עוצמה אפלה

כשבחרתי את השירים לזכרה של מיכל ניב, הגבלתי עצמי לשנים בהן ערכתי את "הפסקת עשר" בבוקר, בין 1986 ל-1987. כדי לא לחטוא בניסיון לערוך כמו, או במקום, מיכל, וכדי לחזור, ככל שהזיכרון מאפשר, לרשימת שידור הכי קרובה למקור. וזה אומר שהיו שם קלאסיקות מעשורים קודמים, וגם קטעים עדכניים דאז שלא כולם שרדו במבחן הזמן. והיו אלה שנדמים כמובנים מאליהם, וקשה להסביר כמה היה אז מוזר לשדר את ניק קייב ויו 2 ו-REM בכל שעה שהיא, לא כל שכן על הבוקר.

אהוד בנאי היה עדיין אמן של שלושה סינגלים, עליהם חזרנו כמעט מדי יום. והיה משהו משותף בין העבודות המופלאות של האמנים הנ"ל למי שקולה תיווך אותם למאזינים. כמו האמנות שלהם, גם קולה ונוכחותה הרדיופונית של מיכל ניב חלחלו אל הנפש באופן בלתי אמצעי, עמוק ועיקש. עבור מאזיניה, שלא לדבר על מכיריה ואוהביה, היא ממאנת להסתלק משם, גם הרבה אחרי שנסתלקה מהחיים.

ניב. מעלפת מהרגע הראשון (צילום: יולי כהן, רפרודוקציה: שאול גולן) 

כשדלית עופר התמנתה לראש מחלקת מוזיקה בגלי צה"ל, היא הציעה לי, עורך מוזיקלי בן 20 בשירות סדיר, לקחת רצועת בוקר יומית. עשרות עורכים מוזיקליים ושדרנים יקרים עשו לאורך השנים מלאכת קודש של הבאת תכנים מוזיקליים חדשניים לתחנות הרדיו השונות, אבל התוכן ב"הפסקת עשר" בבוקר נחשב כחריג, בין השאר בגלל שעת השידור, היחסית מרכזית. את ה"רעל" המוזיקלי המתקנו עם פינות ובהן בחירות מאזינים, ואפילו, לפרק זמן מסוים, מערכונים.

כמגישת התכנית, בחרנו דלית ואני במיכל, קריינית בראשית דרכה, שאהבותיה המוזיקליות הגדולות היו פיטר גבריאל ולאונרד כהן. כשנחמן שי החליף את רון בן ישי כמפקד גלי צה"ל, החלו לחצים כבדים מההנהלה למתן את הקו המוזיקלי בהפסקת עשר. הייתי מרדן, עקשן וסרבן, וזו הסיבה שהובילה אותי לעזוב את התחנה.

בנאי. היה אמן של שלושה סינגלים (צילום: אלדד רפאלי)

הפקדתי את התכנית בידיה של מיכל, שבהתחלה אכן נאלצה להתפשר ושינתה את התמהיל המוזיקלי. אבל גם הפשרה הזו לא הועילה אצל מי שכל עניינם התמצה בהעלאת אחוזי ההאזנה. "הפסקת עשר" הועברה לערב, ומאוחר יותר צומצמה לתכנית אחת בשבוע. בשעה החדשה (וההגיונית יותר מבחינה שיבוצית), מיכל זכתה סוף סוף לחופש בעריכה המוזיקלית. ואז היא פרחה.

רוח פראית

מיכל ניב היתה שדרנית מעלפת כמעט מהרגע הראשון בו פתחה מיקרופון. לא רק הקול והאינטליגנציה, למיכל היו רגישויות מצמיתות, רוח פראית שאיש לא הצליח לתפוס, ונפש עצומה ומטלטלת שאיש לא הכיל. המיקרופון היה קטן על העוצמה האפלה שלה וההתפתחות שלה כעורכת מוזיקלית, שהיתה יותר איטית, התגלתה מאוחר יותר כלא פחות פנטסטית. היו לה תפיסה חריפה, רעב ללמידה, ותשוקה שהפכה את כל הנגיעות שלה בשירים לבוערות, מחויבות, מדבקות. היא היתה תלמידה מזהירה, וכמובן לא רק שלי; מורנו וחברנו יואב קוטנר, ויעקב גלעד, וגיורא פרבר, ומיקי קטן שעבד ב"בית התקליט" ועמיתים אהובים נוספים, סייעו לה להפוך במהירות מנערה רגישה בעלת ידע מסוים, למומחית בתחומה.

קייב. כמה מוזר היה לשדר אותו על הבוקר (צילום: AP)

אפילו בשנים ההן, טרום האינטרנט והכבלים, היה קשה, אבל לא מאוד מסובך, להאזין להרבה מוזיקה ולאסוף חומרים. אלא שלהבדיל מהשכלה, מסגנון או מאופנה, טעם מובחן משלך הוא עניין שונה לחלוטין. טעם הוא פחות נגיש, נרכש ובר-צריכה, ויותר איטי ומורכב ומפליא ומסגיר מאשר סגנון.

כובד הקיום הסתנן

מעבר למהירות בה השתלטה על אינפורמציה מוזיקלית חדשה וגם ותיקה, מיכל בהחלט פיתחה טעם משלה. וכמו אצל כל מתווכי התרבות, יותר מהידע או מהסגנון, הטעם הוא שהפך את מיכל ניב גם לסמכות. וכמו אצל כל אדם, זה הטעם הייחודי שלימד לעומק על האישיות והיכולות. וכמה עצוב לכתוב את זה עכשיו, אחרי עשר שנים בלעדיה.

מיכל הפכה מקריינית מתחילה לשדרנית מעולה תוך חודשים, ומאוחר יותר צמחה גם לעורכת מוזיקלית מצוינת. והיו אנשים שלא נשבו בקסם, שלא סבלו את הגשתה נטולת החנופה ואת כובד הקיום שהסתנן תמיד גם להומור ההורס שלה, וכאלה שחשו מאוימים מהחושניות הכובשת, או שסתם נרתעו מהתכנים המעוררים והמאתגרים שגרו בשירים שבחרה ושעליהם דיברה בין לבין.

לאורך השנים, הקריירה התקשורתית של מיכל התרחבה והסתעפה הרבה מעבר

 לעולם הצלילי והמילולי שהציעה "הפסקת עשר". אבל "הפסקת עשר עם מיכל ניב" קנתה לעצמה כזו אחיזה הדוקה ואדוקה בקרב מאזיניה, משום שהתרחש בה נס רדיופוני באמת נדיר.

יש אנשי רדיו שמתבטאים דרך שידור מוזיקה, וכאלה שמתעלים את אישיותם באמצעות ספורט, פוליטיקה, ראיונות חודרניים או שיחות בטלות. מיכל האדם הפרטי היתה כמובן הרבה יותר ומעל ומעבר למגישת רדיו מיתולוגית. אבל מעט מאוד אנשי רדיו, לא רק בתחום המוזיקה, הגיעו כמותה לנס שכזה בכזאת מהירות.

מיכל ניב יצרה לעצמה במהירות שיא ובגיל מאוד צעיר דמות רדיופונית שהיתה זיווג מושלם בין האדם שהיתה לבין המוזיקה שהיא בחרה לשדר. הם הפכו לאחד. ליתר דיוק, הם הפכו לאחת.

• להאזנה למיקסטייפ, לחצו על הנגן למעלה. 
  

השירים: