על הקשר בין אופנה לבין סנוביזם

הכתבה הראשונה בל'אופיסייל של החודש האחרון מוקדשת לספרו של פרנסיס ד'אורליאן, "החברה הסנובית". הכתבה, שאינה תופסת יותר מעמוד אחד, ממשיכה ללוות את המחשבה בעת הדפדוף בגיליון עמוס התכשיטים, שכל קשר ביניהם לבין מה שרואים ברחוב מקרי בהחלט, ומחזירה את המעלעל אל הקשר עתיק היומין בין אותה חברה סנובית לבין עולם האופנה.

הספר של ד'אורליאן עוסק בחברת הסילון שצמחה במערב החל משנות ה-60. בקרב חברה זו אפשר למצוא את מרלין מונרו ואת אנדי וורהול, את משפחת קנדי על כל שלוחותיה, ועוד כהנה בני אצולה ומיני עשירים ששמותיהם לא

 אומרים הרבה לקהל הרחב. הספר מדגיש את ההבדלים בין הסלבז של ימינו לבין בני החברה ההיא, שהדגישה לטענתו את ההון התרבותי, ולא רק את הכסף או המוצא.

היום ירדו הסלבז אל קרקע המציאות, ואין הרבה דמויות כמו של אז, מרוחקות ומפתות כאחד. ועדיין, האם באמת אפשר לומר שהאופנה של היום, עם המחירים הממריאים אל על, נגישה יותר מזו של העבר? התשובה, במובנים מסוימים, היא כן. למרות המחירים, החשיפה של הקולקציות באינטרנט ובכל גופי התקשורת הופכת אותן לבנות בית אצלנו, גם אם לא במובן הפיזי.

בווג הצרפתי, בהמשך למתרחש בל'אופיסייל, הלכו דווקא על אותה יוקרה מרוחקת, תוך שימוש בדוגמנית העל לטישיה קסטה ועיטוף שלה בדימויים שונים. בהפקה אחת היא מעלה על הדעת את העושר הכפרי של פרובנס, באחרת היא עטופה בגלימה שמזכירה חברות מסוגרות מהעבר, ובשלישית היא לבושה בתלבושת נזירה ועטויה ביהלומים.

במגזין "נומרו", לעומת אלה, מורידים את האופנה אל הקרקע עם הפקה באווירה יומיומית ובסקאלת צבעים צרה, שבכל זאת מצליחה לייצר סיפור חזק ולאפשר למצולמים לתפוס מקום ברור בחלל. מה שמחזיר אותנו לראשיתו של עניין, כי אותה יכולת לתפוס מקום, אותה נוכחות, היא זו שמעוררת בנו תחושת קטנות כלפי מי שבהמשך נכנה אותו 'סנוב'.

אופנה וסנוביזם. למעלה ולמטה: כפולות ממגזין ל'אופיסייל

למעלה ולמטה: לטישיה קסטה בווג הצרפתי

הפקות עם נוכחות. למעלה ולמטה: כפולות ממגזין נומרו

המגזינים התקבלו באדיבות עולם הירחונים, דיזנגוף סנטר תל אביב, 03-6201399, 03-6291506