שגרירות ישראל

במשך כל שנות קיומו חי העם היהודי בידיעה שלא כולם אוהבים אותו. ידיעה זו הובילה לכינונם של משפטי מפתח כגון "שפוך חמתך על הגויים" ,"עם לבדד ישכון" ו"הם התחילו". העובדה המשמחת שהצלחנו לשרוד למרות המכות שקיבלנו אולי חישלה אותנו, אבל לא יצרה בהכרח איחוד שורות. בשנים האחרונות אנחנו עדים למוטציה חדשה של אנטישמיות והיא אנטי ישראליות. והפעם אי אפשר יותר לומר שפוך חמתך על הגויים או הם התחילו כי הם משלנו. אנטי ישראליות היא האנטישמיות החדשה שקיימת לא בחוץ, אלא בתוך החברה היהודית.

התנועה הציונית הבינלאומית, ויצ"ו שחוגגת 90 לקיומה, מקיימת בימים אלה את הכינוס השנתי במהלכו היא דנה במציאות קשה זו, עימה מתמודדות מנהיגות הקהילות היהודיות ברחבי העולם.

"מה שהיה ברור לדור הקודם שישראל היא דבר מובן מאליו, כבר לא ברור לדור החדש שחי מחוץ לישראל", מבהירה ל-ynet טובה בן דב, יו"ר הנהלת ויצ"ו העולמית, "ההסברה הערבית והאנטי ישראלית כל כך חזקה שלפעמים רואים מישהו משלנו, יהודי שהוא כולו שטוף בהסברה נגד מדינת ישראל, ואנחנו לא פעם מורידים את הראש ואומרים שזה יעבור, אבל זו לא הדרך, לא צריך להיות היהודי השקט, צריך לצאת ולהפגין, והכי חשוב זה לחזק את התפוצות.

"אנחנו עובדים קשה על הסברה, כי אנטי ישראליות זו אנטישמיות שפשוט מכוונת אחרת, זו תופעה שאין דומה לה בעולם, תני לי עוד מדינה שצריכה לקבל רשות מהעולם על זה שהיא קיימת. אנחנו מנסים להעביר את ההסברה לקבוצות יהודיות ולא יהודיות. נציגות שלנו נוסעות בעולם ונותנות הרצאות ודוחפות. יש לנו נציגה באו"ם שמכניסה חומרי הסברה על ישראל".

איך מחנכים לציונות?

עם כל הכבוד לאו"ם המאבק שויצ"ו מנהלת מול גלי האנטישמיות החדשה מתמקד דווקא בדור הצעיר. על פי בן דב, "צריך להשקיע המון בחינוך, אנחנו שמים דגש על הנושא של זהות יהודית וישראלית בקרב הצעירים בתפוצות. גם באוניברסיטאות אנחנו עושים לובינג גדול לישראל. חשוב לנו שסטודנט יהודי לא רק יבוא לאוניברסיטה ויעשה בחינות. אנחנו מאוד מעודדים את הדור הצעיר.

"אנחנו מעבירים להם חומרי הסברה מלמדים אותם, נותנים בידיהם עובדות, כי ידע זה כח. אנחנו מלמדים אותם הסטוריה, שידעו מאיפה הם באו. זה מדהים כמה הם לא יודעים, עד כמה יש שם בורות. והבורות זו ההתחלה, כי כשאנחנו לא יודעים אנחנו לא יכולים להגן על עצמנו. לכל פדרציה של ויצו יש ועדת הסברה שמפיצים את הידע ומגיעה לכל מקום שמבקשים מהם, אבל אני חושבת שאנחנו לא מספיק אגרסיבים. זה אולי בגלל שבכל ארץ פועלים לפי המנטליות של אותו מקום. באנגליה הם יכולים לעשות יותר, אבל זה לא במנטליות שלהם לצעוק, בפינלנד לדוגמא שיש רק אלף יהודים זה לא יאומן איך הם מפעילים את כולם, כולל את הגויים. יש לנו כמה ארצות שממש עובדים במחתרת בגלל אופי המשטר. מדובר בנשים ציוניות שעובדות בחירוף נפש. חלקן הצליחו להגיע לכנס , אבל הן לא יוכלו לקחת איתן שום חומר".

חינוך לציונות והסברה הם חלק מתוכנית הלימוד לא רק בחו"ל, אלא גם של מוסדות החינוך שמפעילה ויצ"ו בארץ.

"בגלל ההסברה הגדולה שנעשית בחו"ל לעיתים הצעירים שם יודעים יותר מהצעירים שגדלים פה", אומרת בן דב, "חשוב לא פחות לחזק גם את הילדים בארץ בערכים בסיסים כמו אהבת המולדת. אנחנו רואים בהון האנושי את המשאב הכי חשוב שיש לנו בארץ. על אף שחסר המון כספים אנחנו לא רוצים לרדת ברמת הפעילות שלנו, לעזרתנו נרתמות לא פעם חברות ישראליות. הסיפור שישראלים לא תורמים אינו נכון, יש היום המון חברות שרוצות לתרום לחברה, וזה לאו דווקא בכסף, הם נותנים לנו לעיתים משהו שהוא שווה כסף, הם נותנים לנו קורסים. בעוד בחו"ל נותנים כסף פה האנשים נותנים מעצמם ונמצאים בתוך הפרויקט".

פוליסת ביטוח ליהודים

תשעים שנה אחרי שנוסדה מציגה ויצ"ו חזית לוחמנית. הן לא רק דואגות למעמד האישה והחינוך ומעמדה של ישראל הן נלחמות עליהם. הן מודות בקשיים, אבל לא נכנעות.

"לכינוס הגיעו נשים מ-35 מדינות" מסבירה נורית לב, דוברת ויצ"ו, " יש כאן נשים מכל העולם איטליה,אוסטרליה, מקסיקו, הודו פנמה, ברזיל, ארה"ב, צרפת, פינלנד, שבדיה, הולנד ואחרים. כל הנשים הן מנהיגות בקהילתן ומתמודדות במציאות קשה. מציאות של

אנטישמיות ואנטי ישראליות, ותוצאות מתמשכות של המשבר הכלכלי העולמי. ובתוך המציאות הזו הן נאבקות לגייס תמיכה כלכלית והסברתית למדינת ישראל".

"המדינה שלנו היא פוליסת הביטוח של יהדות התפוצות", מבהירה בן דב "אם מדינת ישראל תהיה חזקה להם תהיה אפשרות להסתובב שם בגו זקוף. ייתכן שהקשר שלנו עם יהדות התפוצות ישתנה, והדרישות של שני הצדדים ישתנו, זה אולי ישא פחות אופי פילנטרופי, זה ידרוש קצב יותר מהיר וצעיר, כבר היום אנחנו משתנים, כי אם נשאר כמו שהיינו לפני תשעים שנה, אז לא נהיה אבל הקשר הבסיסי של שייכות תמיד יהיה".