מה עושים במקרה של הרעה בתנאי העסקה?

כולנו נתקלנו במעסיקים אשר אינם מעניקים לנו את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לנו, על אף שמדובר בחוק. לעיתים אף פוגעים בזכויותינו לאחר שעבדנו שנים אצל אותו המעסיק. התירוצים לכך מגוונים: משבר כלכלי, ירידה בהכנסות וחשש לגורלו של המפעל. מה עושים במקרים מסוג זה? הנה התשובות לשאלות.

• סבתא בישלה דייסה ולעובדים לא נשאר
• כשההנהלה והועד נאלצים "לישון" אחד עם השני
• המעסיק מפר חוזה בעל פה - מה עושים?
  

מה רשאי עובד לעשות במקרה של הרעה מוחשית בתנאי העסקתו?

איחורים בתשלום השכר, אי העברת תשלומים לקרן הפנסיה, הפחתת היקף משרה או פגיעה בשכר או בתנאים הסוציאליים שלא בהסכמת העובד, מהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

במקרים אלה, עובד רשאי להגיש תביעה. עובד אשר שכרו הופחת שלא בהסכמתו, גם אם מדובר בהפחתה זמנית, יכול להגיש תביעה לבית הדין ולחייב את מעסיקו בתשלום הפרשי השכר המגיעים לו מכוח חוזה העסקתו.

אפשרות נוספת העומדת בפני העובד היא להתפטר מעבודתו, ובמקרה זה יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים, כאילו פוטר. התנאי לכך הוא שלפני התפטרותו העובד ייתרה במעבידו, ייתן לו אפשרות "לתקן את דרכיו", ויודיע לו במפורש ורצוי בכתב, שאם המצב לא ישוב לקדמותו - באפשרותו להתפטר.

יש לציין כי עובד אשר לא הגיש תביעה לבית הדין ו/או לא התפטר עקב שינוי תנאי העסקתו נחשב כאילו הסכים לשינוי. יחד עם זאת, בית הדין אינו מצפה שההתפטרות תהיה מיידית. זאת, בעיקר בתקופה של שפל כלכלי וכאשר הסיכוי למצוא עבודה חילופית אינו גבוה. לפי פסיקת ביהמ"ש, ניתן לדחות במספר חודשים את ההתפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, אך לא למעלה מזה.

האם כדאי לעובד להסכים להפחתה זמנית בשכר?

כדאי רק אם העובד משתכנע שההפחתה משרתת אותו באופן עקיף וכי היא אכן זמנית וקצובה בזמן מוגדר. כדאי גם לברר האם בתום התקופה, סכום ההפחתה (שכר ותנאים סוציאליים) יוחזר לעובד.

בכל מקרה, חשוב שהעובד יחזיק בידיו מסמך ובו הסכמתו להפחתה או התנגדותו לה, מהם התנאים המדויקים של ההפחתה והשבת המצב לקדמותו.

לגבי עובד ששכרו הופחת בסמוך למועד פיטוריו - שכרו הקובע לחישוב פיצויי הפיטורים יהיה זה שלפני ההפחתה.

הלנת שכר

החוק מאפשר תביעה כספית של העובד ומחייב את המעביד לפצות על הלנת שכר בריביות גבוהות שמגיעות לעד 515% בשנה. הלנת שכר הינה עבירה פלילית שעונשה חצי שנת מאסר או ברירת קנס. יש לציין כי עד היום לא נעצר מעביד בשל עניין זה, מה גם שעובדים אינם מרבים להתלונן.

עובד המעוניין להגיש תלונה צריך לפנות למחלקת האכיפה במשרד התמ"ת, אשר בסמכותו להגיש אישום פלילי נגד מעסיק.

הזכות לשימוע (גם בפיטורי צמצום)

עד לפני שנים אחדות, היה מקובל לעשות שימוע רק לעובד שהסיבה לפיטוריו קשורה בו (למשל אי שביעות רצון מתיפקודו המקצועי או עבירת משמעת). ההנחה היתה שבפיטורי צמצום, אשר אינם קשורים בעובד עצמו ואשר נכפים על המעסיק, ממילא אין משמעות לעמדתו של העובד.

לאחרונה נקבע שגם בפיטורי צמצום (וגם במקרה של סגירת מחלקה או יחידה במפעל) המעביד חייב לבצע שימוע לכל עובד שיש כוונה לפטרו – גם אם מדובר במאות או אלפי עובדים. הסיבה לכך נובעת מן ההכרה בצורך לאפשר לכל אחד מהעובדים להעלות את טענותיו בקשר לפיטורים, להסביר את מצבו המיוחד, אשר אולי אינו ידוע למעסיק, ולהציע חלופות לפיטורים, כגון העסקה במסגרת מחלקה אחרת, הסבה מקצועית, ירידה למשרה חלקית, הפחתה בשכר וכו'.

עצות נוספות לעובדים

• כאשר המעסיק עומד בפני משבר חמור, אשר עלול להביא לקריסתו, עומדות בפני העובדים מספר אפשרויות, וביניהן להצטרף לבקשה לפירוק, המוגשת מטעם נושה אחר של החברה או להגיש בעצמם בקשה לפירוק החברה (כדי שיוכלו לקבל לפחות את הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי ולעיתים גם מקופת הפירוק). לעתים, בראיה ארוכת טווח, כדאי לעובדים לשקול לוותר על פירוק החברה ואולי אף על חלק מהזכויות המובטחות המיידיות ולבחון את האפשרות לשתף פעולה בצעדים המיועדים לעזור בהבראת החברה. ובכך לנסות להבטיח את עתיד החברה ולמעשה לשפר את סיכוייו לשמור את מקום עבודתם.

• עובדים רבים ממהרים להתפטר, כאשר הם מרגישים ש"הספינה עומדת לטבוע". לנוכח הבטחת סכום פיצויי הפיטורים במקרה של פירוק, כדאי לשקול בנחת כיצד להתנהל במקרה שמעביד נמצא על סף קריסה.

• עובד שהתפטר, בעיקר אם הדבר נעשה עקב אי תשלום חלק מזכויותיו ובסמוך מעסיקו פשט רגל או שניתן נגדו צו פירוק, במקרים מסויימים יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מהמוסד לביטוח לאומי. במידה ויוכיח שהתפטרותו נעשתה בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים.

• בעת משבר, כאשר זכויותיו של עובד אינן משולמות וכאשר פניותיו אינן נענות, רצוי שיכתוב למעסיקו את כל טענותיו ודרישותיו, בפירוט, כדי שיהיה להן תיעוד.

• חשוב לשמור תלושי שכר וכרטיסי נוכחות (ובמקרה שאבדו – כדאי למהר ולשחזר אותם, כל עוד החברה פעילה), וכן לשמור הסכמי עבודה, מכתב פיטורים, דו"חות מקופת הגמל וכל תיעוד אחר. הן בקשר למועדי תקופת העבודה ולסיומה והן בקשר לשכר ולזכויות המגיעות לעובדים. כל אלה יהיו חיוניים בתביעות החוב כלפי המפרק.

• חשוב להגיש את תביעות החוב בסמוך לאחר מתן צו הפירוק.

עו"ד רפי הולין ממשרד הולין ושות', מתמחה בדיני עבודה