האחים והאחיות 2010
בני משפחתו של גבריאל חוטר, שנרצח בפיגוע חבלני בעתניאל לפני כשבע שנים, הוציאו אלבום שני לזכרו. הדיסק, שהופק על-ידי יונתן רזאל, יצא בשתי גרסאות: האחת, שבה שרים אחיו ואחיותיו של המנוח, והשנייה שבה שרים הגברים בלבד
בן 17 היה גבריאל חוטר, כשמחבלים פרצו לישיבת עתניאל ורצחו אותו בזמן שהיה בתורנות מטבח. שני המחבלים ירו בגבריאל ובשלושה חברים שלו לישיבה, באחד הפיגועים הקשים שידע היישוב. עבור משפחתו של גבריאל היה זה תחילת מסע ארוך מאוד, מסע שימשך כנראה כל ימי חייהם.
כשבע שנים אחרי, הם חווים את אחת התחנות המרגשות במסע הזה - והיא הוצאת אלבום בשם "בעצם הזריחה", שמנציח את גבריאל באמצעות שירים שכתבו והלחינו בני המשפחה. מצד אחד עולות בשירים התכונות של חוטר ז"ל והמורשת שמשפחתו וחבריו מבקשים לשמר, ומצד שני יש כאן ניסיון כן לשתף את המאזינים בתחושות וברגשות אישיים שליוו את קרוביו מאז הרצח.
את האלבום הוציאו בני המשפחה בשתי גרסאות: האחת, שבה משתתפים כל בני המשפחה - אחים ואחיות, והשנייה, "צנועה יותר", שכוללת את אותם שירים, אך בביצוע הצד הגברי במשפחה, ללא קולות נשים - אך עם יונתן רזאל שתורם את קולו בשני שירים. למרות שהיה המפיק המוזיקלי של האלבום ה"גברי", רזאל לא עסק כלל באלבום שבו שרו גם בנות המשפחה.
בן-ישי חוטר, אחיו של גבריאל, מסביר את הרציונל בהוצאת שתי גרסאות: "חלק מהעשייה שלנו נועד להגיע לקהל גדול ככל שניתן. אנחנו מאמינים שיש לדיסק פוטנציאל גדול, מכיוון שהוא פונה לכל גווני העם, לא משנה אם דתיים או חילונים. במובן מסוים, גם כמשפחה אנחנו מבטאים את החיבור של השונוּת בחברה הישראלית, אבא שלנו תימני ואמא שלנו מאנגליה, ואנו עצמנו גדלנו בכפר אדומים והתחנכנו יחד, דתיים וחילונים. העושר הזה נמצא גם במוזיקה שלנו, ואנחנו חושבים שהדיסק נוגע בנקודה פנימית עמוקה אצל כולם".
בניגוד למה שאולי היה מצופה, הקינה והאבל הם לא המוטיב המרכזי באלבום. משפחת חוטר החליטה לקחת את האבל אל עבר הצד האופטימי יותר של החיים, וכך השכול והשמחה מובאים כחולייה אחת, בדומה למעבר שבין יום הזכרון ליום העצמאות.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, יש שורה בשיר של החברים של נטשה שאומרים "אני לא רוקד שעצוב". היו קשיים בעבודה שגרמו לכם לחשוב שאולי אתם לא יכולים ליצור שירים שמחים כשעצוב?
"יש רגעים לא קלים, אבל בזכותו של רבי שלמה קרליבך, שהראה לעולם שאפשר וצריך לשיר בכל מצב, כששמח או כשעצוב הכרנו בכך גם אנחנו. אנשים שבאו לנחם הרגישו את העוצמה של העניין, וביקשו שנקליט להם את השירים
ששרנו. זה נתן לנו דחיפה גדולה ברגעים קשים".
מה היה התפקיד של יונתן רזאל בהפקת האלבום הנוכחי? היתה לו נגיעה בבחירת החומרים או רק בהפקה המוזיקלית גרידא?
"היתה לו מעורבות בהכל. ברוב המקרים הגענו אליו עם התחלה של שיר, והוא פשוט השלים אותו. למעשה, בהרבה מהשירים הוא כתב גם מחצית מהלחנים. ליונתן יש עוצמות גדולות ועמוקות, שמתגלות דרך המוזיקה, וכל תוספת שהוא הכניס בשירים שלנו מעלה אותם בכמה רמות - מוזיקליות ורוחניות".
לאלבום הראשון של המשפחה, שיצא כבר לפני כארבע שנים, קראה אז המשפחה "הקול החסר". לא צריך להיות דן חמיצר כדי לפצח את בחירת השם. באלבום בחרה המשפחה בדרך מוזיקלית מעניינת לנסות לתת תחליף כלשהו לשירה של גבריאל: לאורך כל האלבום נשמעים צליליו של הצ'לו כנהימות אדם שמזכירות את החסך.