קצת על עצמי
אני בוגרת תיכון מעלה הבשור במגמת צילום וגרפיקה, משרתת בצה"ל בחיל התקשוב.
ההורים שלי נתנו לי את השם שביט כחלק מהחלטה לקרוא לכל ילדיהם בשמות הקשורים לאור. עד גיל 6 גרנו באשקלון אבל אז אבא החליט שהוא רוצה לגדל ילדים בקיבוץ ואני מאושרת מדרך החיים הזאת. בילדותי ניגנתי בתופים, תקופה מאד אהבתי את זה אבל בסופו של דבר עזבתי. נולדתי לאמא ילידת מרוקו ולאבא צבר ממוצא הונגרי. אני מעדיפה אוכל הונגרי אבל אני מאד בעייתית באוכל: מלבד עגבניה, אני לא נוגעת באף ירק, אני לא אוכלת בשר טחון, לא נוגעת בג'אנק פוד ובעיקר אני לא אוהבת תבלינים באוכל. ההעדפה שלי היא לפחמימות - אני יכולה לחיות מפסטה ופירות.
המשפחה שלי
אמא מרסל - אחות, אבא אבי - יועץ לעסקים, אמצעית משלשה ילדים.
אני הכי גאה
בכרזה שעשיתי עם חברה בסיום התיכון במסגרת עבודה לבגרות שזכתה בתחרות של משרד החינוך והופצה בבתי ספר רבים. הנושא הנבחר היה עוני: בתמונה רואים אדם עני היושב ברחוב עם הכיתוב: "אנשים קמים והולכים ואני נשאר במקום".
אהבה
קוראים לו אדם, הוא החבר הראשון שלי, הוא בגילי ובן הקיבוץ. אנחנו יחד כמעט חמש שנים, גדלנו והתבגרנו יחד.
תכניות לעתיד
אחרי השחרור אני רוצה לפנות זמן לעבודה התנדבותית. אני מאד אוהבת ילדים ומתחברת אליהם והייתי רוצה לעזור לילדים בעלי צרכים מיוחדים. בעתיד אני רוצה להתמקד בעבודה עם ילדים וללמוד את התחום הזה. להיות גננת בבית הקיבוצי, בהחלט נשמע לי טוב.
