המורה של המדינה - מחו"ל

יהורם לוי, הוא מורה להיסטוריה ואזרחות בבית הספר אמי"ת בקריית מנחם בירושלים. בשנה שעברה בחרו בו תלמידיו כמועמד לתחרות המורה של המדינה ולאחר המיונים הגיע לעשרת המועמדים לזכייה. נראה שמה שתרם לבחירתו הוא העובדה שהוא מסוג המורים שמאמינים שביכולתם לחולל שינוי.

לוי לימד בשכונה שחלקה עדיין מוגדרת כשכונת מצוקה. חלק מהתלמידים בה נפלטו ממסגרות חינוך יותר מפעם אחת. היו ביניהם כאלה שכבר לא האמינו ביכולתם, אך לוי וצוות בית הספר אמי"ת אימצו גישה שונה. הם החליטו ללכת נגד הזרם ולפתוח כיתת בגרות שלא הייתה קיימת בבית הספר עד אז. רבים חשבו שלפרויקט כזה אין סיכוי להצליח, אך לוי והצוות האמינו בתלמידים. התוצאה הייתה שכ- 90% מהם קיבלו תעודת בגרות מלאה.

לוי סיפר: "היו הרבה קשיים לאורך הדרך, שעות רבות של עבודה, ביקורי בית דחופים, בכל בוקר היה עלי להעיר חלק מהתלמידים בטלפון, אחרת הם לא היו מגיעים”. הישג נוסף שניתן לזקוף לזכותם של תלמידי מהמחזור הראשון של לוי הוא שלמעט שתי בנות שחזרו בתשובה כל שאר תלמידי הכיתה התגייסו לצבא. זאת לעומת שנים עברו, בהן ממוצע הגיוס עמד על 30% .

מה הרגשת לאחר שהתלמידים שלך המליצו עליך כמועמד?

"מורה טוב משקיע שעות עבודה רבות הבאות, לעיתים קרובות על חשבון השהות שלו בבית עם בני משפחתו. תוסיף לזה את השכר הנמוך שהמורה זוכה לו בארץ, ובעיקר את התחושה שאין הערכה מספקת למחנכים, ותבין כמה הופתעתי לגלות שבעצם יש. במהלך בחירת המורה של המדינה נחשפתי להמלצות שהתלמידים וההורים כתבו עלי. באחד המקרים לא הצלחתי לעצור את רגשותיי. ההמלצות, הפרגון, הפרסום, הטכס המכובד, כולם העניקו לי כוחות מחודשים ומוטיבציה להמשיך ולעשות את עבודתי. זה פרויקט מבורך שהעלה את ההערכה לעבודתם של המורים לתודעה הציבורית”.

איך הגיבו התלמידים לפרסומים עליך?

"ההתרגשות של התלמידים הייתה אחת החוויות היותר מרתקות. באותן הפעמים שהופעתי בעיתון הם דאגו לקחת את הכתבה, להגדיל אותה, ולתלות אותה בלוחות המודעות של בית הספר. אפילו הורים של תלמידים מהעבר יצרו עימי קשר ושאלו כיצד הם יכולים לעזור. נודע לי בדיעבד שערב הבחירה, תלמידים שלי נפגשו בביתה של אחת מהם כדי להחזיק יחד ידיים, לטענתם. ניתן לסכם בעניין זה שכל תהליך בחירת המורה של המדינה גורם לשינוי ולו קטן במעמדו של המורה בישראל, וזה דבר מבורך”.

באותה שנה התכבדת להיבחר גם לפרויקט 'עודד' מטעם משרד החינוך והסוכנות היהודית למורים מצטיינים היוצאים לשליחות בקהילות יהודיות בעולם.

"הכתבה שפורסמה שבוע לפני הטכס, הגיעה לידי הנהלת בית ספר יהודי בטורונטו והם ביקשו שאגיע ללמד היסטוריה של עם ישראל, תלמוד ומשנה, במטרה לחזק את הקשר של התלמידים עם ישראל. לאחר התלבטויות רבות, מפני שבני משפחתי נותרו בארץ, נעניתי לבקשתם”.

"לומדים בו ילדים מטרום חובה ועד כיתה ח' , והוא מוגדר כבית הספר היהודי הציוני ליברלי הטוב ביותר בצפון אמריקה. הביקוש אליו עצום ומספר המקומות מוגבל. אני מלמד בחטיבת הביניים היסטוריה של עם ישראל, תלמוד ומשנה.

