זבוב בעדשה? על הנקודה השחורה בשדה הראייה

גבי (השם שונה), בן 68, היה בטוח שזבוב שחור החל לרצד מול עינו הימנית. הוא נופף בידו כמו מנסה לגרשו, וכשהזבוב לא נעלם הוא שפשף את עינו.

אלא שהזבוב העקשן המשיך להיות שם. הוא היה שם גם לאחר שלוש שעות, וגם לאחר יום ויומיים. ביום השלישי הוא החליט להתייצב אצל רופאת העיניים. הרופאה בדקה, אבחנה והרגיעה שמדובר בתופעה שכיחה לגילו: היפרדות

הזגוגית האחורית בעין. נשמע מפחיד? אין ספק. מסוכן? בדרך כלל לא.

מה זה?

היפרדות הזגוגית האחורית מופיעה לרוב אחרי גיל 65, אך היא יכולה להתרחש גם מוקדם יותר. הזגוגית היא ג'ל שקוף הממלא את חלל העין מאחורי העדשה. הג'ל מחובר לרשתית המצפה את הדפנות הפנימיים של כדור העין. כחלק מתהליכי

 ההזדקנות הטבעיים עם הגיל מבנה הג'ל משתנה: הוא מתכווץ ונוצרים כיסי נוזלים בתוכו. עקב כך הוא מתקלף ונפרד מהדפנות הפנימיים של העין, תהליך הקורה לרוב באופן פתאומי ובדרך כלל בעין אחת.

מה מרגישים?

התחושות יכולות להיות שונות מאדם לאדם (אגב, יש כאלה שאינם חשים דבר):

1. הבזקי אור מול העין.

2. הופעת נקודות שחורות או זבובים או שערות (ולעתים רק נקודה, זבוב או שערה אחת) מול העין הזזים עם הסטת המבט.

3. מראה של עננים מול העין.

4. טבעת כהה בשדה הראייה הצדי.

5. תחושת כובד בעין.

6. טשטוש ראייה (שמפריע בעיקר בקריאה).

מדוע רואים הבזקי אור ונקודות שחורות?

הבזקי האור נוצרים מגירוי הרשתית על ידי המתח הנוצר מתהליך קילוף הזגוגית האחורית. המתיחה יוצרת גירוי מכאני על הרשתית המפורש במוח כגירוי אור. הנקודות השחורות, העננים, הטבעות והזבובים נוצרים מהשינויים החלים ברקמת ג'ל הזגוגית וחלקיקי התאים והפיגמנט המצטברים בתוכה, כתוצאה מהתהליך של ההיפרדות מדופנות העין הפנימיים.

האם התופעה גורמת לפגיעה בראייה?

ככלל, תהליך היפרדות הזגוגית האחורית אינו גורם לירידה בחדות הראייה. תמונת העננים, הזבובים או הבזקי האור מפריעה ומטרידה מאוד בהתחלה, אך בדרך כלל היא חולפת בתוך כמה שבועות. לעתים יישארו נקודות שחורות ספורות מול העין לאורך זמן, והמטופל יבחין בהן כאשר יש אור חזק או כשיביט על קיר לבן ומבהיק. המוח לומד עם הזמן להתעלם ממראה הנקודות השחורות על אף שהן נשארות בתוך העין. הופעת סיבוכים של התהליך תגרום להפרעה בולטת יותר בראייה בגלל הופעת מסך או וילון מול העין.

האם זה מסוכן?

ברוב המקרים התופעה אינה מלווה בסיבוכים. התופעה מפחידה בזמן התרחשותה ומטרידה מעט אחר כך, אך היא חולפת לרוב ללא נזק לרקמת העין או לראייה. לעתים רחוקות יופיעו סיבוכים אפשריים בדמות קרעים ברקמות העין. זה יכול להיות קרע ברשתית או בכלי דם של הרשתית. במקרה הראשון ימליץ הרופא על טיפול בלייזר להגבלת שולי הקרע ומניעת התרחבותו. אם הקרע לא יאובחן ולא יטופל, קיימת סכנה של היפרדות הרשתית בעקבות הופעת הקרע – תופעה המסכנת את הראייה ודורשת התערבות ניתוחית לתיקונה.

במקרה של קרע בכלי דם של הרשתית, יופיע דימום בתוך חלל העין שיגרום לטשטוש ראייה זמני ותמונה של המון זבובים מול העין, עד לספיגתו המלאה. תהליך הספיגה של דימומים אלה הוא ספונטני לרוב ונמשך כמה שבועות.

האם אפשר למנוע את זה?

לא. מדובר בתהליך טבעי של הזדקנות ולא במחלה. גם את הופעת הסיבוכים, כגון קרע ברשתית או דימום, אי אפשר למנוע, אך חשוב לאבחן אותם ואפשר לטפל בהם כדי למנוע פגיעה קבועה בראייה.

האם יש טיפול לתופעה?

כאמור, התחושות המופיעות בתהליך היפרדות הזגוגית האחורית של העין יחלפו ללא טיפול בתוך כמה שבועות. אם אובחנו

 סיבוכים, חשוב לטפל בהם מוקדם ככל האפשר.

אז מה בכל זאת לעשות?

בכל מקרה שבו אתם חשים בתופעות האופייניות להיפרדות הזגוגית האחורית, פנו לבדיקת רופא עיניים בהקדם האפשרי. זאת, כדי לאבחן נכון את התופעה ולשלול את הסיבוכים האפשריים שלה.

רופא העיניים יערוך בדיקת עיניים מלאה, כולל בדיקה עם הרחבת האישונים, לכן כדאי להגיע אל הרופא עם מלווה. לאחר הבדיקה מומלץ לחזור לבדיקת ביקורת כעבור שבוע־שבועיים כי עדיין קיים סיכון לסיבוכים במהלך השבועות הראשונים אחרי האירוע.

הכותבת היא רופאת עיניים בכירה ומנתחת, מנהלת מרפאות עיניים במרכז הרפואי רבין (בילינסון)