה תוותר במודע על 90 אחוז מהכישרונות שלה?" שואל סרקוזי. אך יש בצרפת גם מי שאינו רואה את המהלך בעין יפה. השבוע גובשו הסכמות ראשונות
מאז נבחר לנשיאות, מקדיש ניקולא סרקוזי מאמץ רב למימוש הבטחתו לנער את התדמית הציבורית המנוונת של צרפת ולהחזיר אותה לעמדת מפתח בזירה הבינלאומית. במסגרת זו, מקדם סרקוזי כעת רפורמה שאפתנית במיוחד מערכת בתי הספר היוקרתית להשכלה גבוהה, הידועה בכינוי "גראנד אקול" (grandes ecoles) ונחשבת למעוזה ומבצרה של האינטלקטואליה והאריסטוקרטיה הצרפתית.
בעוד שרובם הגדול של הסטודנטים הצרפתיים מצטופפים באוניברסיטאות ציבוריות שסובלות באופן כרוני ממחסור בתקציבי מחקר ותשתיות, ל"גראנד אקול" מתקבלים כעשירית מהמועמדים, אחרי שעברו בהצלחה בקורס הכנה מפרך שאורכו שנתיים, ובסדרה של בחינות כניסה תחרותיות הדורשות הפגנת ידע בתחומים נרחבים. אך מרגע שהמועמד הבטיח את מקומו במוסד היוקרתי, דרכו סלולה לעמדות המפתח בצרפת. פוליטיקה, המגזר העסקי, השירות הציבורי, או כלי התקשורת - הכול פתוח בפניו.
מדובר במוסדות קטנים יחסית, שמספר הסטודנטים ברובם מסתכם במאות מדי שנה. רובם עוסקים בתחום לימודי אחד כמו ממשל, מקצועות הומניים, מנהל עסקים ואדריכלות. אין רישום מדויק של מספר בתי הספר הגדולים, אולם רשימת ה-+G-16 נחשבת לזו שמייצגת את המכובדים ביותר שבהם ומקבילה לרשימת ה-"איווי ליג" האמריקנית ולאוניברסיטות אוקספורד וקיימברידג' שבבריטניה.
"בצרפת האליטיזם חד וברור, ובעיני רבים פשוט אינו נסבל" (צילום: רויטרס)
שלא במפתיע, רובם המכריע של בוגרי הגראנד אקול, בעבר ובהווה, באים מרקע סוציו-אקונומי גבוה מאוד. רבים הם בנים ובנות של בוגרי המוסדות, שהתברגו זה מכבר לתפקידים בכירים. בני האליטות, טוענים רבים, מנותבים מגיל צעיר להצלחה בבחינות הכניסה, הקרויות בשם הקולקטיבי "קונקור".
"מטען אישי" נגד האליטות
מיותר לציין שמספרם של בני מהגרים או של צעירים צרפתים תושבי הפריפריה, בקרב תלמידי הגראנד אקול שואף לאפס. מערכת החינוך עצמה לא רק שאינה שמה לה למטרה לצמצם את הפערים, היא אף מעודדת אותם ביתר שאת. בצרפת האליטיזם כה חד וברור, ובעיני רבים פשוט אינו נסבל. וכנגד זה בדיוק יוצא הנשיא.
סרקוזי, שעל-פי עדותו חש כנער לעתים קרובות רגשי נחיתות אל מול חבריו לכיתה, בני האריסטוקרטיה הפריזאית, נושא "מטען אישי" נגד מדיניות הלימודים בגראנד אקול. סרקוזי הוא הנשיא הראשון בצרפת המודרנית שאינו בוגר ENA, בית הספר הגבוה לממשל.
יתרה מכך, הוא נכשל בבחינות הכניסה. באופן אירוני, דווקא ראשי האופוזיציה הסוציאליסטית, דוגמת המועמדת לנשיאות ב-2007 סגולן רויאל, בוגרת ENA, וכך גם מרבית בכירי מפלגתה, אשר מדברים גבוהה גבוהה על הצורך בשוויון הזדמנויות.
הפגנות סטודנטים בפריז נגד הקיצוצים בחינוך (צילום: AP)
"הגראנד אקול רק ירוויחו מקהל סטודנטים מגוון יותר. מדינה אשר מפקידה את עמדות ההשפעה בידי עשרה אחוזים מהאוכלוסייה מוותרת במודע על 90 אחוז מהכישרונות שעומדים לרשותה", אמר סרקוזי בשבוע שעבר. נשיא צרפת מחה גם על-כך שמספר מזערי של מוסדות אקדמיים בצרפת מגיע למיקום גבוה בדירוג האוניברסיטאות הבינלאומי. זאת, בעיקר משום שהטובים מביניהם אינם שותפים כלל לנעשה בזירות האקדמיות בשאר העולם, ולא מראים שום מאמץ לקבל הכרה בינלאומית.
הפולמוס הציבורי בשאלת הגראנד אקול צבר תאוצה בימים האחרונים, לאחר שהשרה לענייני השכלה גבוהה, ואלרי פקרס, העלתה הצעת חוק שתחייב את כל המוסדות האליטיסטיים לחלק מלגות לסטודנטים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, כך שיהוו 30% לפחות ממספר הסטודנטים במוסדות.
ההצעה גרמה לראשי הוועד המנהל של הגראנד אקול להיעמד על רגליהם האחוריות. יו"ר הוועד, פייר טאפי, אמר שקביעת רף כמותי ולא איכותי, תביא בהכרח לירידה ברמת הלימודים במוסדות היוקרתיים ביותר של צרפת. "זה כמו לדרוש ייצוג שווה לכל המחוזות בנבחרת הסקי הלאומית", אמר טאפי בראיון לרשת הרדיו France-Inter. "אם מספרם של תושבי האלפים, שנניח שבאופן סטטיסטי הם טובים יותר בסקי, יושווה למספרם של תושבי אזורי החוף - מן הסתם הרמה תרד".
טאפי הוסיף כי אינו מתנגד עקרונית לפתיחת ההרשמה לקהל מגוון יותר, אלא שאין לעשות זאת על חשבון המכינה ובחינות הכניסה. "יש להכין את התלמידים טוב יותר לקראת הקונקור עוד בבית הספר התיכון", אמר.
את התמיכה ברפורמה מתוך המערכת האקדמית מוביל רישאר דקואן, נשיא בית הספר ללימודים פוליטיים בפריז, הידוע בכינוי "סיאנס פו". מאז כניסתו לתפקיד בשנת 1996, הפעיל דקואן תוכנית להפיכת הקונקור לנגיש יותר לאוכלוסיות חלשות, והגביר את שיתוף הפעולה עם מוסדות אקדמיים ברחבי העולם, במיוחד בבריטניה ובארה"ב. כך למשל, הציע דקואן לקיים מספר לא מבוטל של קורסים באנגלית, למגינת ליבם כמובן של הפטריוטים הצרפתים, המסרבים לקבל את השליטה האנגלו-סאקסית בעולם האקדמי.
למרות כל זאת, השבוע הושגה פשרה בין השרה פקרס לראשי הוועד ובמסגרתה נקבע כי בתוך שלוש שנים יעמדו בתי הספר הגבוהים במכסת 30 האחוזים. כמו כן, הוסכם שייפתחו עוד מאה מכינות שיפעלו בשיתוף עם בתי ספר מאזורים מיעוטי יכולת. בכל הנוגע לבחינות הקונקור טרם הושגה הסכמה.