התיירת ששבה מהכפור: סיור מצולם בברלין

ברלין היא הדבר הכי חם כיום באירופה - ובטח בגרמניה - ומתאפיינת בחיי התרבות, סצנת הלילה, השווקים והאדריכלות. רק לא מזג האוויר, אבל זו בדיוק הפואנטה.

כישראלים, שבעבורם יום גשום וסוער הוא סיבה טובה לא לצאת בכלל מהבית, אין הרבה סיכוי שתרצו להגיע ליעד שהטמפרטורות בו שואפות למינוס. ולא סתם מינוס, אלא 15 מתחת לאפס. אבל מתברר שאפשר ליהנות גם בטמפרטורות כאלה - אם פותחים את הראש ולובשים את הדברים הנכונים.

קר מאוד, לפעמים מושלג, אבל אין בעיה ללכת ברגל ולשלב במסלול תחנות ברכבת תחתית או עילית ואוטובוסים, וכמובן הפסקות בבתי קפה, במוזיאונים וגם באתרי ספא, שבהם תולים על קולב מעיל מעוטר בפתיתי שלג, ונכנסים להפשרה.

קר מאוד אבל אין בעיה לשלב במסלול תחנות רכבת (צילומים: גילי מצא)

אין ספק שברלין בחורף היא לא ברלין של קיץ, אבל תיאלצו מראש להתאהב ברעיון של היכרות עם פניה הלבנות. גינות הבירה והחופים המלאכותיים שזרועים בה בקיץ אינם רלבנטיים כמובן. אז מה נשאר? המון מוזיאונים, שבכרטיס משולב הכולל גם תחבורה חופשית, הכניסה אליהם חינם.

ויש את המסיבות: בכל מוצאי שבת נערכות יותר מ-100 מסיבות בברים ובמועדוני טראש ענקיים ומעוצבים. קיימת סצנה פרועה ולא ממוסדת בלוקיישנים הזויים, כמו תחנות כוח נטושות, בונקרים מימי מלחמת העולם השנייה, סניפי דואר שנעזבו בברלין המזרחית (גם היא לשעבר), עם המון צלילי טכנו קשוח ולא ידידותי לבני ארבעים פלוס.

הגינות והחופים של הקיץ לא רלבנטיים אבל יש מוזיאונים, ובשפע

ברלין היא כמובן גם עיר של שופינג. זול? יחסית. בקטגוריה של מציאות, יצאנו עם הרבה שקיות מה-C&A "לכל המשפחה". מסעדות יש לכל טעם וכיס, ונקניקייה עירונית בשם currywurst - נקניקייה המוגשת עם קטשופ בתיבול קארי, המצאה ברלינאית, שמייצרת תחרות על התואר "הכי טובה בעיר".

בחזרה לציוד: אחרי התנסות בגרביון ובשני זוגות גרביים ותחושה שהולכים יחפים, הבנו שאין אפשרות לחמוק מגרביים תרמיות. הן יקרות, ולכן כדאי למצוא מכר שעושה סקי והמידה שלו זהה לשלכם. אם הוא ירצה לתת לכם את כפפות הסקי שלו - אל תשללו זאת על הסף, למרות שכפפות פליז מסורבלות פחות. את הצמר תשאירו בבית, כי זה כמו ללבוש נייר, כאשר שלג פוגש קרח ונוספות לזה סופות, רוח וגשם.

כובע יפה לא רלוונטי. מִצאו כזה שמכסה את האוזניים, ורצוי גם האף. אם אתם מצלמים, מניסיון של יד שהכחילה ואיבדה תחושה, כדאי להצטייד בשקיות חימום שעולות 8-4 שקלים בחנויות הציוד למטיילים, שניעור קל שלהן הופך אותן תנור אישי להרבה שעות.

