אלכוהול, קפה וסיגריות: רועי לוי בראיון בריא
יש כמה אנשים שבכלל לא צוחקים מהבדיחות של רועי לוי, סטנדאפיסט שמנחה את 'עונת החתונות'. אלה המומחים של "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות", שמזועזעים מהתזונה שלו (קפה וסיגריות,( מהפעילות שלו ")מפיל דברים על אחרים(" ומרמת ההשקעה שלו בעצמו (אפס)
מי אני: "אני מרגיש שאני מתפלח כאן לשער. הבריאות ממני והלאה, וגם הצד הרוחני לא משהו. בימים אלה אני מנחה את 'עונת החתונות' לצד דנה מודן בהוט ,3 מריץ בסופי שבוע את המופע שלי 'רועי לוי עושה סטנדאפ' ברחבי הארץ ובמקביל מנהל את הקאמל קומדי קלאב. חוץ מזה, בני היקר והאהוב בן (3) ממלא את ימיי. נשוי לגליה, אשת חיל מצאתי. כרגע היא עוזרת לי במועדון. גר ברמת-גן. בן ,33 גובה 1.76 מ,' משקל לא ידוע, אולי 65 קילו? לא שקלתי את עצמי שנים."
יום העבודה שלי: "קם בשבע כדי לקחת את הבן שלי לגן או לפחות לתת לו נשיקה. זה מאוד מוקדם למי שהלך לישון רק שעתיים קודם לכן, אבל אני לא פראייר, אחרי שאני לוקח את בן לגן אני חוזר לישון עוד שעתיים. כשאני מתעורר אני הולך למשרד ועושה קולות של עובד. אני עושה כל מיני שטויות. לרוב אני לא מטפל בדברים באופן ישיר, אני יוזם איזה מהלך ונותן הוראות. האצלת סמכויות, מה שנקרא. אחרים קוראים לזה עצלנות סמכותית. טיפוס חרא. בארבע הילד חוזר מהגן, וכמעט כל יום אני איתו עד שהוא הולך לישון. אנחנו משחקים, הולכים מכות, אוספים שבלולים. יש לנו בחצר מלא שבלולים, והוא מרכז אותם בערימה. אין יותר דוחה מזה, אבל אותו זה משמח.
"אחרי שהוא הולך לישון אני יושב עם אשתי, ובלילה כשגם היא ישנה אני נכנס למשרד הקטן שיש לי בבית ועובד על תסריטים. בלילה אני לא יודע לישון, דברי איתי בשלוש לפנות בוקר - אני ערני.
"כשיש צילומים אז יש ישיבות מקדימות. לקראת יום צילום יש בערך 8-7 ישיבות בחודש. אני משתדל שזה לא ישבור אותי. הצילומים ל'עונת החתונות' היו די באיזי, מצלמים שמונה תוכניות ביום, זה לא קליל אבל לא נורא, כי בסוף היום אתה רואה שהתקדמת משמעותית וזה כיף לדעת שעבר היום ויש תוצאות.
"לא תתפסי אותי מתרוצץ ממקום למקום באמצע היום. בגלל שאני טיפוס מפוקפק, שאוהב להפיל דברים על אחרים, אני לא בקטע של להזיע. הזעתי הרבה שנים בשביל להיות מסוגל לא להזיע. למרות שבטח יום אחרי הכתבה אני אמצא את עצמי מתרוצץ מפה לשם.
"בסופי שבוע הכי קשה לי. אני חוזר אחרי הופעה ביום שישי בחמש לפנות בוקר וישן עד 12 בצהריים, ואז אני עם בן, אנחנו מבלים ועושים חגיגות. עכשיו יש לי סיבוב הופעות, מה שאומר שבשבת בשש אחר הצהריים אני יוצא לעוד הופעה, וזה לא קל. דווקא בסופשבוע אני נותן גז. המנוחה האמיתית מגיעה ביום ראשון, כי המועדון סגור בערב ואני יכול לנוח."
מאז שהתחתן אוכל קצת יותר (צילום: יוני המנחם)
תזונה: "שתי סיגריות וקפה שחור לארוחת בוקר. אני לא אוכל. אני יכול יומיים-שלושה לא לאכול. אמיתי. אני אוכל כי חייבים, רק כשאני ממש רעב, וגם אז זה משהו פשוט שנופל לי ליד, מה שהכי פחות צריך להכין. פותח את המקרר ומכין סנדוויץ' פשוט עם גבינה צהובה אפילו בלי למרוח מרגרינה. התזונה שלי ברצפה. מורכבת בעיקר מסיגריות, קופסה או שתיים ביום. אני גומר 3-2 מצתים בשבוע.
"אחרי הופעה יש בירות, אז אני נעשה רעב ואוכל טוסט. טוב, רבע טוסט, ואם דחפתי סיגריה לפני אז גם אין מקום לרבע הזה.
