המשורר אברהם סוצקבר הלך לעולמו

המשורר היידי אברהם סוצקבר, זוכה פרס ישראל, הלך הלילה לעולמו בגיל 97 בבית אבות בתל אביב לאחר מחלה קשה. סוצקבר השאיר אחריו שתי בנות ושתי נכדות. הלוויתו תתקיים ביום שישי בקרית שאול.

המשורר, המתרגם והעורך, רפי וייכרט: "הוא היה מגדולי המודרניסטים של המאה ה-20. שירתו התמודדה עם חויית השואה - הגטו, הפרטיזנים - ויצאה ממנה כשידה על העליונה. זוהי שירת חיים אדירה. סוצקבר יצר בכל סוגות השיר ובכולן העמיד יצירות מופת שיישארו לדורות".

העורכת ניצה דרורי, שעבדה וערכה אותו שנים: "סוצקבר לטעמי גילם את התבונה של היידיש עם הרגישות של יכולת ראיית האחר, והיה למעשה גדול משוררי היידיש במאה ה-20".

סוצקבר נולד ב-1913 בסמרגון שליד וילנה. הוא למד בבית ספר דתי ובתיכון פולני-עברי. החל לכתוב שירה בגיל 13, תחילה בעברית ואחר כך ביידיש, אף שמעולם לא הלך לבית ספר יידי. הוא היה מעורב בחיים התרבותיים בגטו וילנה עד כשלון המרד, אז יצא עם הלוחמים ליערות והצטרף לפרטיזנים.

צרור השירים שכתב בגטו ובו הפואמה "כל נדרי", הגיע למוסקבה ועשה רושם כה עז עד כי נשלח מטוס מיוחד להביאו ב-1944 מהיערות לבירה הרוסית. אחרי המלחמה חזר לוילנה וב-1947 עלה עם אשתו לישראל. בארץ יסד את הרבעון הספרותי "די גאלדענע קייט", ששימש אכסניה עולמית לשרידי הספרות היידית וסופריה, וערך אותו עד 1998.

סוצקבר היה קומוניסט אדוק שדבק בלשון היידיש והאמין באפשרות חידוש החיים היהודיים במסגרת תרבות יידיש. בשירתו נתן ביטוי עז לשואה בסגנון המצטיין בחידושי מלים ודימויים ובחריזה נועזת. הוא פרסם מספר ספרי השירים, ביניהם "שירים ופואמות" (1975); "לילה ראשון בגטו" (1981); "כנפי שחם" (1983); "כינוס דומיות" (2005) בהוצאת עם עובד, הופיע בפסטיבלי שירה בינלאומית, תורגם לשפות רבות, וזכה בעשרות פרסים ספרותיים, לרבות פרס ישראל לספרות ידיית (1985). מאז בואו לישראל התגורר בתל אביב.