כיצד התגלגלה המילה קֻבָּה כפירוש לבית בושת?

קֻבָּה היא מילה הרווחת בלשונות השֵמיות, על אף שלרבים מאתנו היא אינה מוכרת, כי היום אינה בשימוש יומיומי. מקורה, כנראה, אכּדי: qubbu - במשמעות של כִּפָּה וגם מגן, קִמְרוֹן; כלומר - בליטה דמוית חצי כדור בחלקו העליון של הבית. המילה הארמית המציינת קִמְרוֹן היא קוּבְתָא.

המילה קֻבָּה מוזכרת כבר בלשון המקרא במשמעות של אוהל או סוכה (כנראה שהאוהלים או הסוכות הקדומות היו בעלי קִמְרוֹן, כלומר בעלי גג קמור): "וַיָּבֹא אַחַר אִיש יִשְֹרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה" (במדבר כ"ה, ח').

שורש המילה קֻבָּה הוא ק-ב-ב, ומשורש זה נוצר בלשון ימי הביניים הפועל קִבֵּב במובן של התקין כיפה או האהיל (אוהל בעל כיפה). בבניין פִּעֵל נוצר גם שם הפעולה קִבּוּב במשמעות של קִמְרוֹן, קֶשֶת. את המושֹג הזה הזכיר הרמב"ם: "בין מרכז הארץ ובין קִבּוּב גלגל הכוכבים" (מורה נבוכים ג', י"ד). בארמית הסורית המקבילה היא קְבָבָא.

בערבית מצויה המילה קֻבַּה במשמעות של כיפת בניין. כיפת הסלע בהר הבית מכונה קֻבַּה אַצ-צַחְ'רַה. גם בלשון חז"ל מופיעה המילה קֻבָּה במובן של כיפה: "כמין קֻבָּה יש ברקיע, שממנה גשמין יוצאין" (תענית ח'; מנחות ל"א).

גיגית, חבית או אולי מְכלית עגולה?

המילה השֵמית התגלגלה ללטינית, ושם חל מעתק צפוי מ-b ל-p: cupa - בתחילה במובן של כיפה, ולימים במשמעות של גיגית, חבית או מְכלית עגולה. מן המילה הלטינית של ימי הביניים נוצרה קוּפּוֹלָה cupola בלשון הקטנה של cupa, ובמובן של חבית קטנה.

המשמעות המקראית שונה מזו של חז"ל. אוהל בדרום (צילום: שלמה ערן)

המילה הלטינית cupola עברה לאנגלית כמות שהיא, במובן: כִּפַּת בניין וגם חבית, וממנה נוצרה cup הן במשמעות של קִמְרוֹן, והן במשמעות חבית וגם ספל; ה-cup האנגלי קרוי כך בגלל צורתו הקִמְרונִית; המקבילות האירופיות: coppa האיטלקית, copaהספרדית, הפְּרוֹבַנְסָלִית והפורטוגלית ו- coup הצרפתית העתיקה - כולן באות במשמעות של סֵפֶל.

ללשוננו חדר הניב האנגלי Not my cup of tea הבא במשמעות: זה לא לטעמי; ולפי המסורת האנגלית - לא הייתי שותה אתו את כוס התה של ארבע אחר הצהריים. הניב מצוי גם בצרפתית: Ce n'est pas ma tas de the'.

בגרמנית של ימי הביניים מצויה המילה kopp - ספל; בגרמנית עלית - kopf מציינת ספל, אך גם ראש בגלל צורתו הקמרונית הסגלגלה של ספל זה. גם בהולנדית העתיקה koppe ובהולנדית חדשה kopje - יש משמעויות דומות לאלה שבגרמנית: ספל וגם ראש.

תרומה נכבדת ללשונות האירופיות

אך המשמעות הבולטת ביותר של קֻבָּה בלשון חז"ל הייתה "בית זונות": "מִיָּד גזרו עליו לשֹרפה... ועל בִּתּוֹ לישב בקֻבָּה של זוֹנוֹת" (עבודה זרה י"ז). ודוגמה נוספת למשמעות של בית בושת: "אחינו יוסף יפה תואר ויפה מראה, שמא בקֻבָּה הוא" (בראשית רבה צ"א). האטימולוג ארנסט קליין ציין כי משמעות המילה קֻבָּה היא אוהל מקומר וגם אוהל של זוֹנוֹת.

בתקופת השלטון המוסלמי בספרד עברה קֻבַּה ללשון הספרדית בתוספת אַל הידיעה - אלקֻבַּה (alcoba), במובן של חדר שֵנָה; חדר קטן, הנפתח אל חדר גדול יותר. מכאן הגיעה לצרפתית - alcove ולאנגלית - alcove גם כן במשמעות חדר שֵנָה; אך גם במובן של פינה (בגן).

העברית שאלה מילים רבות מלשונות שונות, אך אין ספק שהמילה קֻבָּה, ובעיקר מקבילתה הערבית קֻבַּה – היא תרומה נכבדת ללשונות האירופיות.

קֻבַּבּ הוא כפר ערבי ששכן על כביש תל אביב-ירושלים הישן, בין רַמְלָה לְלַטְרוּן; צורת הריבוי של קֻבַּה בערבית קֻבַּבּ, וגם מאחוריה מסתתר סיפור עגום הקשור בתולדותינו רוויות הדמים.

פירוש שמו של הכפר הוא כיפות, והוא נקרא כך כי על בתיהם של תושביו, עובדי האדמה, היו כיפות.

בימי מאורעות הדמים של תקופת המנדט הבריטי התנכלו תושביו, שהיו מוסלמים, לתחבורה היהודית אשר עברה ברחוב הראשי של כפרם; בגלל ההתנכלויות שהלכו ונתרבו הופסקה התחבורה דרך הכפר ובעקבות זאת הוארכה ונעה סחור סחור, ואז נהרסו בתיו ונותרו עיי חרבות. בתחומם של עיים אלה הוקם המושב משמר איילון.

• הכתבה פורסמה בגיליון ינואר של הירחון "טבע הדברים"
  

•  לקבלת הצעה להטבות מיוחדות