ססלוב ואדומים נוספים: סקירת יינות
שגיא קופר טעם את היינות האדומים החדשים של יקב ססלוב, ויינות אדומים אחרים, והגיע למסקנה שבדרגת מחירי הביניים קשה למצוא יין שיצליח לרגש. ויש גם עדכונים על מחירי האלכוהול הצפויים, כשרפורמת המס תכנס לתוקף
יינות אלה, שמחירם נע בין 95 ל-110 שקלים, נשארים בחביות במשך כ-20 חודשים. למרות השהות הארוכה יחסית בעץ, חלק בוודאי לא חדש, התחושה היא שססלוב מוריד את מינון החבית ביינות. הפרי והעץ משולבים פה טוב מאוד והיינות נעימים ומעניינים. מאוד אהבתי את האדום מרלו 2006: יין בשרני שהפרי האיכותי שלו מתמודד יפה עם העץ. בלנד הקברנה-שיראז הוא יין חד מאוד מתאים לאוכל, והקברנה מעט מאכזב; אולי פשוט לא מחובר עדיין.
ססלוב אדום מרלו 2006
לא עמוס עץ כמו הססלובים של שנים קודמות: עבודת עץ סמיכה וקצת כבדה, אבל טובה. מרלו מעט מאובק, עם גואש, שמתפתח אחרי שהיין עומד קצת בכוס. בפה פרי סגול, כבד ובוגר, די בשל. הפה עגול מאוד, חלק ונעים, עם חריפות מעניינת. סיומת בינונית-ארוכה, טאנית וחדה. היין עדיין צעיר. מרלו טעים, עסיסי וארוך.
ססלוב אדום שיראז קברנה 2006
גם פה, כמו במרלו, הטיפול בעץ מתון ועדין יותר. השיראז יוצא "מעל" לקברנה סוביניון ושולט יותר ביין. הטאנינים עוצמתיים למדי, ומלווים בחומציות גבוהה ואלכוהול.
ססלוב אדום קברנה סוביניון 2006
הרבה עשבי תיבול "'צעירים": צד הפטרוזיליה-סלרי. מתחת לזה פירות יער חמצמצים, שממשיכים יפה גם בפה. זה יין עגול, קצת כבד, מתוק, כהיל, חומצי וטאני עם סיומת שמזכירה דובדבנים באלכוהול. או שהיין עדיין צעיר, או שהוא בזמן קצת "לא מחובר".
אדומים נוספים
מדף היינות האדומים, אלה שמיועדים לשתיה פחות או יותר יום יומית, ומחירם בין נע בין 60-100 שקלים. הוא מדף צפוף מאוד. כולנו אוהבים למצוא בו מציאות, אבל האמת היא שהמשימה הזאת הופכת קשה יותר ויותר: יינות הביניים פחות ופחות מרגשים, וצריך ממש מזל כדי למצוא יין שיצליח לרגש או לעניין. הייתי אומר שבשורת הקברנה סוביניון-מרלו אין הרבה חדש או תעוזה, ואם אתם מחפשים יינות "'שונים", עליכם לפנות לזנים האחרים. העניין הוא שגם פה, במיוחד בחלקות הסירה, העניינים כבר נהפכים גם כן לשגרתיים יותר. על העדר פרי באיכות טובה מנסים לחפות בעזרת חביות או שבבים, אבל זה לא "מחזיק": בהרבה יינות העץ והפרי פשוט לא מתאחדים, והעץ משתלט על היין, או שפשוט אין לו מורכבות.
אלכסנדר גסטון ריזרב - קברנה מרלו שיראז 2006
פלפל אדום קלוי, גמבה. פה עגול, מלא למדי אבל לא עמוס. טאנינים בסיומת, עם מעט מרירות. יין שחייב ליווי של אוכל או הגשה קצת מקוררת. כמו בלא מעט יינות לאחרונה, היין מאבד במהירות מורכבות ועניין שיש לו בתחילה, והשארית בבקבוק הופכת "עצית" מאוד או ירקרקה, במקרים אחרים.
בנימינה יוגב קברנה סוביניון 2008
האף ירקרק להפליא, והפה מתוק להפליא. קל-בינוני, מאוד מאוד רך. יין שיתחבב על קהל רחב מאוד, ויתאים לארוחות 'ישראליות'. סיומת קצרה וטאנית-בינונית. לא ממש קברנה סוביניון.
טוליפ סירה ריזרב 2007
אף מעט ירקרק, בהתרשמות הראשונה, ואחר כך יוצא העץ, עם מעט אפר. גוף בינוני, בעל טאנינים עדינים יחסית. הסיומת מינרלית - ומעניינת. זהו לא יין מורכב במיוחד וגם לא ממש "סירה". מומלץ ללוות בגבינות קשות, אפשר גם גבינות כחולות.
טפרברג מרלו 2007
הפתיחה טובה: עץ נעים, עולם חדש בסגנונו, ועדין. קצת אפר, טיפה ירקרקות. פרחים ופרי צעיר. פה מלא למדי, מתובל, עם חומציות טובה וטאנינים בינוניים בסיומת בינונית-ארוכה. קצת אלכוהולי מדי בסיומת - חם, וחבל. כאמור, עושה רושם של בהחלט יין טוב בהתחלה, אבל מתעייף קצת בכוס, ויחד עם הסיומת הכהילה הוא לא אידיאלי.
טפרברג קברנה סוביניון 2007
נקניק, באסוציאציה הראשונה. חוץ מזה - לא הרבה. פה בינוני, חלק, חומצי מאוד. יין קל, לאוכל קל - פיצות, למשל. מגיע לו כבוד עבור סגנון העשיה, שהוא פשוט וענייני, אבל המחיר שלו גבוה מדי (98 שקלים).
שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "
לפנייה לכתב/ת 
