הגרלת הטופ 16: אירופה הקלאסית בדרך לת"א
מכבי תפגוש את אפס פילזן ותשובץ ביום ב' ב-14:00 ל'בית המוות' גם עם ריאל וסיינה או ברצלונה ופנאתינייקוס. מומחה הכדורסל הספרדי, פראן מרטינס, מנתח בטור מיוחד ל-ynet את שתי הגדולות מארצו ומודה: גם לי חסרים ישראלים בצהוב
ברצלונה וריאל מדריד היו האחראיות הישירות לכך שמכבי תל אביב הודחה בשנה שעברה בטופ 16, כשניצחו אותה ארבע פעמים ועלו על חשבונה לרבע גמר היורוליג. ביום ב' (14:00, חי ב-ynet) יתברר מי מהן תפגוש העונה את הצהובים. וגם הפעם נדמה כי סיכוייה של אלופת ישראל אינם גבוהים.
לאור מגבלות ההגרלה, פיני גרשון וחניכיו ישובצו ל'בית המוות' עם אפס פילזן, בתוספת אחד השילובים הבאים: בארסה ופנאתינייקוס או ריאל ומונטפסקי סיינה. רגע לפני ההכרעה הסופית, מנתח מומחה הכדורסל הספרדי פראן מרטינס את שתי הגדולות של ארצו בטור מיוחד ל-ynet.
| 1 | ברצלונה | אולימפיאקוס | צסק"א מוסקבה | ריאל מדריד |
| 2 | מונטפסקי סיינה | אוניקאחה מלאגה | קאחה לבוראל | פנאתינייקוס |
| 3 | ז'לגיריס קובנה | פרטיזן בלגרד | מכבי ת"א | חימקי מוסקבה |
| 4 | ציבונה זאגרב | אפס פילזן | מארוסי | פרוקום גדיניה |
כל אחת מהקבוצות הגיעה לטופ בדרך אחרת. בארסה בנתה פרויקט מיוחד בשנים האחרונות. היא נתנה למאמן הצעיר צ'אבי פסקואל את השקט התעשייתי ואת העצמאות. אחרי הזכייה בשנה שעברה באליפות ספרד, היא ביצעה את השדרוגים הנדרשים והפכה מגוונת וחזקה בהרבה.
אז מי נחת הקיץ בברצלונה? פיט מיקאל הוא הסמול פורוורד הגבוה הטוב ביבשת (לצד רומיין סאטו ממונטפסקי סיינה); בוני נ'דונג וזרועותיו הארוכות מהווים עילוי מתחת לסלים; אראזם לורבק, פעם שחקן מאכזב במלאגה, נולד מחדש והדהים את הספרדים; ואת טרנס מוריס אין צורך להציג בפני הקהל הישראלי.
הסיפור האמיתי הוא, כמובן, ריקי רוביו. לברצלונה היה מזל גדול איתו. מדובר בכישרון הכי גדול שידעה ספרד מאז פאו גאסול. אבל הוא גם ילד בן 19, שקשור מאוד למשפחתו. אילולא היה מתגורר בבדאלונה, סביר להניח שהיינו מוצאים אותו לובש את המדים הלבנים של ריאל. אלא שריקי רצה להישאר בקרבת הוריו וחתם בבארסה.
החבורה הזו הצטרפה לבסיס המקומי של חואן קרלוס נבארו, פראן ואסקס ורוג'ר גרימאו ולמשלימים הזרים יאקה לאקוביץ' וג'אנלוקה באזילה. התוצאה: ברצלונה הפכה לקבוצה גדולה, שמסוגלת לנצח בכל משחק נגד כל יריבה. בינתיים היא גם עושה את זה, עם מאזן 1:27 בכל המסגרות.
כשפלורנטינו פרס נבחר מחדש לנשיא ריאל, הוא הבהיר כי נמאס לו לראות את העצב שהשתלט על מחלקת הכדורסל. שוק השחקנים היה די קשה בקיץ האחרון, אז הוא החל בהחתמת המאמן הפנוי הטוב באירופה, אטורה מסינה.
יכולתם לחשוב שהאיטלקי הגיע למדריד כדי לבנות שלד לטווח ארוך. הוא הביא איתו כמה משחקני הצמרת באירופה: חורחה גרבאחוסה, פאבלו פריג'וני, טראוויס האנסן, רימאס קאוקינאס ודאריוש לברינוביץ'. אבל נקודה אחת משותפת לחמישה הללו - כולם עברו את גיל 30. פרויקט לשלוש שנים? אולי לשנה אחת. ריאל רוצה תארים, ומהר. היא לא תבחל באמצעים ותפתח את הכיס כדי להגיע לפודיום.
את ההמחשה לכך ניתן לקבל מנסיבות החתמתו של מרקו יאריץ' באמצע העונה. סרג'י יול הוא לכאורה רכז צעיר, שרק עולה מהספסל כגיבוי לפריג'וני. אבל לא כך היא המציאות. בפועל, בגיל 22 הוא הפך לאיש המפתח של ריאל: הוא מריץ אותה, הוא השומר הטוב ביותר שלה בקו האחורי והוא זה שמכניס אנרגיות.
עד שיול נפצע, ריאל עמדה על מאזן 0:11 בליגה. מרגע שהושבת, היא ספגה לא פחות מארבעה הפסדים רצופים. בארסה ניטרלה את הבלאנקוס בקלות: בהיעדר יול, היא פשוט עצרה את פריג'וני וגמרה את המשחק בתחילתו. מסינה היה חייב למצוא תחליף הולם ולא יכול היה להתפשר על פחות מכוכב העל הסרבי, שזכה איתו ביורוליג עם קינדר בולוניה ושיחק בשבע השנים האחרונות ב-NBA.
החדשות הטובות הן שיול שב לפעילות ויחזור לעצמו בקרוב. זה יהיה הזמן הנכון מבחינתו של מסינה: המאני טיים בספרד מתחלק לשלושה - בעוד שלושה שבועות (גביע המלך), באפריל ומאי (שלבי ההכרעה ביורוליג) ובאמצע יוני (גמר הפלייאוף).
ומכבי תל אביב? לעניות דעתי, היא נמצאת בדרגה אחת מתחת לבארסה וריאל. התקפת הצהובים מבוססת בעיקר על אלן אנדרסון, כך שקבוצה שעוצרת אותו - גורמת להם נזק עצום. צ'אק אידסון תפס את המנהיגות ומקשר בין שחקני הפנים לחוץ, אבל זו לא אותה מכבי הגדולה. חסרים לי שחקנים טובים באמת מישראל, כמו ליאור אליהו וטל בורשטיין, שנתנו איכות וגם לב לקבוצה הזו.
לפנייה לכתב/ת 
