4 בני משפחה ביחידת החילוץ ערבה: "זה חינוך"

בעקבות מזג האוויר הסוער ברחבי הארץ בדרום עברו על מתנדבי יחידת החילוץ ערבה ימים עמוסים במיוחד, בהם השתתפו בשמונה חילוצים באזור. כשמתנדבי היחידה אומרים שהם כמו "משפחה אחת גדולה" הם באמת מתכוונים לכך. את האשה והילדים הם מותירים מאחור, רק בכדי לצאת לסייע למטיילים תקועים, אולם לא פעם חלק מהם פוגשים בחילוצים בני משפחה.

"מי שלא ראה פרצוף של מחולץ כאשר מגיעים אליו אנשי היחידה, לא ראה שמחה מימיו", סיפר חנן אורן (63), ממושב חצבה, המתנדב ביחידת החילוץ מיום הקמתה לפני 17 שנה.

עד לפני שנתיים כל ארבעת בניו של אורן - ירון (38), גונן (35), זיו (32) ותמיר (26) - התנדבו ביחידה, אולם לאחר ששלושה מהם התחתנו ועברו למרכז, רק בנו הצעיר נותר. אורן סיפר כי מעולם לא הפציר בבניו להתנדב. "זה פשוט חלק מהחינוך", העיד על משפחתו אותה כינה "משפחה של חילוץ".

יחידת החילוץ ערבה הוקמה בשנות התשעים וכוללת כ-80 מתנדבים שמבצעים כ-70 חילוצים בשנה. 

גם במשפחת גדיש דור ממשיך דור ביחידת החילוץ ערבה. דרור (41), תושב עין יהב, מתנדב ביחידה שאביו, עוזי (68) היה אחד ממקימיה. אמו, ציפי, גם מתנדבת ביחידה. "אצלנו זה דבר טבעי", הסביר עוזי. "עשינו חילוצים לפני שקמה היחידה. הערבה הייתה שוממת והיחידים שהיו יכולים להגיש סיוע למטיילים במצוקה היו התושבים. אני והילדים אוהבים את החיים, אוהבים לעזור ולצאת. זה חינוך". לדבריו, "ביחידה הזו יש אנשים שהם מלח הארץ. אין להם מחליפים. הם באים בכל שעות היום, עוזבים את האישה, הילדים והעבודה".

לדברי הבן דרור, "יש לנו שפה משותפת. לתרום ולהשתייך ליחידה הזו זה כבוד גדול. הילדים שלנו מאוד גאים כשהם באים לגן או לבית הספר עם חולצות של יחידת החילוץ". לילדיו של דרור, בני 4, 7 ו- 10 ברור שגם הם יתנדבו ליחידה. "יש להם גאוות יחידה. אסור לנו לקחת אותם אבל הם רוצים לצאת לכל חילוץ. זה בדמם. אנחנו והילדים שלנו מטיילים מגיל אפס, אוהבים להגיש עזרה ומודעים למצוקה שקיימת באזור הזה".

מצפה שלם‏ (צילום: רויטרס)

1

2

3

4

5

6

7

לצד רוח ההתנדבות, למשפחת גדיש יש גם כאב אישי הקשור ביחידה. הבן, עידן ז"ל, שהתנדב ביחידת החילוץ נהרג בתאונת מטוס אולטרא לייט בשנת 97'. אביו, עוזי, הסביר כי כאשר ארעה התאונה בה נהרג בנו עידן ז"ל, דרור עוד גר במרכז. "היה לו ג'וב טוב. אחרי התאונה הוא חזר הביתה ובאופן טבעי נכנס ליחידה".  

פיטר רבין (49), ממושב צופר, שמתנדב ביחידה נזכר בחילוצו של עידן גדיש. "זה היה החילוץ הכי קשה וטראומטי שהיה לנו ביחידה.

אני הוצאתי את גופתו של עידן ממקום ההתרסקות והכנסתי אותו לאוטו שלי. הייתה לי נסיעה של איזה חצי שעה עד שחברתי לאמבולנס שבא ולקח אותו לבאר שבע".

גם בנו עמית, בן ה-16, מתנדב בנוער יחידת החילוץ. "ההתנדבות היא משהו משפחתי אצלנו". לדברי רבין, "בערבה אין כמעט משפחה שלא מתנדבת במשהו, זה חלק מהעניין". עמית סיפר כי חיכה שנים רבות כדי שיוכל להתחיל להתנדב ביחידה. "בני הנוער ביחידה יוצאים לחילוצים ועוזרים במה שצריך. אם זה לעזור לסחוב אלונקות, ציוד וחיפושים". הוא סיפר כי הוא עדיין לא החליט מה יהיה כשיהיה גדול אך הדגיש: "מה שלא יהיה אני אהיה ביחידת החילוץ".

מפקד היחידה: "התודה של האנשים מחזיקה אותנו"

ההתנדבות ביחידה רצופה בחוויות בלתי נשכחות. פיטר רבין סיפר כי "החילוצים הכי קשים הם כשנהרגים אנשים. היה לנו חילוץ לפני כ-12 שנה בנחל צין כאשר רכב התהפך במקום. האימא נהרגה והילדות היו עדיין באוטו. היינו צריכים לקחת אותן ולטפל בהן עד שהגיע קרוב משפחה".

היחידה היא יחידה משטרתית למעשה, אבל מבחינת תקציבים המתנדבים מהערבה מסתדרים עם מה שיש. "בשנים האחרונות אנחנו בבעיה תקציבית. למשטרה אין כסף ואנחנו מחפשים דרכים אחרות לגייס אותו", סיפר מפקד היחידה אלעד סקר.

"אנשים קונים ציוד מכספם בלית ברירה. זה דבר שקורה הרבה". אבל למרות הקשיים והמחסור בציוד מבצעי, הדבר לא פוגע ברוח ההתנדבות. "אנחנו עושים את זה מתוך אהבה", אמר סקר המפקד על היחידה מזה שש וחצי שנים.

בתו הגדולה זיו, בת 12, חולמת על הרגע בו תגיע לגיל 16 כדי שתוכל אף היא להתנדב. "רק לראות את העיניים של המחולצים שלנו, בעבורם אתה קרן האור שלהם, הכתובת. ברגע שמתקבלת קריאה אתה עוזב הכל והופך מאזרח למחלץ. התודה של האנשים", מעיד סקר, "זה מה שמחזיק אותנו".