לא רק גואל רצון: "חיפשתי הצלה, בתי נאנסה"
בישראל פועלות כמאה כתות רוחניות שונות, המובלות בחלקן בידי "מנהיגים" הכופים פעילות פוגענית ובלתי חוקית - תוך ניצול מצוקות. חוק שיגן מפני ההשפעה הזו עדיין אין
הילה (שם בדוי) נקלעה לפני כארבע שנים למשבר נפשי בעקבות הגירושים. מצבה הידרדר והיא החלה לצרוך תרופות נגד דיכאון. חברה המליצה לה לפנות לאדם שאותו הציגה כ"בעל כוחות ריפוי וחיבור לרוחניות". הפגישה איתו נגמרה בהיסחפות לתוך כת מסוכנת, ואותו גבר אנס את בתה. והיא הייתה רק אחת מאלו שחייהן נהרסו.
על רקע העלייה במודעות בתקופה האחרונה לכתות מסוכנות הפועלות בישראל, ובהן זו של גואל רצון והקבוצה שהנהיג אליאור חן, התקבלו בשנה החולפת לא פחות מ-500 פניות במרכז הישראלי נגד כתות - רובן מצד בני משפחתם של ישראלים שהצטרפו לקבוצות הרוחניות השונות בארץ.
התופעה המדאיגה עדיין לא הובילה את המדינה לקבוע מדיניות מוסדרת לטיפול בסוגייה, הן באשר לחקיקה שתאסור את פעילות הכתות וכן בכך שמשרד הרווחה אינו מייחד מחלקה מיוחדת לטיפול בנפגעים.
"היה לי מאוד קשה. גידלתי לבדי את הבת שלי, שהייתה אז בת 15", סיפרה הילה בשיחה עם ynet. על הנסיבות שהובילו אותה לאותו אדם. "פתאום הגיע גבר מרשים, שדיבר על אור, רוחניות ודת. בהתחלה לא היה ברור לי למה לא מדברים בכלל על יהדות, אבל בכל זאת אהבתי את מה שהוא אמר. הוא לא הזמין אותי אף פעם להרצאות שלו בכת, בטיעון שההתפתחות הרוחנית שלי לא מספיקה בשביל זה. רק אחר כך גיליתי שהוא התכוון, בין היתר, לוויתור על משפחה ועל חיים בקומונה - שכוללת פעילות מין בין כל חבריה".
הילה הוסיפה כי גם לאחר שהבינה מהן כוונותיו של האיש, לא עורר תחילה הדבר את חשדה. "הרושם שהוא הותיר עלי, של האדם הכי חיובי ולא מזיק, הוביל לזה שהוא הפך לבן בית אצלי. אבל אז החלו לקרות לי דברים מוזרים שמעולם לא קרו לי".
"החברות שלי מאמינות שהוא קדוש"
כעבור כמה חודשים, בעת שישנה, אנס הגבר - שנחשב בפי רבים ל"גורו" - את בתה הקטינה של הילה, מבלי שזו הצליחה להבחין ברעש או בסימן כלשהו שיכול היה להעיד על המתרחש. בבוקר שלמחרת ספרה הבת להילה על המעשים. "בכינו הרבה זמן ואז לקחתי אותה למשטרה", ספרה. משפטו של האיש נמשך קרוב לשנתיים, וה"גורו" נשלח לתקופת מאסר של שמונה שנים.
לאחר ההתרחשויות ובאופן טבעי, החליטה הילה לשתף נשים אחרות שהיו קשורות באיש בכל אשר עבר עליה ועל בתה. בניגוד לציפיות, לא רק שלא זכתה לגילויי תמיכה או סולידריות מצד אותן נשים - אלא הפכה בעיני חלקן לאשמה לכל דבר במצב. "הן מאמינות שהוא קדוש", אמרה הילה והוסיפה: "אפילו חברה שלי , שהיא אשה משכילה מאוד, שאלה למה הגשתי נגדו תלונה במשטרה - בטענה כי 'בכל זאת בתי הייתה הופכת לאשה'. נשים אחרות השמיעו טיעונים מוזרים ופשוט לא הצלחתי לדבר להגיון שלהן".