"אלכוהול, קפה וסיגריות זה הדלק שלי. פעם הייתה לי קיבולת רצינית יותר, אבל נהיה כבד לכבד. לפני שאני עולה לבמה אני לא שותה אלכוהול, צריך להיות צלול, אחרת אני לא יכול לקחת אחריות.
"יש לי תמיד הרגשה שאם אני אוכל ארוחת בוקר אז הכל יסתדר, אבל למי יש כוח. לשמחתי, הבן שלי קומביין רציני, אוכל הרבה. אני יושב איתו לארוחת ערב אבל לא אוכל.
"יש לי אישה נפלאה, אז מאז שהתחתנתי אני אוכל קצת יותר, כי היא דואגת לי, אבל זה עניין חולני. כל חיי הייתי רזה ולא התעניינתי באוכל."
כושר: "לפעמים אני קם מהמיטה. זה נחשב? אני פדלאה. פיזית אני לא עושה כלום כבר הרבה זמן. אומרים שעושים כושר כי אתה חייב לזוז כדי שלא יתנוונו לך השרירים. אין לי תוכניות לזוז לאיפשהו כשאהיה מבוגר. אני צריך את שרירי הקימה והישיבה. כשאני מופיע יוצאת ממני אנרגיה, יש אדרנלין, כנראה זה מה שנותן לי את היכולת לקום מהמיטה אחר כך."
לנפש: "הסטנד-אפ מרגיע, ויש לי את הילד ואת אשתי שמרגיעים אותי. אני משתדל להישאר רגוע. לפעמים החיים מביאים אותך לידי עצבים, אבל השנים מרגיעות. אני פחות נסער ממה שהייתי לפני עשר שנים. פעם הייתי קופץ, מתרגז, מתווכח, והיום אני אומר יאללה בסדר, עולם כמנהגו נוהג."
טיפוח: "כלום. מצחצח שיניים בבוקר ובלילה."
שורה תחתונה: "אני יודע שיכול להיות יותר טוב מבחינה בריאותית, תזונה, שינה וכל השטויות האלו. אני לא חי נכון, ולפי הסיפורים זה לא ייגמר טוב, אבל אני די בסדר עם אורח החיים שלי, למרות שזה לא קלאסי."
"אין לי תכניות לזוז לאיפושהוא". עם דנה מודן (צילום: ענת מוסברג)
מה אומרים המומחים?
רחל גרנות, מרכזת סדנאות לירידה במשקל בהרצליה מדיקל סנטר ומרפאות איכילוב טופ בתל-אביב: "רועי לוי הוא דוגמה נהדרת לאיך לא צריך לאכול. אני מקווה שהגנטיקה שלו טובה, כי אם הוא צריך לסמוך על צורת האכילה שלו, ובכלל על אורח החיים שלו - הוא בבעיה.
רועי רזה מאוד כי הוא לא אוכל. יש אנשים כאלה, שאוכל ממש לא מעניין אותם. זה תמיד מדהים אותי כמה מעט אוכל אדם צריך כדי להתקיים.
"כאשר חלק מהמטופלים שלי אומרים שלא אכלו, הם שכחו את העוגיות שאכלו בחטף ואת הבורקס שחטפו על הדרך. כאשר רועי לוי אומר שהוא לא אכל כל היום - הוא באמת לא אכל. למעשה, אין אצלו שום ארוחה. ואם כבר אוכל אז זה סנדוויץ' של לחם עם גבינה. אגב, זו דווקא בחירה טובה. הלחם מספק לו אנרגיה, והגבינה היא מקור של חלבון וסידן. אבל זהו. מלבד הסנדוויץ' הארעי הזה התזונה שלו מסתכמת בקפה, בבירה ובסיגריות, לא בדיוק תזונה מאוזנת ובריאה.
"אני שמחה שהבן אוכל טוב יותר. אולי זו ההזדמנות לעשות שינוי באכילה לפני שהבן היקר והאהוב יתחיל לחקות את אביו.
"תזונה מאוזנת צריכה לכלול ירקות המספקים ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים, פחמימות כמו לחם, אורז, תפוחי אדמה וכו,' חלבונים כמו עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב וגם קצת שומנים בריאים. אני לא מצפה מרועי שיתחיל לאכול פתאום בצורה בריאה, מסודרת ומאוזנת. אבל כדאי להתחיל בשינויים קטנים לפני שיצוצו בעיות בריאות. במצב שהוא נמצא בו כל שינוי יהיה משמעותי ומבורך. מפה אפשר רק לעלות."
צחי נחום, מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ ברשת גו אקטיב: "רועי לוי מנהל אורח חיים לא בריא, בלשון המעטה. השילוב של חוסר אקטיביות עם תזונה לקויה ועישון עלול להסתיים כבדיחה לא מצחיקה בכלל. הוא בחור צעיר עם כישרון משחק נהדר, אולם בכל הקשור למצבו הגופני והבריאותי הוא משחק את המשחק הלא נכון. הוא עוסק בסטנד-אפ אבל רוב היום הוא בסיט-דאון. עליו להתחיל להתרוצץ במובן החיובי.