לפניכם עשר תחנות מצולמות, ואופציות ליהנות מהעיר המדהימה הזאת במינוס - אבל עם הרבה פלוסים:

1. ללכת סחור-סחור

משכן הפרלמנט הגרמני, הרייכסטאג, בעל כיפת הזכוכית, הוא אתר חובה בגלל הארכיטקטורה המיוחדת שלו. במקום מדרגות יש ספירלה שבה מתהלכים המבקרים וצופים לנוף האורבני סביב. ביום שביקרנו אפילו הדגל הגרמני היה מושלג. אם אתם רעבים ולא חסכוניים בתקציב, שבו במסעדה-בית קפה מעוצבים וצפו בנוף של מונומנטים עירוניים. אגב, לקור יש יתרון: פחות עומדים בתור. בכל מקרה, מומלץ לבוא מוקדם, בין שמונה לתשע בבוקר.

הרייכסטאג, בעל כיפת הזכוכית. אתר חובה בגלל הארכיטקטורה שלו

אפילו הדגל הגרמני היה מושלג

ספרנו יותר מ-30 שווקי פשפשים ועתיקות בעיר. כאלו שמוכרים בהם ממעדני גורמה ועד אוספים מוזרים, אפילו של סלילי איזולירבנד ודברים מיותרים, חסרי הגדרה, שאנשים זרקו מהבית. שוקKunstmarkt strasse des 17 juni מתגאה בתואר הכי ותיק בעיר וגם באזהרה "מתקיים בכל מזג אוויר".

בעיר יש יותר מ-30 שווקי פשפשים ועתיקות

בדקנו אותו, במינוס חמש עשרה מעלות. עשרות סוחרים במעילי פרווה, כובעים סיביריים ומגפיים מרופדים משני הצדדים מכרו שם מזרקות ענק, תקליטים, ספרים, עתיקות וציורים. המפתיע היה לגלות קונים, שהעזו בקור להוציא יד מהכיס ולשלם.

עשרות סוחרים במעילי פרווה, כובעים סיביריים ומגפיים מרופדים

3. תה ב-37 אירו

במלון אדלון (Adlon), שהוא סמל העיר לא פחות משער ברנדנבורג הניצב מולו, כדאי לכם לשתות תה. לא רק בגלל התה שתבחרו מהתפריט, אלא גם בגלל שתרגישו עשירים, חשובים ויפים, כשתשבו שם בלובי ופסנתרן ינגן לכם ברקע. ואם זה יהיה ב-Afternoon tea ביום ראשון, יגישו לכם גם מגש תלת-קומתי עם טארטלטים, כריכונים ועוד מעדנים תמורת הסכום המעודן, 37 אירו.

סמל העיר לא פחות משער ברנדנבורג הניצב מולו. מלון אדלון

4. זיכרונות לצד שער ברנדנבורג

2,711 קוביות בטון בגבהים שונים יצרו את אנדרטת השואה הניצבת במיקום הכי אסטרטגי בעיר - לצד שער ברנדנבורג, לא רחוק מכיכר פוטסדאם. מעניין לראות שם בני נוער גרמניים מקשיבים להסברים ולהביט בהבעת הפנים הנוגה-רצינית שלהם. כדאי ללכת לאיבוד בין הקוביות הענקיות. לא מזמן צילמו שם הפקת אופנה שעוררה שערורייה. בעבורנו הישראלים השואה היא תמיד עניין רציני, והאנדרטה מרשימה.

אנדרטת השואה ניצבת במיקום הכי אסטרטגי בעיר

כדאי ללכת לאיבוד בין הקוביות הענקיות. מבט על האנדרטה מלמעלה

5. העיקר הבריאות

Liquidrom הוא המקום שאליו תשמחו להיכנס באמצע המסלול שלנו, להשאיר את הבגדים (גם התחתונים! אבל תירגעו, זה לא חובה) בלוקר, לפתוח דלת ולרוץ לאמבט יפני מבעבע אדים בחום של 36 מעלות.

