אישום: סחטו פליטים בסיני - "כסף או עינויים"

הדרך מאפריקה לישראל רצופה בסכנות, אך שני אזרחים מאריתראה - בני 34 ו-41 המתגוררים בירושלים - החליטו גם לנסות להרוויח על חשבונם של הפליטים המבקשים מקלט או מחפשים עבודה. הם היו שותפים בניסיון לסחוט כספים מבני משפחות הפליטים שניסו לחצות את הגבול לישראל, בזמן שהוחזקו במחנות בסיני. כך עולה מכתב אישום שהוגש היום (ה') לבית משפט השלום בירושלים. הם הואשמו בין היתר בסחיטה באיומים. עם הגשת כתב האישום הוסר צו איסור הפרסום על הפרשה, שחקירתה התנהלה בחודשים האחרונים על-ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית - זרוע סער בלהב 433. הרשויות במצרים לא השתתפו בחקירה, והחוטפים שמעבר לגבול לא נעצרו.

מכתב האישום שהוגש נגד נגסי הבאטי ופתאוי בן אזיאבהיר עולה, כי בחלק מהמקרים נחטפים הפליטים ומובאים למחנות סגורים הממוקמים בסמוך לגבול ישראל- מצריים, שם הם נכלאים בניגוד לרצונם על ידי בני שבט הרשאידה ומאוימים על ידי נושאי כלי נשק פן ימלטו.

 במהלך שהותם במחנה, מוחזקים הפליטים בתנאים קשים, כשהם קשורים בידיהם וברגליהם, מורעבים, תחת עינויים קשים לרבות מכות חשמל, הכאה באמצעות כלים שונים, צריבת עור באמצעות ברזל מלובן ועוד.

עם הגעתם של הפליטים למחנה, מבררים החוטפים עם הפליטים למי מהם קרובי משפחה בישראל, על מנת שיוכלו לסחוט מהם דמי כופר עבור שחרורם. משמתברר כי לפליטים קרובי משפחה המתגוררים בישראל, פונים החוטפים לאותם קרובי משפחה ומבקשים מהם כופר בסך אלפי דולרים. לשם הפעלת לחץ על קרובי משפחת הפליטים, פוגעים החוטפים בפליטים ומאיימים בפגיעה בגופם ובחייהם אם הכופר לא ישולם ומאלצים אותם לשוחח בעצמם עם בני המשפחה באמצעות הטלפון ולספר להם על מצבם הירוד והאיום הנישא מעל ראשיהם.

הנאשמים בבית המשפט (צילום: גיל יוחנן)

שני הנאשמים קשרו קשר עם החוטפים בסיני והיוו חוליה מרכזית ברשת, ששימשה לסחיטת דמי כופר באיומים מאת הפליטים ובני משפחותיהם והחדרת נתינים זרים ממדינות אפריקה ובפרט אריתריאה ואתיופיה, שלא כחוק לתחומי מדינת ישראל, לשם עשיית רווח.

כחלק בלתי נפרד מההתארגנות העבריינית, נטען בכתב האישום, פעלו הנאשמים מתוך ישראל וסחטו מבני משפחותיהם של הפליטים דמי כופר עבור שחרורם. לאחר שקיבלו את כספי דמי הכופר, העבירו אותם הנאשמים לחוטפים באמצעות העברות בנקאיות ובדרכים נוספות ואישרו להם טלפונית לשחרר את הפליטים ולעזור להם להסתנן דרך גבול ישראל-מצריים. עבור חלקם בהתארגנות, דרשו הנאשמים וקיבלו נתח כספי מתוך דמי הכופר ששולמו עבור כל פליט ופליט.

כליה - או 2,800 דולר

בכתב האישום מובאים כמה מקרים, בהם מתואר כיצד נסחטו קרובי הפליטים - שכבר הגיעו לישראל. בין היתר מתואר מסע הייסורים של פליטה מאריתראה, שרק ביקשה להגיע לישראל. היא יצאה ממולדתה בתחילת שנת 2009, אך כבר בסודן היא נחטפה ונכלאה בניגוד לרצונה, כשהיא קשורה בידיה מאחורי גבה יחד עם שלושה פליטים נוספים. חוטפיה דרשו ממנה כבר אז ליצור קשר עם בני משפחתה באריתריאה, על מנת שישלמו כופר תמורת שחרורה.

משנתברר לחוטפים כי אין באפשרותם של בני משפחתה של האשה לשלם את הכופר, הם מכרוה לידי אחרים והם העבירוה למחנה יחד עם פליטים נוספים,

כאשר בדרכה נאלצה לעמוד בתנאי מחייה קשים, ללא מזון ושתייה כאשר היא מוסתרת בתוך מיכלית דלק בחלק מהדרך.

בדצמבר 2009 היא הגיעה למחנה כשהיא בהריון והוחזקה שם בניגוד לרצונה בתנאי כליאה קשים, קשורה בידיה ורגליה. חוטפיה איימו כי אם לא ישולמו עבורה דמי כופר בסך של 2,800 דולר הם ימכרו את כליותיה. בשלב זה נכנסו שני הנאשמים החיים בישראל לתמונה - אחד מהם ניסה לאתר את קרובי משפחתה בישראל, על-מנת שישלמו כופר בגובה 2,000 דולר עבורה. ואכן בן-דודה אותר בארץ והוא נדרש לשלם 2,150 דולר. הוא מסר לקרוב "כי הילדה נמצאת במצב קשה, מרביצים לה אונסים אותה ומאיימים עליה" וכי קיימת סכנה לחייה אם הכופר לא ישולם.

קרוב המשפחה שילם לנאשם 2,150 דולר, כאשר 150 דולר לקח תושב אריתראה השוהה בישראל לעצמו. לאחר מכן הוא סייע לאשה להסתנן לתחומי ישראל.