מנכ"ל כלל גמל: מי שלא "זיגזג" הרוויח

קופות הגמל מסכמות שנה מוצלחת במיוחד. אחרי המשבר של 2008, הצליחו הקופות לכסות את ההפסדים ואף להשיג תשואה חיובית לחוסכים. כך לדוגמה, הניבו המסלולים הכללים של הקופות הגדולות, תשואה של כ-30% בשנת 2009.

מנהלי הקופות מתארים את המצב כתמונת ראי - ככל שההפסד ב - 2008 היה גדול יותר, כך התשואות גדלו ב-2009, זאת בתנאי שלא בוצעו שינויים בתמהיל ההשקעות של הקופה. מנהלי ההשקעות מרבים להזכיר כי משבר כמו זה שקרה ב-2008 הוא נדיר במיוחד וקורה אחת לעשרות שנים. אולם מן הראוי לומר באותה מידה שגם שנה עם תשואות כה גבוהות - נחשבת נדירה. 

"המשבר של 2008 היה מאד חריף והוא לימד אותנו שהדינמיקה של הדברים מאד מהירה" אומר דן פנחסי מנכ"ל כלל גמל ופנסיה, "המשבר היה מאד ממוקד - מספטמבר עד דצמבר (2008). גם ההתאוששות היתה מאד מהירה. מה זה מלמד? שמי שנשאר והתמיד באותה השקעה שבה הוא בחר, לא הפסיד ולמעשה הרוויח.

"חוסך שהיה במסלול כללי ועשה בין מינוס 15% למינוס 20% בשנת 2008, אז ב- 2009 הוא עשה 25%-35% ויותר. אם היה במסלול מנייתי קיצוני שהפסיד 50%, השנה הוא הגיע ל-60%-70%, ומי שהיה במסלול שקלי קצר, נשאר אותו דבר, פחות או יותר". 

מה זה אומר לגבי הסיכון שאפשר לקחת, מסלול מנייתי הוא לרוב כדאי יותר?

"אין ספק שככל שיש איזה שהוא סיכון שניתן להגדיר אותו סיכון מבוקר, זה כדאי. אפשר להשתולל ולהשקיע בכל מיני מניות של חיפושי נפט, אך זה לא מתאים לעולם שלנו, של הגוף המוסדי (פנסיה וגמל). אם מדברים על השקעה במדד תל אביב 100, רובנו גם עובדים בחברות הללו, ברגע שאנחנו משקיעים בחברות, התשואה אמורה להניב לאורך שנים: 7%-9%, זה מחקרים שנבדקו גם בארה"ב וגם בישראל. לעומת זאת, אם בוחרים להשקיע רק באג"ח ממשלתיות, שזה יותר בטוח, התשואה היא 2%-3%. היום המצב הוא שמה שחסכת זה מה שיהיה לך. אם זה פנסיה, הסכום מתחלק במקדם הפנסיה וזה הפניסה החודשית שלך, ולכן הרעיון המרכזי הוא למקסם את ההשקעות כדי שתוכל להגיע לרווחים".

"להגיד שאין סכנה? אין דברים כאלה"

כשברקע הסדרי החוב של לא מעט חברות שהתקשו להחזיר את הכסף שהגופים המוסדיים (קופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח) נתנו להם ומסקנות דו"ח ועדת חודק על הסדרת פעילותם של הגופים המוסדיים בשוק האג"ח, קופות הגמל מחוייבות להפיק לקחים.

גם אם בשורה התחתונה ההשקעות הללו לא מורגשות ברווחים של 2009, צריך לזכור שזהו רווח "על הנייר". אם חלילה אותם חברות שהא"גחים שלהם נרכשו על ידי הגופים המוסדיים, לא יוכלו לעמוד בהסדרים, ואף חמור מכך יקרסו, תהיה לכך השפעה על החוסכים.

איזה מסקנות אתם מסיקים מהשנתיים האחרונות בכל הקשור לניהול הסיכונים?

