ריבלין: דת המשפטיזציה השתלטה על חיינו
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, ושר המשפטים, יעקב נאמן, תקפו בחריפות בכנס שנערך בכנסת את התערבות המשפט בחיים הציבוריים: "עניין יכול להתקבל אם יעבור את המחסום המשפטי אף אם צחנתו נודפת למרחוק"
האם "הכל שפיט", כפי שגרס נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק? כנס שנערך בכנסת בנושא שילוב המשפט והממשל סיפק במה למתקפה משולבת של שר המשפטים, יעקב נאמן, ויו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, על התערבות יתרה של מערכת המשפט בחיינו. ריבלין דיבר על "השתלטות הדת החדשה של המשפטיזציה על אורחות חיינו, שאיננה מותירה מקום לשיקול דעת ולשכל הישר".
שר המשפטים, יעקב נאמן, אמר כי הבעיה השלטונית העיקרית בישראל היא התנגשות יום-יומית בין הכנסת, הממשלה, המערכת המשפטית ומבקר המדינה. "התנגשות זו גוברת והולכת בהיעדר כללים ברורים של תחומי הממשל בין כל רשות, אין שטח הפקר ביניהן וכל אחת מנסה לחדור לתחומי האחרת". השר ציין כי הכנסת נמנעת לקבוע תחומים, אפילו לעצמה, בכך שהיא טרם חוקקה את חוק יסוד החקיקה, שהיה מגדיר את מקומה של מערכת המשפט. "הכנסת צריכה לקבוע את הכללים, ובהיעדר חוקים שיגבילו את הסמכות של כל אחת מרשויות השלטון, תימשך ההתנגשות בין הרשויות".
השר יעקב נאמן ולצדו העיתונאית אילנה דיין (צילום: נועם מושקוביץ)
בכנס שיזמה לשכת עורכי הדין, תקף יו"ר הכנסת את המצב שבו "רק כהני המשפט רשאים להפעיל שיקול דעת, כמו בימי הביניים", לעומת הנורמה הקודמת שבה שלטו ההיגיון, הסבירות, ההגינות והאתיקה - והמשפט היה רק אחד הגורמים שנקרא להכריע במצבים קיצוניים. "היום האדם אינו כפוף יותר, אלא לנורמה המשפטית ונדחק מקומן של האתיקה, ההגינות, היושר והמוסר. עניין יכול להתקבל אם יעבור את המחסום המשפטי אף אם צחנתו נודפת למרחוק".
ריבלין הגדיר את "דת המשפטיזציה" כמחלה שבה מערכת המשפט מנכסת לעצמה את כל החוכמה ואת כל אמות המידה ומפקידה אותם בידי היועצים הממסדיים המשפטים. "פעם הם חוו דעתם בשאלה רק מה חוקי ולא חוקי, כי לא הכל היה שפיט, בני אדם מן השורה ואפילו פוליטיקאים הפעילו גם כלים כגון שכל ישר סבירות והגינות. הדבר מסוכן, כי כל מה שעומד במבחן משפטי הוא מותר, וכך נורמות התנהגות הפסולות מבחינת אתית ומוסרית מקבלות כביכול הכשר נורמטיבי". הוא ביקש למצוא איזון נכון בממשל ובמשפט בהסדרת מידתיות שתקבע לכל רשות את הגבולות הראויים לה ותכונן מחדש את נורמות המוסריות וההגינות.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, ציין כי תקופת כהונתם של יועצים משפטיים לא יכולה להיות תלויה בשיקול דעת של נבחרי ציבורי, והוא הסכים שנכון יהיה לקצוב את תקופת כהונתם של יועצים משפטיים. "ההחלטה אם חוות דעת משפטית בעניין כלשהו מחייבת צריכה להיות מסורה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לממשלה צריך לשמש ערכאה מקצועית ברמה הבכירה ביותר במקרים שבהם קיימת מחלוקת עקרונית של נפתרת בין יועץ משפטי לשר או לראש עיר. אם היועץ המשפטי קובע שהמהלך בלתי חוקי, יש לפעול על פי הנחייתו, אולם ביסוד ההחלטה קיים שיקול דעתו הביצועית של נבחר הציבור".