אקסים מיתולוגיים הם מקומות קדושים
נזכרים בהם אלפיים שנה בדמעות, לוחשים את שמם בתפילה, מחוננים עפרם, מחביאים מזכרות משם, רבים עליהם בלי סוף, נשמרים מפניהם עם מחסומים, מקיפים אותם בתיל של אזהרות, מקבלים התרעות כשהם מופיעים במרחב, מתפוצצים בתוך עצמנו כשנפגשים איתם באוטובוס או בקניון, וכשסוף סוף חוזרים אליהם, מגלים חורבה קודרת מוקפת ים של עוינות.
אקסיות מיתולוגיות זה כבר ביאת המשיח, פעם ראשונה, אילת, על חוף ים-סוף,
והים לא רוצה להיסגר בחזרה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