"נושא של ניהול כספים מוסדיים, מתנהל באופן מאד מבוקר, גם נושא של ועדת אשראי שמתעסקת בכל מה שקשור לאג"ח של חברות ונושא של ניהול סיכונים. חברות הדירוג תמיד יהיו, אבל אנחנו פועלים לפי המודל שהאוצר רוצה, אנחנו עושים את הבקרות שלנו. ועדות השקעה מתכנסות אחת לשבועיים ואנחנו יכולים להגיב לשינויים בשוק. הדבר הנוסף הוא ההתמקצעות של האנשים שעוסקים בזה בוועדות ההשקעה".

אתה אומר שיש שיפור בכל הקשור לניהול סיכונים, זה אומר שלא נראה שוב התנפלות של הגופים המוסדיים על אג"חים שהונפקו ואח"כ את אותם גופים הולכים להסדרי חוב?

"אנחנו מהבחינה שלנו מנסים לעשות את מיטב הבדיקות לפני שנכנסים להנפקה. שוק ההנפקות התעורר בשנת 2003- 2005, אז היתה יציאה מהמיתון של 2001. כמה אפריקה כאלה היו? רובם לא הגיעו למצב הזה, ורובם כן עמדו בהסדר התשלומים והתשואות מאד טובות לחוסכים. צריך לקחת את הדברים בפרופורציה. להגיד שאין בזה סכנה? אין דברים כאלה. אני חושב שדרך הבקרה וניהול הסיכונים, אנחנו הרבה יותר טובים מהרמה שהיתה לפני שנה".

הציבור מרוויח מהגדלת דמי הניהול

אחת הרפורמות הצרכניות הגדלות שהוביל האוצר בתחום החיסכון הפנסיוני, בשנים האחרונות, היא רפורמת הניוד המאפשרת לחוסך להעביר כספים בין כל המוצרים הפנסיונים השונים (גמל, פנסיה, ביטוח) ובינם לבין עצמם.

בפועל, כלי זה מנוצל מעט מאד, כשהסיבה המרכזית לכך היא חוסר ההבנה של החוסכים בתחום. גם אלו שהיו מעוניינים להעביר כספים, לא פעם נתקלו בעיכובים שונים של הגופים הפנסיוניים שפעלו בניגוד לתקנות. חלק מגופים אלו אף נקנסו על ידי הפיקוח על שוק ההון.

"הניוד עובד. לדעתי, אנשים שמניידים לא תמיד יודעים לאן הם מניידים, לא תמיד מקבלים את האינפורמציה הנכונה. לפעמים מתפתים לאנשי מכירות משיקולים שהם לא עניניים. אני יכול להגיד שהנושא של בחירת גוף מנהל לא צריך לבוא רק מהצד של התשואות, הוא צריך לבוא מהחוסן הפיננסי, ממערך הבקרה ובעניין הזה הקבוצות הגדולות נותנות ביטחון יותר גדול מאשר בתי השקעות קטנים.

סוגיה שמטרידה את ציבור החוסכים לא פחות, היא העליה בדמי הניהול, עליה נכתב כבר לא מעט. אך נראה כי מנהלי החסכונות לא ממש מתרשמים. להיפך, לטענתם אין מנוס מכך, עקב גידול בעלויות. ולפחות חלק מהם סבורים שמגמת העליה אף צפויה להימשך.

למרות הביקורת, דמי הניהול ימשיכו לעלות כפי שרומזים כמה מהגופים המוסדיים?

"קודם כל, הנושא של דמי הניהול מעוגן בחוק, ומאפשר גביה של עד 2% בקופות הגמל, חשוב שהציבור ידע את זה. ואולם רוב האנשים לא משלמים את אותה תקרה. יש עלויות גדולות, הרגולציה מכבידה מאד על הגופים המנהלים, כל המכשור והבקרה עולים כסף. מצד שני, אנחנו מנסים להשיג תשואה טובה יותר. אנחנו רואים שב 4-5 שנים האחרונות התשואות עלו בממוצע, אז במקביל לזה שאנו גובים את דמי הניהול, הלקוח גם מרוויח מזה כי התשואות עולות. מי שקנה קופות מהבנקים עדכן את דמי הניהול, עברנו את המהלך הגדול, יכולים להיות עדכונים כאלו ואחרים אצל חלק מהגופים, אבל רמת דמי הניהול עתידה להתייצב".