האיטי: הנמל נפתח, מאות אלפים במחנות ארעיים

שמונה ימים אחרי רעש האדמה האדיר שפגע בהאיטי, קבורת הגופות ופעולות הסיוע למען הניצולים נמשכות - אולם מתקשות להתמודד עם היקף ההרג והנזק הבלתי נתפס. שמונה ימים אחרי הרעש, למדינה הענייה אין עדיין כל שביב של תקווה באופק.

על-פי ההערכות העדכניות, מניין ההרוגים ברעש האדמה נאמד ב-220 אלף בני אדם. יותר מ-80 אלף מהם כבר נקברו בקברי המונים. כשני מיליון נותרו חסרי בית וכחצי מיליון מהם הועברו ל-447 מחנות ארעיים באזור הבירה פורט או-פרינס.

 דובר הארגון הבינלאומי להגירה (IOM), ג'ימיני פנדיה, אמר כי מספרי הפליטים משקפים רק את הנעשה באזור פורט או-פרינס, ואינם לוקחים בחשבון את כמות הפליטים הגדולה בעיירות שבמערב המדינה, שכמעט לא זכו עד-כה לסיוע. 

החיים במחנות הארעיים קשים ביותר. רבים הפליטים ישנים תחת כיפת השמיים, וכמעט כולם סובלים ממחסור חמור במים, מזון וציוד רפואי. רק בשלושה מהמחנות יש גישה למי שתייה. ב-179 בסיסים קיים מחסור חמור באוהלים וציוד ובמרפאות באזור פורט או-פרינס קיימת רשימת המתנה של 12 יום לרופא של חולים שטרם זכו לטיפול כלשהו.

שוטר מנסה להתמודד עם הביזה, פורט או-פרינס (צילום: AP)

גם ממשלת האיטי פתחה בפעולות ליישובם מחדש של פליטי רעש האדמה ומפעילה שירותי אוטובוסים חינם לאזורים כפריים בפאתיה הצפוניים והדרומיים של הבירה. הנמל הימי, שניזוק קשות ברעש, נפתח באופן חלקי לקבלת משלוחי סיוע מוגבלים. גם בנמל התעופה הבינלאומי הכל עדיין תקוע. כ-1,400 טיסות סיוע שאמורות להגיע להאיטי נמצאות לפי שעה ברשימת המתנה, הואיל ונמל התעופה יכול לקלוט מדי יום רק 120-140 טיסות.

106 ילדים, בני 6-7, שאיבדו את הוריהם ברעש האדמה, נחתו היום בנמל התעופה בעיר איינדהובן שבהולנד, שם ימסרו לאימוץ. רשויות הרווחה מסרו כי לכל הילדים, למעט תשעה, כבר נמצאו משפחות אומנות בהולנד ובלוקסמבורג, עד שיימצא להם בית חם חדש.

ובינתיים בפורט או-פרינס, נמשכת קבורת הגופות. כעשרת אלפים כאלה נקברות מדי יום ללא טקס וללא משפחות שיבכו את גורל יקיריהן. "ראיתי כל-כך הרבה ילדים שנהרגו, כל-כך הרבה ילדים. אינני יכול לישון בלילה, ואם אני נרדם זה לסיוט מתמשך", אומר פולטון פקיר, שעובד בקבורת ההמונים כשפניו מכוסות בחולצה בניסיון להתמודד עם הצחנה. "אנו פשוט מכניסים אותם לבור וממלאים אותו", מספר לוקנר קלרזיר, בן 39, המסייע להכוונת המשאיות אל אתר קבורה סמוך לפורט או-פרינס.

פני האסון. כשני מיליון נותרו ללא קורת גג (צילום: AP) 

"הסיכון הבריאותי הגדול ביותר האיטי כרגע הוא התפרצות מחלות מעיים, זיהומים נשימתיים ומחלות נוספות בקרב מאות אלפים מניצולי הרעש שרוכזו במחנות הארעיים", סבור ד"ר גרג אלדר, סגן ראש משלחת "רופאים ללא גבולות" להאיטי. 

לפחות 51 רעשי משנה טלטלו את האיטי מאז הרעש הגדול לפני כשבוע. מרבית הרעידות הן בעוצמות בינוניות של 4.8 ו-4.9 דרגות בסולם ריכטר, אולם החזקה שבהן היה בעוצמה של 5.9 דרגות. בכל רעידה נמלטים אלפי התושבים מבוהלים לרחובות והחוצה מבניינים שקיים חשש כבד שיקרסו. גם עבודות החילוץ, שעדיין מצליחות לאתר ניצולים חיים, מופסקות.

על כוחות החילוץ, נמנית גם משלחת של פיקוד העורף. סגן נטלי בן-דוד, תושבת נתיב העשרה בת 23: "אני גאה להיות אשה בכוח החילוץ וההצלה של צה"ל בהאיטי. זו ההזדמנות שלי ליישם את מה שלמדתי עד היום". כשנשאלה אם תרצה להצטרף לכוח החילוץ הישראלי - לא היססה לרגע, למרות שהיא נמצאת בימים אלה בהכנות לחתונתה. "גם בן זוגי אמר לי 'תלכי', אבל לחברים ולמשפחה היו תהיות: איך למשל אהיה בין כל המחלצים הגברים. אך אני לא רואה הבדל ביני לבין האחרים. הגעתי לכאן בתחושת שליחות וגאווה. זה כבוד גדול להיות חלק מהמשלחת הזו".

בן-דוד מספרת כי רק שלשום, כשיצאה למשימה לאיתור לכודים באוניברסיטה שנחרבה, נחת עליה בבת אחת הקושי. "כבר בכניסה לאתר ההרוס היתה ערימה של גופות. זה היה מזעזע. הריח היה מחריד. הרגשתי שאני מתמודדת עם משהו קשה נפשית. המשימה שלנו הייתה לפתוח חללי אוויר ודרכם להגיע למקומות שטרם הגיעו אליהם כוחות חילוץ קודמים. התחושות היו קשות מאד, אבל המשימה הייתה מעל הכול - לנסות להציל כמה שיותר חיים - וזכות הפעילות הזאת הצלחנו לחלץ את ז'יל פראנס מבין ההריסות.