חזון הפליטים הקודר של רה"מ: מה עם המציאות?

תסריטי אימה לחוד - ומציאות לחוד. במסע ההפחדה המתגבש נגד הפליטים ומבקשי המקלט המגיעים מאפריקה, פיזרו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וצה"ל מספרים מפליגים והערכות מאיימות. עיון בכמה נתונים רשמיים, בין היתר של גורמים בינלאומיים המתמחים בנושא, מגלה כי המציאות מעט שונה. למעשה, מתקבל הרושם כי כמה מהנתונים נופחו ללא כל פרופורציה על-ידי השלטונות.

• פליטים: מיתוסים ועובדות - צפו בנתונים נוספים של האו"ם
  

ראש הממשלה דיבר אתמול (יום ה'), בין היתר, על  "נחשול" של פליטים, ש"גורמים לנזק כלכלי-חברתי ותרבותי ומאיימים להוריד אותנו בחזרה לרמה של עולם שלישי. הם תופסים את מקומות העבודה של הישראלים החלשים ביותר". עוד הוסיף: "הפכנו למדינת העולם הראשון היחידה כמעט שאפשר להגיע אליה ברגל מהעולם השלישי".

נתניהו לא סיפק מספרים התומכים בנבואת הזעם, אולם על-פי נתוני נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) - שם קיבלו בתדהמה את דברי נתניהו - נמצאים בישראל בסך הכל 18 אלף פליטים ומבקשי מקלט (כ-70 אחוז מהם מגיעים מסודן ואריתריאה, והשאר, קבוצות קטנות, ממדינות אחרות). לשם ההשוואה, צ'אד, שבה רק מעט יותר תושבים מישראל (והיא רחוקה למדי מההגדרה "עולם ראשון"), קלטה עד כה 311 אלף פליטים סודנים. באוגנדה יש כיום 990 אלף מבקשי מקלט, ובסודן עצמה - 760 אלף. למעשה, מדגישים באו"ם, רוב גדול של הפליטים האפריקנים נמצאים ביבשת השחורה עצמה. 

ישראל נגד הפליטים - עדכונים אחרונים ב-ynet:

• נתניהו: המסתננים מושכים אותנו לעולם השלישי
• חשש: מחבלים-פליטים יבנו תאי אל-קאעידה
• רה"מ סייר בגבול: "אפשר לחסום חלק ניכר מהמסתננים"
• רה"מ אישר: יותר ממיליארד ש' לגדר בגבול מצרים
  

צופה אל הגבול הפרוץ (צילום: אריאל ירוזולימסקי)

גם כשמתבוננים במדינות מפותחות הרבה יותר, מתגלה כי אין סיבה לבהלה. בגרמניה, למשל, חיים 582,735 אלף פליטים ממדינות אפריקה. בארצות-הברית - 279,548. נורבגיה, שאוכלוסייתה קטנה מזו של ישראל, קלטה פי שניים פליטים - 36 אלף. שבדיה, אך מעט גדולה יותר - העניקה בשנים האחרונות מעמד פליט וזכויות סוציאליות מלאות ל-77 אלף אפריקנים. בישראל, אגב, זכו למעמד פליט 170 איש בלבד. היתר נמצאים כאן כתושבים ארעיים (אם התמזל מזלם), או באופן לא חוקי.

באו"ם ובארגוני הסיוע לפליטים מרימים גבה גם לנוכח התחזיות הקודרות לעתיד, ומזכירים כי לפני שלוש שנים הזהירו מפני 300 אלף סודנים הממתינים להגיע לישראל. נכון לעכשיו, מספר הסודנים הנמצאים בארץ רחוק מאוד מהמספר הנקוב. אך נדמה כי הפער המדהים ביותר הוא בין הערכת המודיעין, שפורסמה אתמול, לפיה שני מיליון פליטים במצרים, שרבים מהם שואפים להגיע לישראל - לבין נתוני האמת. על פי סוכנות האו"ם לפליטים, מספר הפליטים במצרים עומד על 45 אלף בלבד - פחות מחמישה אחוזים מהערכות המודיעין.

"מהגרים רק תרמו לפריחתה של ישראל"

בשבועות הקרובים אמורה לעלות לדיון בוועדת הפנים של הכנסת הצעת חוק של משרד הביטחון, שמטרתה למנוע את כניסתם של מבקשי מקלט לישראל. בארגוני הסיוע לפליטים טוענים כי ההצגה המוגזמת של "האיום" על ידי ראש הממשלה וצה"ל נועדה להכין את הקרקע להעברת החוק, בסיוע תמיכה ציבורית.

בגופי הסיוע לפליטים ממשיכים לדחות בתוקף את הטענות כאילו רוב מבקשי המקלט בישראל אינם באמת פליטים אלא מחפשי עבודה. "מי שנכנס עכשיו זה בעיקר פליטים מדרפור, שהמצב במדינתם ממשיך להיות חמור", אומרת שרון הראל, נציגת סוכנות האו"ם לפליטים בארץ. "הגבול היה פרוץ שנים, אך בכל זאת לא נכנסו מיליונים כפי שמנסים להפחיד היום. יש להבחין בין אוכלוסיות שזקוקות להגנה לבין אוכלוסיות אחרות. אוכלוסיות הפליטים באות עם צרכים מיוחדים, ואם יקשיבו להם ויתנו תעסוקה הולמת, זה יכול רק להואיל - כי ביניהם יש הרבה בעלי מקצוע ואקדמאים".

