רק לא לשחרר את ארז אפרתי

השופטת המכובדת חיותה כוחן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב החליטה לשלוח את ארז אפרתי, מאבטח הרמטכ"ל החשוד בניסיון אינוס בנסיבות מחמירות, ניסיון למעשה סדום, תקיפה הגורמת לחבלה של ממש ותקיפה בכוונה לבצע פשע ואיומים, לביצוע תסקיר. זאת במטרה לבדוק אפשרות לחלופת מעצר בביתו. הדבר נעשה בניגוד לדעת הפרקליטות, המדגישה את מסוכנותו, ולאחר שנמצא כשיר נפשית לעמוד לדין ועורכי דינו מסכימים לקיומן של ראיות לכאורה, כולל ממצאי DNA של אפרתי שנמצאו בזירה.

מכתב האישום הקשה שהוגש נגד אפרתי, עולה תמונה קשה מנשוא של אדם אכזר וחסר רחמים, שיצא ממסיבת רווקים שלו עצמו ולא חס על מי שנקלעה בדרכו באותו לילה מקולל: צעירה שעשתה את דרכה למכוניתה, נשלפה ממנה בכוח ונגררה לשיחים. "המתלוננת צעקה והתחננה כי יעזוב אותה, אך הוא המשיך לגרור אותה כשהוא אוחז בכתפיה בחוזקה, חוסם בידו את פיה ומאיים עליה כי אם תצעק יהרוג אותה", נטען בכתב האישום. אפרתי היכה, חנק, איים להרוג וניסה לבצע בה מעשה סדום, למרות התנגדותה.

כשהצליחה הצעירה לזעוק לעזרה, קיבלה בתגובה מהלומות קשות נוספות שהביאו אותה לסף איבוד הכרה. בשלב זה, ניסה לבצע בה מעשה סדום ולאנוס אותה. גם עובר אורח שהבחין במתרחש "זכה" ליחס אגרסיבי מצד אפרתי, שדחף אותו למים.

כתב האישום עמוס בפרטים מזעזעים ומעוררי חלחלה, כאילו נלקח מסרט אימה. לצערנו, סרט בלהות זה הוא חווית מציאות קשה של צעירה שחלפה במקרה במקום בו המתין לה צייד נבזה, שקטף את תמימותה, חיבל בגופה וחילל את נפשה. כתוצאה ממעשיו של אפרתי, כך נטען בכתב האישום, נגרמו לצעירה חבלות של ממש. גם האיש שסייע לה נפגע.

בבקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נטען כי "התמונה המצטיירת ממאפייניה הקיצוניים של התנהגות אפרתי היא של התנהגות חסרת מעצורים ומסוכנות מובהקת. נראה כי כאשר מתעורר יצרו של המשיב או כאשר חפץ הוא בהשגת מטרה מסוימת אין מחסום שיעמוד בפניו למרות הסיכונים העומדים בדרכו".

וכאן נשאלות השאלות: האם יש במקרה זה איזשהו ספק לגבי מסוכנותו של האיש? האם לאיש כזה מגיע פרס של מעצר בית? היכן אנחנו, הציבור, רוצים שאיש אכזר, חסר מעצורים ומסוכן יישאר עד למשפטו - במעצר מאחורי סורג ובריח או במעצר בית עם מיטה חמה ועדת תומכים שממאנים להאמין שהוא הוא האיש הרע?

אינני מעלה שאלות משפטיות, כי אם שאלות ערכיות, הנוגעת לכולנו. ועוד סוגיות: אלו מסרים משפטיים, ציבוריים וערכיים, אנו מצפים שיצאו לאוויר העולם ויובילו חברה שלמה בדרך חתחתים, משולבת באלימות ואלימות מינית, בה לכל אחד יכול להיות תפקיד של קורבן או של פוגע? הבה לא נשכח: אחת מכל שלוש נשים נפגעת תקיפה מינית ואחד מכל שישה גברים. 85% מהנפגעות מכירות ברמת היכרות כלשהי את הפוגע ו- 97% מהפוגעים הם גברים. זה יכול להיות כל אחד וכל אחת.

כמו הפרקליטות, גם אני מתנגדת לשחרורו של אפרתי למעצר בית. מעשיו מפחידים ומעוררים שאט נפש, ולא ברור לי כיצד הנפגעת, משפחתה, שכניו של הפוגע ונפגעות ונפגעים אחרים ששוקלים להגיש תלונה במשטרה ולפתוח בהליך המשפטי יוכלו לישון בשקט דקה אחרי ההחלטה לשחררו למעצר בית.

אני רוצה שנפגעות ונפגעים יאמינו שמאחוריהם עומדת חברה שלא מקריבה את גופם ונפשם של אף אישה ואיש, ואני מצפה שנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ידעו שיש להם על מי לסמוך: על מערכת חינוך שצריכה לחנך את ילדנו לסובלנות, אהבת הזולת ועזרה הדדית, על משטרת ישראל שמנסה למנוע פשע, להגן על הציבור ולחקור פשעים באופן מקצועי ומהיר על מערכת משפט איתנה שעושה משפט צדק, וגם על תשעה מרכזי סיוע שעומדים לרשותם 24 שעות ביממה.

בעיקר, כדאי שהנפגעים יוכלו לסמוך על כולנו, שניתן להן ולהם עזרה, אמונה וחיזוק. שנדע למחות ולזעוק, כאשר הדבר נמנע מהם או כשהם לא יכולים.

עינת רובין, דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

קווי החירום של מרכזי הסיוע פועלים 24 שעות ביממה: 1202 לנשים, 1203 לגברים