פתולוג יעיד: רוז הושלכה לירקון כשהיתה מתה

רוני רון, הנאשם ברצח הילדה רוז, מסר באחת החקירות הראשונות שלו כי זרק את רוז למים בתוך מזוודה לירקון כשהיא חיה - לאחר מכן הוא הכחיש את הדברים. מחר (יום ה') יעיד מטעמו פתולוג, שיעריך שהילדה כבר היתה ללא רוח חיים כשהמזוודה נזרקה למים. מטרתו של רון היא לנסות לחזק את גרסתו, לפיה הוא גרם למותה של רוז שלא בכוונה.

הפתולוג, ד"ר חן קוגל, צפוי להעיד מחר בבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה, במשפט הרצח של רוז פיזם, עם סיום שלב טיעוני ההגנה.

 בחוות הדעת, שהוגשה מטעמו של רון על-ידי עורך דינו גיל פרידמן, עולה כי לא סביר לדעתו של ד"ר קוגל, כי רוז מתה בטביעה.

ד"ר קוגל הסביר בין היתר, כי בתהליך הטביעה יש שני שלבים שבהם הקורבן עושה תנועות. כאשר השלב הראשון הוא שלב המאבק לפני חדירת המים לריאות, ותנועות מאבק אלים בניסיון לאחוז בכל מה שניתן. השלב השני הוא שלב הפירכוסים. בחוות דעתו כתב הפתולוג: "לא סביר בעיני שמצבים אלה התרחשו אצל המנוחה, בעת שהיתה בתוך התיק ועם זאת נשארה בתיק ערימת בגדים מקופלים ויחסית מסודרים".

הפתולוג הוסיף: "אם המנוחה הוכנסה לתיק כשהיא מחוסרת הכרה, הייתי מצפה שכאשר התיק נזרק למים לא יתרחש שלב המאבק, אך שלב הפירכוסים יתקיים, שכן אין הוא רצוני. גם במקרה כזה לא סביר שערימת הבגדים תיוותר מקופלת ומסודרת".

ד"ר קוגל כתב בפתיחת חוות הדעת, כי לדעתו במקרה זה לא ניתן לקבוע את סיבת המוות ברמת הוודאות הנדרשת, אך עם זאת הוא מעריך ברמה גבוהה של ודאות, כי המוות לא נגרם כתוצאה מטביעה. "לא זאת בשל ממצאים בגופה דווקא, אלא בשל הימצאותם של פרטי

 ביגוד מקופלים ויחסית מסודרים בתוך התיק בו נמצאה הגופה. עוד הוא כותב כי אבחנה של טביעה כסיבת מוות היא אחת האבחנות הקשות ברפואה המשפטית, ומתבססת בעיקרה על ממצאים בריאות, בדרכי הנשימה ובדם וכן על שלילה של גורמים אחרים אפשריים למוות. במקרה זה, מפני שגופתה של רוז נמצאה מספר חודשים לאחר שמתה, נמצאו מעט מאוד רקמות רכות אשר היו במצב ריקבון מתקדם ולכן לדבריו לא ניתן להסיק מהן על סיבת המוות".

עורך הדין גיל פרידמן, המייצג את רון, אמר כי חוות הדעת מחזקת את טענתו של מרשו כי נתן לרוז מכה ללא כוונה להרוג אותה וכי השליך אותה למים כאשר כבר היתה ללא רוח חיים.