ארה"ב: המיתון הגיע אל האקדמיה

המשבר הכלכלי בארה"ב לא עוצר בשערי האוניברסיטאות והקולג'ים הציבוריים במדינה, והעלאות השכר השנתיות לנשיאי המוסדות האקדמיים נבלמו. סקר שפורסם ביום ב' על ידי המגזין לחינוך גבוה בארה"ב הראה שחבילות הפיצויים למנהלים בכירים במוסדות ההשכלה הציבוריים, התאזנו בשנים 2008-2009 כשרשמו עלייה צנועה יחסית של 2.3% בלבד.

על פי הסקר, אחד מכל עשרה מנהלים זכה להפחתת שכר וחלק מאלה שקיבלו העלאות שכר או בונוסים, החזירו את הכסף שקיבלו, למוסדות שלהם. משכורות הנשיאים באוניברסיטאות ובקולג'ים הציבוריים, זכו לבחינה מדוקדקת, כשרבים מהמוסדות הבולטים העלו את שכר הלימוד כדי לנסות ולפצות על הקיצוצים החריפים בתקצוב הממשלתי.

בוושינגטון, עם זאת, מסרבים להזיל דמעה על מצבם של בכירי האקדמיה. "הסטודנטים ומשפחותיהם נאלצו להדק את החגורה, אז אני בטוח שהם יעריכו קצת איפוק תקציבי מצידם של נשיאי הקולג'ים", אומר הסנטור הרפובליקני צ'ארלס גרסלי מאיווה, שמבקר בחריפות את שכר המנהלים הבכירים בקולג'ים ובארגונים שלא למטרות רווח. "עצירת העלאות השכר מותאמת למציאות של המשפחות שמנסות לשלם עבור הלימודים בקולג' בעיצומו של משבר כלכלי, מהגרועים שהיו מזה עשרות שנים ובשוק של אבטלה גואה".

לאורך שש השנים האחרונות, העלאות שכר שנתיות של 10% ויותר הפכו לנורמה בקרב רבים מנשיאי המוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה בארה"ב. חבילת השכר הממוצעת שהרוויחו נשיאי האוניברסיטאות בשנים 2009-2008 עמדה על 436 אלף דולר ו-11 נשיאי אוניברסיטאות הרוויחו יותר מ-700 אלף דולר, זאת לעומת 15 נשיאים שהרוויחו זאת בשנה שלפני כן.

"אם זכית להעלאה של 2% בשכר, זה יותר ממה שזכו לו רוב עובדי האקדמיה", אומר פטריק קאלאן, נשיא המרכז הלאומי למדיניות ציבורית והשכלה גבוהה בסאן חוזה קליפורניה, "רבים מאנשי האקדמיה נאלצו לצאת לחופשה ללא תשלום. אני שמח לראות את הריסון, אבל זה מה שהייתי מצפה שיקרה בעקבות הלחצים הפוליטיים".

על פי דיווח אחר שפורסם ביום ב' בידי המרכז ללימודי מדיניות החינוך באוניברסיטת אילינוי, התמיכה דרך הטבות מס להשכלה הגבוהה בארה"ב הצטמצמה ב-1.1% במהלך 2009, ירידה שהייתה יכולה להיות חריפה הרבה יותר לולא חבילות התמריצים הממשלתיות.

מיסטר ג'י מגיע לאוהיו

גורדון ג'י, נשיא אוניברסיטת אוהיו, הוא בכיר מקבלי השכר בקרב נשיאי האוניברסיטאות השנה, כך על פי הסקר שפורסם. עלות השכר שלו עומדת על יותר ממיליון דולר בשנה ויחד עם פיצויי הפרישה, השכר ותשלומי הפנסיה, מגיעה ל-1.5 מיליון דולר.

מבדיקה שערך המגזין בשנים 2008-2007, עולה כי 23 נשיאים של מוסדות השכלה פרטיים זכו לשכר של מעל למיליון דולר בשנה. אבל ג'י הוא הבכיר היחידי ברשימת מוסדות ההשכלה הגבוהה הציבורית שמקבל יותר ממיליון דולר - מועדון המיליונרים בקרב הבכירים במוסדות הפרטיים להשכלה גבוהה, גדול בהרבה. זוהי נקודה שמועלת שוב ושוב בידי אלה הטוענים שמנהלי האוניברסיטאות הציבוריות מקבלים שכר נמוך מדי, בהתחשב בכך שהם מנהלים מוסדות גדולים יותר מהמוסדות הפרטיים, עם יותר עובדי ציבור.

ג'י אומר שהוא "לא מרגיש צורך להתגונן" על עלות השכר שלו, בעיקר בעקבות העובדה שהסכים לקיצוץ שכר משמעותי כשעבר מנשיאות אוניברסיטת ונדרבליט הפרטית לניהול של אוניברסיטה הרבה יותר מורכבת וגדולה. "אני מקווה שיש לזה קשר ליכולות שלי", הוא אומר, "אני מאמין בכל יום שאני ראוי למשכורת הזו ולכן אני עובד די קשה".

ג'י תרם מיליון דולר לקרן מלגות לסטודנטים כשחזר לאוניברסיטת אוהיו בשנת 2007, ואומר כי העביר השנה לקרן 200 אלף דולר נוספים שקיבל כבונוס ואת 28 אלף הדולר שזכה כהעלאה בשכר. נשיאים אחרים סירבו לבונוסים, ביקשו את הקפאת שכרם ואף העבירו כסף שהיו חייבים להם, לטובת הסטודנטים.

לצד גורדון ג'י נמצאים ברשימת מקבלי השכר הגבוה ביותר בקרב נשיאי האוניברסיטאות נשיא אוניברסיטת וושינגטון, מרק אמרט, שמקבל 905 אלף דולר. פטריק הארקר מאוניברסיטת דלוור עם 810 אלף דולר, ג'ון קאסטין מאוניברסיטת וירג'יניה שמקבל 797 אלף דולר ופרנסיסקו קיגרואה, נשיא אוניברסיטת טקסס שזוכה ל-787 אלף דולר.