זהירות, מדוזות בנמל קיסריה

בדרך כלל אנחנו לא ממש ששים להיפגש איתן כשאנחנו הולכים לים - אבל הפעם מדובר במדוזות מסוג אחר. בתצוגה ארכיאולוגית חדשה בגן לאומי קיסריה מוצג לציבור בראשונה מכסה ארון קבורה (סרקופג) בן כ-1,700 שנה, מעוטר בתבליטים של ראשי הדמות המיתולוגית מדוזה.

המכסה, שמשקלו יותר מ-4 טונות, מעוטר בראשי מדוזה עטורי נחשים ובמסכות בעלות הבעות עצובות ושמחות. אלה נלקחו מעולם התיאטרון הקדום, שבו היו נהוגים שני סוגי מחזות: קומדיה וטרגדיה.

פירוש המילה מדוזה ביוונית "שומרת"; מי שהיישיר מבט אל מדוזה המיתולוגית נהפך מיד לאבן. בימי קדם נהגו ליצור תבליטים של מדוזה, בין השאר, על קברים ומגנים שונים, מתוך תקווה שזו תהדוף את האיום.

המדוזה שומרת כבר 1,700 שנה (צילום: שרון בן יהודה, רשות העתיקות)

הקבורה בארונות אבן גדולים (סרקופגים) הייתה נפוצה באגן הים התיכון במאות ה-5-2 לספירה הנוצרית. מנהג קבורה זה היה קיים תחילה בתרבות הפגאנית, ומאוחר יותר אומץ גם בקרב היהודים, הנוצרים והשומרונים.

מקור המלה "סרקופג" במלה היוונית "סרקוֹפגוֹס", שמשמעותה "אוכל בשר". לסרקופגים שני חלקים: תיבה מלבנית להנחת המת, ומכסה. הסרקופגים הוטמנו בתוך מבני קבורה (מאוזוליאום; ברבים: מאוזוליאה) או במערות קבורה חצובות. בתי הקברות של תושבי קיסריה העתיקה השתרעו מחוץ לשטח הבנוי.

ממצא נוסף בתצוגה החדשה הינו פריט שהיה חלק ממבנה גדול ומפואר, שעל גביו מופיעה כתובת הקדשה - ככל הנראה של אשה בשם קליאופטרה. נראה שהיא ובנה או בתה נמנו עם משפחת אצולה מקומית שהעניקה את המבנה לקולוניה קיסריה.

ממצאים שונים בתצוגה החדשה (צילום: גבי סולומון, רשות העתיקות)

כמו כן מוצג במקום סרקופג שעל גביו מופיעה כתובת, ובה נכתב כי הבעל, אליפיס, מקדיש את הסרקופג לאשתו האהובה מנופילה. עוד מציינת הכתובת, כי 'איש אינו בן אלמוות ושכאלה הם החיים..'

הכתובות הן מקור מידע עשיר להבנת ההיסטוריה של קיסריה בתקופות הרומית והביזנטית. מתוכן ניתן ללמוד על חיי הציבור בעיר; על מוסדותיה, על קשרים פוליטיים ואישיים, ועל תושבי העיר - שמותיהם, מקצועותיהם ואמונותיהם.

את התצוגה אצרה רשות העתיקות, עם החברה לפיתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים. אצרה את התצוגה איילת גרובר מרשות העתיקות, והמעצב והאדריכל הוא בעז קידר, משרד טלר-קידר אדריכלים.