להשאיר את הבגדים ולרחוץ באמבט בחום של 36 מעלות. ה-Liquidrom

אומרים שזה מְחַסֵּן, משחק הקור-חום הזה, בתנאי שלא חוטפים התקף באמצע. בבריכה עם מי מלח אפשר לצוף, כשבסופי-שבוע די.ג'יי מנגן ברקע צ'יל אאוט. יש גם סאונה וקיר אבני מלח מההימלאיה שיעשה טוב לנשימה שלכם, כך לפחות אומרים שם...

6. אבובי קרח - לנסות בזוגות או בשלישיות

ליד Sony center, שהוא מתחם של מסעדות ובתי קולנוע לבלות בהם כמה שעות טובות, בדקנו את ה-Snow tube. ברחבה החיצונית העמידו רמפה "למתאבדי" אבובי קרח. מעפילים אליה, מתיישבים בגלגל מרופד, מקבלים דחיפה ומחליקים עד למטה. נחמד לנסות בזוגות או בשלישיות, ולתת ידיים.

רמפה "למתאבדי" אבובי קרח. ה-Snow tube

7. לגלגל ערמונים חמים בין האצבעות

אם צריך לתמצת מהי ברלין בחורף - מוכר הערמונים זו התשובה. מצאנו אחד חביב כזה ליד מרכז הקניות המקורה ב-Potsdamer Platz. קנינו אצלו שקית חמה, גילגלנו את הערמונים החמים בין האצבעות, מחכים לתת ביס, כמו סנאי רעב לפיצוח אגוז.

התמצות של ברלין בחורף - מוכר הערמונים

8. קוקטייל מהקומה ה-16

לא נמליץ לכם לבוא ל"סולר בר" (Solar Bar) בשביל האוכל, או כדי לרקוד בלאונץ' בר בסופי-שבוע, אלא בשביל הנוף הנשקף מהקומה ה-16. תוכלו להשקיף על הליקווידרום ולהיזכר איך נרגעתם שם עם או בלי בגד ים. 

כדאי לבוא רק בשביל הנוף מהקומה ה-16. הסולר בר

9. אמנות הקיפאון

בקיץ הסתובבנו בין פסלי חול ענקיים שהוצבו באזור "התחנה המרכזית", וחיפשנו מקבילה בחורף. Ice Art נמצא כתשובה הולמת מבחינת דימיון ויצירתיות. במבנה ליד O2 world נכנסנו לתא הקפאה מצויד במאווררי ענק שירו סילוני קור לעבר עשרות יצירות פאר שעיצבו אמנים מסין: מספארי של חיות ים ויבשה, ועד לפגודות ולמבנים מרשימים, והכל עשוי קרח. אם אתם צרכני אמנות אבל סובלים מאוד מקור, דלגו על ההמלצה.

מספארי של חיות ועד לפגודות ולמבנים מרשימים, והכל עשוי קרח. Ice Art

10. החומה הלבנה

קיר הבטון של חומת ברלין, שסביבו נהפכה ההיסטוריה לפני 20 שנה, נהפך גלריית גרפיטי שאורכה קילומטר וקצת. בקיץ ראינו שם אמנים עם מכחול בין השיניים, ומהצד השני של הקיר שרועים אנשים בחליפות עסקים ואפילו בבגדי ים, על כסאות נוח בחופים חוליים שנשתלו במקום, עם ברים שמנגנים מוזיקה בפול ווליום.

קיר הבטון של חומת ברלין נהפך גלריית גרפיטי שאורכה קילומטר וקצת 

בקיץ שרועים מעבר לחומה אנשים בחליפות עסקים ואפילו בבגדי ים

עכשיו, בחורף, באותם מקומות, מגפיים הטביעו טביעות שליכלכו את הלבן בבוץ. מראה חביב שראינו היה שתי אסלות שמעליהן השלט "שירותים", מלאות עד קרש בשלג.

• הכותבת הייתה אורחת חברת "אייר ברלין" ומשרד התיירות של העיר ברלין
  

• גילי מצא, עיתונאית וצלמת. צילומי הנוף, הטבע והאווירה שלה מוצגים בארץ ובחו"ל