לדברי הילה, גרמה הפעילות באותה הכת להשפעה חמורה על חייהם של החברים בה. משפחותיהם של חלקם התפרקו, לאחר שהנשים שהצטרפו לקבוצה עזבו את בעליהן כדי "לחפש את האור" והלכו אחרי מנהיגה. "הייתה אפילו אשת עסקים, שהעבירה לא מעט נכסים לחשבונו וניסתה להתאבד לאחר שנותרה חסרת כל", ספרה הילה והוסיפה: "פשוט לא היה מה לעשות במקרה הזה, בגלל שהדבר נעשה באמצעות מסמכים חתומים, ואין אף חוק בישראל שעומד לצדם של נפגעי הכתות. המקסימום שהיא יכולה לעשות הוא לגשת למשטרה ולהתלונן שסיממו או הפנטו אותה. הבת שלי שילמה את המחיר ושתינו עדיין בטיפולים בגלל כל מה שקרה".
בהיעדר חוק - אין הגנה לנפגעים
דנית קרן, מנכ"לית המרכז לנפגעי כתות, אמרה בשיחה עם ynet כי היעדר מדיניות ברורה בנושא מקשה מאוד על הטיפול בנפגעים. "ניסיתי לפנות למחוקקים ולמשרד הרווחה כדי שיכירו בנפגעיה כתות כמו שמכירים במתמכרים, כיוון שזו אכן התמכרות לכל דבר ועניין. העובדה שאין אף חוק שמגן על הנפגעים היא אטימות של הממסד".לדבריה, חלה עליה במספר הישראלים הפונים לכתות השונות בניסיון למצוא בהן תשובות לשאלות הנוגעות לחייהם האישיים. אלא שמופעלות עליהם מניפולציות המונעות מהם לפרוש מהחוג. "בני משפחה מתקשרים ומספרים על הקרובים שהתנתקו מהם, אנשים מחפשים דרך במצבי משבר ופשוט מתקשים לצאת מזה. גם כשהם מגיעים למצב , שהם יוצאים פיזית מהכת, פסיכולוגית מאוד קשה להם להתנתק", אמרה קרן.
גם ליזה ניקולאיצ'וק, מנהלת מסל"ן - מרכז הסיוע לנשים בנגב, אמרה כי במהלך השנים הייתה עדה לטיפול בנשים שנפלו קורבן לתקיפה מינית במסגרת פעילות בכתות. "למרות הדברים, אותן קבוצות עדיין קיימות", אמרה ניקולאיצ'וק. לדבריה, "בחלק מהמקרים הקורבנות מפחדים להתלונן - ובכל מקרה, קשה מאוד להוכיח כי הדברים נעשו באשמת הכתות עצמן".
לדברי ניקולאיצ'וק, מתקשים הגורמים השונים לחדור אל תוך הנעשה באותן הקבוצות - בשל תמיכה מוחלטת של החברים בהן בכל המתרחש שם. "בדרך כלל, למי שעומד בראש הכת יש 'צבא' של נשים שמאמינות לכל דבר שיוצא מפיו. יש להם כריזמה ויכולת השפעה גדולה מאוד. באחד המקרים, טיפלנו בבחורה שנכנסה לאחת הכתות - אינטליגנטית ומשכילה - שבשלב מסוים, הוחלט במסגרת ה'טיפול' בכת לגעת באיבריה האינטימיים".
היא הוסיפה כי לאחר שזו החליטה להתלונן במשטרה נגד האחראים למעשה - נענתה בתגובה אגרסיבית מצד החברים בכת. "הם החלו להגיש נגדה תלונות רבות במשטרה, שידרדרו את המצב עוד יותר. מלבד היותה פגועה בשל המעשים, היא נעשה גם מפוחדת מאוד. גם במקרה הזה, מאחר שפעילות הכת אינה נחשבת לעבירה על החוק, אין מה לעשות עם זה", אמרה ניקולאיצ'וק.
במשרד הרווחה הגיבו לכתבה ואישרו כי רק חקיקה תוכל להסדיר טיפול רשמי בתופעה. "נושא הכתות נחשב לחדש במדינת ישראל. במטרה להתמודד עם התופעות הנובעות מקהילות שחיות בצורות המאפיינות כת, נדרשים גם שינויי חקיקה הנוגעים למשרדי הממשלה השונים, ובהם משרדי הבריאות, החינוך, ביטחון הפנים והרווחה", לשון הודעה המשרד.
לפנייה לכתב/ת 