בארגוני הסיוע דוחים גם את ניסיונו של ראש הממשלה להטיל על הפליטים את האשמה בבעיותיה החברתיות של ישראל. "זה מאוד מסוכן מבחינה מוסרית ופוליטית", אומרת ד"ר דליה צבר, חוקרת הגירה באוניברסיטת תל-אביב. "שנאת הזרים כבר הובילה בעבר למקומות מאוד קשים. אם ישראל חושבת שהגבול פרוץ, זאת זכותה לבנות גבול. ניתן לראות מניסיון העבר כי גירוש זרים המוני לא שיפר את מצב המדינה. עוד לא שמענו על הטרוריסטים שהתגלו בקרב הפליטים, וכל עוד יש עידוד של מדיניות 'הדלת המסתובבת' בכל הקשור לעובדים זרים, אי אפשר להפיל את כל הבעיות החברתיות שקיימות במדינה על הפליטים".

עו"ד יונתן ברמן, יועץ משפטי במוקד הסיוע לעובדים זרים, ביקש להזכיר בשיחה עם ynet כי מדינת ישראל כבר קלטה בעברה גלים גדולים בהרבה של מהגרים יהודים, ממדינות שמוגדרות גם היום כמדינות מוחלשות כלכלית וחברתית, אך בכל זאת הצליחה: "אנו מתקשים להבין את הטענה של ההפיכה למדינת עולם שלישי. ישראל התמודדה עם המהגרים, וזה תרם לפריחתה".

מועמדת לראשות העיר ערד: "לשים קץ לבעיית הסודנים"

ראש הממשלה הזכיר בדבריו באופן ספציפי כמה מקומות ש"התמלאו" בפליטים בשנים האחרונות - ערד, אילת ודרום תל אביב. ערד ואילת, יש לזכור, הגיע למצב זה בעיקר בגלל החלטת משרד הפנים שכונתה "נוהל גדרה-חדרה" וכפתה על הפליטים להישאר בפריפריה מוכת האבטלה - לפני שבוטלה על ידי שר הפנים.

בערד, שם מרוכזים אלפי פליטים סודנים שהיו לנתח מרכזי באוכלוסייה, הם באמת הפכו לסוגייה פוליטית - ורבים בעיר מסכימים עם דברי ראש הממשלה. הסודנים תופסים מקומות עבודה רבים בעיר, וגם בבתי המלון הסמוכים, באזור ים המלח, מעדיפים להעסיק אותם - כוח עבודה זול וזמין.

תושבי ערד מפגינים נגד נוכחות הסודנים בעיר, בקיץ (צילום: הרצל יוסף)

לדברי טלי פלוקסקוב, חברת מועצת העיר לשעבר שכיום מתמודדת על ראשות העיר, "הנושא של הסודנים חייב טיפול מיוחד. אנחנו שמחים שהנושא עלה על סדר היום. צריכים להבין שיש בעיה, ושמישהו צריך למצוא פתרון לבעיה. וזה לא רק ערד. לאחר ביטול נוהל גדרה-חדרה הרגשנו מעט שמספרם ירד, וזה טבעי. צריך להקים צוות משותף עם הממשלה ולהגיע להסכם לפינוי סודנים מערד. בהסכם שיתגבש צריכים להיות שני מרכיבים: מספר הפליטים היוצא מהעיר צריך להיות קבוע. צריך לאט-לאט שיהיו כמה שפחות פליטים בערד. ולא לאפשר קליטה של פליטים חדשים כדי למנוע 'דלת מסתובבת'. צריך לשים קץ לסודנים בערד".

לאחר הקביעה הפסקנית, היא ממתנת מעט את המסר: "יחד עם זאת, צריך לזכור כי מדובר בבני אדם. חובה עלינו כיהודים לגלות רגישות ולא לוותר. אבל גם הם יודעים שאינם יכולים להישאר בערד לנצח".

מועמד נוסף לראשות העיר, אליעזר בר שדה הוסיף כי "אחרי שבוטל נוהל גדרה-חדרה, עזבו את העיר כמה מאות סודנים, בעיקר הצעירים והרווקים, שהיוו מוקד להתנהגות בעייתית. אבל עדיין, הם אוחזים במאות משרות במלונות, בתנאי העסקה ירודים, במקום תושבי האזור".

לדברי בני בן-שושן, תושב העיר, "המעסיקים במלונות מעדיפים אותם על פני תושבי האזור. הם פוגעים באוכלוסיה. הם מסתובבים במרכז, שותים אלכוהול ואלימים. תחושת הביטחון של הציבור נפגעה. יש לנו מרכז מסחרי אחד פה בעיר, וכל לילה הם מסתובבים פה ושותים אלכוהול. צריך למגר את התופעה הזו".