"מילת המפתח בבית הספר היא 'כבוד'. התלמידים פונים למורים ולצוות בית הספר ב'מר' ו'גברת', כל פניה למורה צריכה להיעשות בעדינות, בקול נמוך. התלמידים מורגלים לכך כבר מגיל הגן. באסיפות ההורים המורים מדגישים בפניהם את נושא הכבוד של התלמיד. הכבוד למבוגר בא לידי ביטוי גם מחוץ לכותלי בית הספר.

"הקשר עם ארץ ישראל וערכיה הוא מרכיב חשוב בבית הספר. בכניסה ממוקם חדר ישראל, התלמידים מגיעים אליו מספר פעמים בשנה על מנת ללמוד ולהכיר את ארצנו. בית הספר מקושט בתמונות מהארץ והשלטים - בעברית ובאנגלית.

"כבר מגיל הגן התלמידים לומדים עברית, והמקצועות היהודיים נלמדים בעברית. בכל יום לסירוגין – בוקר או צהריים, התלמידים עומדים לשירת התקווה וכמובן שחגי ישראל נחגגים כמיטב המסורת. ימי זיכרון מצוינים בכבוד גדול, שמלווה בהשקעה מרובה”.

האם היה אירוע שריגש אותך במיוחד?

"לקראת חג החנוכה, ערכו התלמידים מבצע התרמת צעצועים לילדים מעוטי יכולת, יהודים ולא יהודים. הרעיון שעומד מאחורי מבצע זה, הוא שאדם הוא אדם באשר הוא, גם אם הוא אינו בן דתנו. יושרה, כבוד, אהבת האדם, תרומה לזולת - הם ערכים שבית הספר מוביל לאורך כל השנה מדי יום, באמצעות תכנים לימודים, שיחות והפעלות”.

מה עוד מיוחד שם ולא קיים למשל כאן בארץ?

"בבית הספר יש שני צלצולים! אחד למורה ושני לתלמידים. הצלצול למורה מצלצל חמש דקות לפני תום ההפסקה, כדי שהמורה יספיק להגיע לכיתה לקבל את התלמידים.

"דבר נוסף ממנו התרשמתי היה שההתייחסות לקושי של מורה אינה בגדר חולשה. צוות המורים וההנהלה מיד נרתמים לסייע למורה, מתוך תפיסה שמורה הוא בן אדם, והקושי בעצם בא להראות שהוא אכן עובד קשה ומשתדל להצליח”.

האם זכור לך מורה מסוים שעזר לך כשאתה היית תלמיד?

"היה לי מורה בחטיבת הביניים בשם הרב ריבלין, שלאחר שנכשלתי במבחן אפשר לי לעשותו פעם נוספת. לאחר שהשקיע מזמנו ללמד אותי לקראתו, הוא אמר משפט שאני זוכר עד היום: 'אתה יכול, אתה מסוגל'. משפט זה נטע בי את הכוח ללמוד גם בשעות הלילה המאוחרות כדי להצליח”.

"יש לכם כל האמצעים ללמוד ולהפיק את המירב מהמורים שלכם, תעשו זאת”.

"שני דברים: אזרחות פעילה, פעם בשבוע החל כבר מבית ספר היסודי. כלומר התנדבות של התלמידים בקהילה. השני הוא בתחום הלימודי. הייתי ממליץ שהמורה יהיה המכוון בלבד ולא הבעלים המוחלט על העברת הידע בכיתה (לימוד פרונטאלי) אלא ישתף את התלמידים ביצירת הידע בכיתה על ידי מחקר עצמאי של התלמידים”.

"יוסי שריד. אדם בעל השקפה רחבה בתחום החינוך, שרואה בעיני רוחו מהי חברה

מתוקנת שמתחילה כבר במערכת החינוך“.

בואו להמליץ על המורה של המדינה

"ידיעות אחרונות" בשיתוף עם מפעל הפיס, הסתדרות המורים בישראל, חברת פילת ו-ynet מכריזים על תחרות "המורה של המדינה". בואו לבחור את המורה של המדינה, מלאו את טופס המועמדות, ספרו לנו מי המורה שלדעתכם ראוי לזכות בפרס הצטיינות ובהכרה ציבורית ואולי הוא יזכה להיות אחד מששת המורים המצטיינים אשר ייבחרו על ידי ועדה של אישי ציבור מובילים בתחרות. אפשר להמליץ על מורים שעליהם הומלץ גם בשנה שעברה. ניתן להגיש מועמדות עד 23 בינואר 2010.