לינוקס: האידיאלים נעלמו, עסקים כרגיל
רוב מפתחי לינוקס פועלים במסגרת תאגידית ולא תורמים לליבתה בהתנדבות. האם קוד הפתוח כשל אידיאולוגית, ומה שמנכ"ל מיקרוסופט כינה "קומוניזם", הפך לקפיטליזם?
החשש היה כה גדול, עד כי גרם למנכ"ל מיקרוסופט, סטיב באלמר, לכנות את פעילי לינוקס קומוניסטים בשנת 2000. באלמר וחבריו היו מבולבלים. העובדה שאין חברה בשם לינוקס, שקוד המערכת ניתן לשינוי ולהפצה מחודשת, למטרות מסחריות או לא מסחריות, תחת רישיון הקוד הפתוח GNU GPL – אלה העידו בעיניהם על ישות שטיבה לא ידוע והיא זוממת להוביל אותם לפשיטת רגל ולחלק את נכסיהם לעולם.
לינוקס הייתה מערכת ההפעלה הראשונה ששיחררה את הקוד לחלוטין והייתה בכך בשורה אמיתית למפתחים. המתנגדים התקשו להבין את משמעות ההתפתחות וראו לנגד עיניהם תמונה שחורה, אך מנותקת המציאות. למעט ריצ'ארד סטולמן, מייסד ה- Free Software Foundation ומיעוט אידיאליסטי, לינוקס לא משכה מפתחים וחברות משיקולים ערכיים אלא בזכות הגמישות שהיא איפשרה, הגישה לקוד, היציבות, אבטחת המידע ועוד גורמים כבדי משקל. כל זאת שנים לפני שמיקרוסופט אימצה את הקוד הפתוח בעצמה.
לינוקס בע"מ
השימוש בלינוקס התרחב מאוד בעשור האחרון בתעשיות שונות, זרועות ממשלתיות והמגזר הציבורי. על כן, הנתון שנחשף לאחרונה, לפיו רוב קוד הליבה (קרנל) של לינוקס נכתב על ידי מפתחים שעובדים תמורת תשלום בתאגידים, אינו צריך להפתיע. במהלך מצגת שהוצגה בשבוע שעבר בוועידת Linux.conf.au בוולינגטון, ניו זילנד, הציג ג'ונתן קורבט ניתוח של הקוד שנתרם לקרנל של לינוקס בין ה-24 בדצמבר, 2008 ל-10 בינואר, 2010.
על פי הנתונים, לינוקס מתפתחת במהירות אך במקביל, התברר כי רק 18 אחוזים מהתורמים לקרנל עשו זאת ללא שיוך תאגידי כלשהו ועל כן יש סיכוי סביר כי מדובר במתנדבים. 75 אחוזים מהקוד נבעו ממפתחים שעושים זאת בתשלום במסגרת תאגידית, על פי קורבט.
בהתייחסות לתרומה המסחרית, רד האט ניצבת בראש עם 12% מהקוד, אחרי אינטל עם שמונה אחוזים, IBM ו-Novell עם שישה אחוזים ואורקל עם שלושה אחוזים. חברות נוספות שמשתמשות בלינוקס, בהן גוגל, לא תורמות לקרנל, אם כי גוגל הודיעה באחרונה על רצונה לעשות זאת.
הצלחה או כישלון?
לינוקס מעולם לא הייתה אמורה להיות תוכנה חינמית, כפי שאמר ריצ'ארד סטולמן, מייסד תנועת התוכנה החופשית (FSF) ומפתח פרויקט GNU, שתרם רבות ללינוקס, "חופשי כמו חופש ביטוי ולא חינם כמו בירה" בהתייחסות לקוד פתוח ותוכנה חופשית.
האם מהפכת הלינוקס נכשלה ואילו מערכת ההפעלה הצליחה? לא בהכרח. אלה לא האידיאליסטים שנטשו את לינוקס אלא הגורמים המסחריים שהבינו את הפוטנציאל הטמון בה והשתמשו בה לצורכיהם. חלוצי לינוקס, סטולמן ולינוס טורבלדס, תמיד ראו את מערכת ההפעלה כמיועדת לעסקים.
יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מדעיכת הלהט האידיאולוגי. לינוקס הפכה היום לפתרון נוסף בסל של פתרונות המשמשים ארגונים.
אפשר לראות בהצלחה העסקית של לינוקס גם ניצחון של הגישה הפרגמטית של טורבלדס על פני הקו הנוקשה של סטולמן. העימות בין שני האישים האלה ידע מורדות רבים בשנים האחרונות. בראיון שהעניק ב-2007 רמז סטולמן כי מוטב לכל מי שחרד לחופש שלו לא לעקוב אחר טורבלדס. "העובדה שטורבלדס אומר 'קוד פתוח' ולא 'תוכנה חופשית' מעידה מהיכן הוא בא. כתבתי את GNU GPL 3 כדי להגן על החופש של כל המשתמשים בתוכנה ולהגן עליהם מפני איומים חדשים. טורבלדס דחה את המטרה הזו. אני מכבד את זכותו להביע דעה, אך אם אתם לא רוצים לאבד את החופש שלכם, אל תעקבו אחריו".
לפנייה לכתב/ת 