"רועי אמנם לא סובל מעודף משקל, אך אין זה אומר שהוא צריך להיות שאנן. מגיל 30 מתחילה רגרסיה פיזיולוגית בכל המובנים. חוסר פעילות גופנית מוביל לירידה במסת השרירים ובמקרים חמורים אף לחוסר יכולת לעמוד על הרגליים, ולא בשל נכות אלא בגלל מסת שריר קטנה וחלשה.
"רועי צריך להתחיל לחפש תוכניות כיצד לזוז כשיהיה מבוגר, כדי שלא יפיל את המטלה הזו על אחרים. עצלנות סמכותית במקרה הזה יכולה להוליד ליצנות רפואית שתשעשע אותו ליד המיטה...
"אדרנלין אחרי ההופעה מניע אותו קדימה. אחרי אימון כושר יש הרגשה דומה - רמת האדרנלין והסרוטונין (הורמון האושר) עולה, וזה מה שידחוף אותו לאימון הבא. אין מה לפחד להזיע. הזעה היא מדד להוצאה אנרגטית חיובית. כדאי שימצא כל דרך אפשרית להביא את עצמו למשהו שנקרא אימון גופני, שיעשה לו טוב ושיתמיד בו."
"טיפוח העור זה כנראה הדבר האחרון שחשוב פה" (צילום: קרן נתנזון)
ד"ר מרינה לנדאו, מומחית ברפואת עור: "רועי לא אוכל, מעשן בשרשרת, לא ישן, לא עושה פעילות גופנית, שותה אלכוהול - טיפוח העור זה כנראה הדבר האחרון שחשוב פה. לדעתי, בעוד כמה שנים רועי יספק תעסוקה לכמה רופאים, חוץ מרופא שיניים, אולי.
"בנסיבות האלו יש לי המלצה אחת, ואולי כדאי להפנותה לאשתו של רועי, כי נראה לי שאליה הוא קשוב: שימרח מסנן קרינה כשהוא משחק בשבלולים עם הבן שלו בחצר. גם לילד זה לא יזיק...
"עישון סיגריות גורם להזדקנות מוקדמת של העור, כי ניקוטין וכל הכימיקלים המופרשים מהסיגריות גורמים לפירוק הקולגן שבעור ולהאטה בקצב הייצור של קולגן חדש, וזה אומר קמטים, והרבה: קמטים לאורך הלחיים, קמטוטים בשפה, צבע עור אפרפר. לעור יש זיכרון והוא לא שוכח. אז מוטב מוקדם מאשר מאוחר. נוסף על כך כדאי לזכור כי גם בן הקטן חשוף לסיגריות כמעשן פסיבי. לא חבל על הילד"?
מיכל שמש-ענו, מאמנת להצלחה אישית ועסקית: "רועי איש מצחיק, שבנה מההוויה שלו קריירה. הוא צוחק על עצמו, צוחק על אורח החיים שלו, על הדרך שבה הוא מקדם את היומיום שלו, ובכלל איננו לוקח את החיים שלו ברצינות רבה מדי. זו יכולה להיות תכונה נפלאה שמעניקה המון קלילות לחיים, אולם רועי לוקח את הקלילות לקיצוניות רבה מדי שבאה לידי ביטוי באילקיחת אחריות, בעיקר כלפי עצמו. התזונה ואורח החיים שלו גובלים כמעט בחבלה מכוונת. הוא אינו מכבד את גופו ומתייחס אליו בזלזול, הוא ציני מאוד כלפי העשייה היומיומית שלו, מעיד על עצמו כ'טיפוס מפוקפק' שאוהב להפיל דברים על אחרים.
"בעיניי, האחריות הבסיסית והחשובה ביותר של כל אדם היא להיות אחראי לעצמו, לגופו, לנפשו ולאיכות החיים שלו. אדם
צריך לדעת לחזק ולהעצים את עצמו, ורועי עושה בדיוק את ההפך.
"כיוון שרועי יודע להגדיר לעצמו מה הכי חשוב לו וממלא אותו, הוא מאוד מעריך את המשפחה שלו, את אשתו ובנו ואת מה שהם מספקים לו. לכן הוא גם משקיע בהם את מלוא תשומת הלב. הייתי מזמינה את רועי לצרף את רועי לרשימת היקרים לו. להתחיל לקחת את עצמו יותר ברצינות, להשקיע בתזונה שלו, להתייחס לגופו בכבוד, להעריך יותר את דרך העשייה שלו.
"רועי מקבל את בנו קבלה בלתי מותנית, בלי ללגלג עליו, בלי לשפוט אותו, וזה מה שכל כך מצליח ביחסים שלהם. אם רועי יוכל, ולו בקצת, להעתיק מהיחס שלו לבנו ליחס שלו כלפי עצמו, הוא ייראה אחרת."
לפנייה לכתב/ת 
