המל"ג: אריאל תמשיך לקבל תקציב של מכללה

ההחלטה להכיר במכללת אריאל כאוניברסיטה  נושאת עמה אמנם משמעות פוליטית לא מבוטלת, אך במישור החינוכי - דבר בעצם לא ישתנה. מבחינה חינוכית גרידא, משמעות החלטתו של שר הביטחון אהוד ברק, שפורסמה היום (ד') לראשונה ב-ynet, היא סימבולית בלבד. בפועל, המכללה תמשיך לתפקד כאוניברסיטת מחקר לכל דבר ועניין - כפי שהיא עושה כבר חמש שנים, מאז שינתה את הגדרתה ל"מרכז אוניברסיטאי". מנגד, ברמה הכספית, היא תמשיך להיות מתוקצבת על ידי המדינה כמכללה בלבד.

את ההחלטה להכיר במכללת יהודה ושומרון באריאל כאוניברסיטה קיבלה הממשלה כבר ב-2005, אך בשל מיקומה של העיר מחוץ לקו הירוק, המתינה ההחלטה לאישורו של שר הביטחון, שהוא הריבון בשטחים - וזו התקבלה רק היום. במישור הפוליטי, התקבלה ההחלטה כצפוי - ברכות בימין, וגינויים בשמאל. במישור החינוכי, נראה כי יש תמימות דעים במערכת ההשכלה הגבוהה לגבי חוסר הנחיצות, חוסר ההיגיון האקדמי וגם חוסר התוחלת המעשית שבהחלטה.

כבר לפני שבועיים, פנה אלוף פיקוד המרכז, אבי מזרחי, למועצה להשכלה גבוהה, וביקש חוות דעת בנושא הפיכת המכללה לאוניברסיטה. התשובה הייתה נחרצת: המל"ג - גוף עצמאי, שאינו כפוף להחלטות ממשלה - הזהירה את האלוף כי אין ביכולתה לממן עוד אוניברסיטה.

במל"ג אמנם טרם הגיבו באופן רשמי להחלטת ברק, וממתינים שתקבל תוקף רשמי, עם חתימתו של אלוף הפיקוד על הצו בנושא, מחר. בינתיים, בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), הגוף האחראי על חלוקת תקציב המל"ג, הביעו גם היום התנגדות נחרצת להקמת אוניברסיטה נוספת, והסכימו לחזור בפני ynet על ההודעה שנמסרה לאלוף הפיקוד. בות"ת מבהירים כי ימשיכו לתקצב את המוסד כמכללה בלבד: "ות"ת העבירה לאלוף הפיקוד את כל החומר הרלוונטי הנוגע למעמדה והגדרתה של המכללה, על מנת שחומר זה יעמוד לנגד עיניו בעת קבלת ההחלטה", נמסר מהוועדה.

"יצור כלאיים" באריאל

אז איך קרה מלכתחילה, שמכללה בשטחים הצליחה היכן שמכללות אחרות בתוך שטח ישראל ניסו ולא הצליחו? היא פשוט עקפה את המנגנונים הממסדיים והקימה בהעדר הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה, הקימה לעצמה מכללת יהודה ושומרון גוף נפרד להשכלה גבוהה, אותו כינתה "המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון". גוף זה הוא שאישר לפני חמש שנים למכללה להפוך ל"מרכז אוניברסיטאי", המתפקד כאוניברסיטת מחקר לכל דבר ועניין.

במקביל, הופעלו לחצים פוליטיים ובקשות שונות להפיכת המכללה לאוניברסיטה. ב-2005 הוגשה לממשלה הצעה משולבת של שרת החינוך דאז, לימור לבנת, יחד עם השר לפיתוח הנגב והגליל דאז, שמעון פרס, להקמת שתי אוניברסיטאות: האחת בצפון, אותה יזם פרס, והשנייה - אוניברסיטת אריאל. ההצעות אושרו בצוותא, והחל מאז למעשה החלה המכללה לקרוא לעצמה "מרכז אוניברסיטאי אריאל".

במועצה להשכלה גבוהה מעולם לא הכירו בתואר "מרכז אוניברסיטאי". "אוניברסיטה או מכללה", התעקשו, ואף סירבו מאז להכיר בחלק מהתארים שהעניק המרכז האוניברסיטאי. עדיין לא ברור אם בעקבות ההחלטה האחרונה, יחול שינוי במדיניות ההכרה בתארים של המל"ג.

כך או כך, כיוון שאת תקציבו המשיך המרכז האקדמי לקבל מהמל"ג ה"אמיתית", נוצר מעין "יצור כלאיים": אוניברסיטה באופן רשמי, אך רק חלק מתאריה מוכרים, והיא מתוקצבת, לפחות לעת עתה, כמכללה.

"ההחלטה צריכה להיות אקדמית, לא פוליטית"

נגיד המרכז האוניברסיטאי, יגאל כהן אורגד, מיהר היום לברך על ההחלטה. "התהליכים האקדמיים הם החשובים, והם נגמרו מזמן", אמר. "החלטת שר הביטחון היא גושפנקא פורמלית, ואנו שמחים שהוא מאשר זאת". לפוליטיקה שמאחורי ההחלטה העדיף לא להתייחס. אך גם במחנהו, יש כבר מי שתוהה האם להחלטה בעצם תהיה משמעות מעשית. "האם שר הביטחון יאפשר עכשיו לאוניברסיטה להקים כיתות נוספות שישמשו את הסטודנטים החדשים שבוודאי יגיעו?", שאל ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), מהתומכים הבולטים של ההחלטה.

אך נראה כי אורגד בודד למדי בדעה זו מבין עמיתיו במוסדות האקדמיים האחרים. אחד המייצגים הנחרצים של עמדת המערכת האקדמית הוא נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' אהרון בן זאב, המשמש כיו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות. "ההחלטה להפוך מכללה לאוניברסיטה צריכה להיות החלטה אקדמית ולא פוליטית", אמר היום ל-ynet. "מאוד עצוב שמכללה משודרגת לאוניברסיטה בעקבות הסכם פוליטי קואליציוני. כל גוף שרוצה להיות גוף אקדמי לא צריך הסכם קואליציוני, אלא את החלטת הגוף המוסמך, שהוא המועצה להשכלה גבוהה.

המועצה להשכלה גבוהה מצאה שאין צורך באוניברסיטה נוספת, הן מבחינת הרמה והן מבחינה תקציבית, לנוכח העדר משאבים".

"אני מצר על כך שפוליטיקה נכנסה לשיקולים אקדמאים", הוסיף. "אני לא חושב שזו גאווה שמכללת אריאל תגיד שבזכות הסכם קואליציוני, היא שודרגה. צריך לכבד את האוטונומיה האקדמית של המועצה להשכלה גבוהה ואת שיקול הדעת שלה".

לדברי בן זאב, ההחלטה אינה מאיימת על האוניברסיטאות הקיימות. "אני לא מרגיש מאוים, לא כאוניברסיטת חיפה, ולא כנציג של נשיאי שאר האוניברסיטאות", הבהיר. "אני פשוט מגנה את ההחלטה הפוליטית שהתקבלה בצורה כה בוטה, בתוך מערכת שיקולים אקדמאים". בן זאת ביקש להבהיר כי אינו איש פוליטי, והתנגדותו אינה נובעת מסיבות פוליטיות או בשל מיקומה הגיאוגרפיה של המכללה - אלא אך ורק משיקול אקדמי.