ללכת בין הטיפים

ניכר שהיוצרים של התוכנית החדשה "הספה האדומה" עשו מאמץ לשבור את פורמט אודטה. הבעיה היא שגם הם לא הצליחו לפצח איך לכסות נושא באופן מעמיק בשתי דקות. ומה לעזאזל עושה שם גיא לואל?

סמדר שילוניפורסם: 24.01.10 , 19:38

"הספה האדומה"? בהתחלה קיוויתי שמדובר בסוג של המשך ל"יומן הנעל האדומה", סדרת הסיפורים האירוטים העדינים שהנחה דיוויד דוכובני. אבל לא. מדובר בסדרת לייף סטייל שמשתוקקת להציף אתכם בטיפים שימושיים לחיים.

מה שכן, ממש כמו הסדרה ההיא, גם הפעם יש לנו עסק עם שחקן איכותי בעמדת המגיש, כזה שאי אפשר לצפות בו בלי לתהות מה, לעזאזל, הוא עושה שם. גיא לואל בחור חמוד. עשה אחלה תפקיד ב"פולישוק". להגיד שאני קונה את זה שהוא משתוקק לסייע לארבעה זרים להשתלט על חתיכת אדמה בתל אביב (סליחה, למה היא לא יכולה לפתוח גינה בפייסבוק כמו כולם?) או לשכנע את הילד להוריד את הכלב? נסו שנית.

גיא לואל. קצת כמו דיוויד דוכובני (צילום: יוני המנחם)

לזכותם של האנשים שיצרו את "הספה האדומה", המשודרת בערוץ 2, ייאמר שניכר שעשו ניסיון אמיץ לשבור את הפורמט המסורתי של תוכניות לייף סטייל - להלן, מנחה בשם אודטה ואורחים מתחלפים באולפן. גיא לואל יוצא לשוטט בחוץ על סגוויי – צילומי חוץ הם לא עניין של מה בכך – ומנסה למצוא פתרונות בשטח. הסוגיות מועלות על ידי ארבעה אנשים פשוטים, כמוני וכמוכם, שמנהלים שיחת סלון באולפן ומציגים את הנושאים כבעיות אישיות שלהם.

אז הכוונות, כאמור, טובות, וזה כבר משהו. קטעי החוץ קצת מרוחים, אבל שום דבר שעריכה מהודקת וקצבית לא יכולה לפתור. הבעיה בתוכניות לייף סטייל, מתחילה בגזרת התוכן. זאת הטרגדיה של תוכניות הלייף סטייל, וגם הסיבה שכולן, המאושרות והאומללות, דומות זו לזו וישארו דומות לנצח – אי אפשר לכסות נושא באופן חדשני או מעמיק בשתי דקות. טיפ שסובל ממגבלת הזמן הזאת יהיה בהכרח שטחי ולעיתים נדירות יחדש משהו לצופה.

זאת הסיבה שהשאלה איך לקחת משכנתא, נענית בתשובה "קחו לכם יועץ משכנתאות שיבדוק בשבילכם", והפתרון לבעיית דוחות החנייה הוא "השתמשו בחניה סלולרית". וזה עוד אחרי שהסכמתם להתעלם מהשאלה מה הקשר בין "החברה למשק וכלכלה", שמסבסדת ברמה מסוימת את התוכנית, לבין החברה שמעניקה את שירות החניה הסלולרית, שנציג שלה הגיע לאולפן (תשובה: היא זכתה במכרז של "החברה למשק וכלכלה").

לעצות טובות – והיתה אולי אחת כזאת בתוכנית - לא בודקים את השיניים. אבל אלה נדירות. אם כל תוכנית היתה מנסה לפתור לעומק נושא אחד או שניים, היא היתה הרבה יותר אפקטיבית לצופה. אבל אז לא היו קוראים לה תוכנית לייף סטייל, והיא לא היתה משודרת בשעות בהן המוח של כולנו סרוח על הספה ומתחנן לקפאין.

והערה אחרונה בענייני הספה: התוכנית לוקה קצת במחלה שמאפיינת לאחרונה הרבה תוכניות, הדַבֶּרֶת. אנשים מדברים את עצמם לדעת ומישהו שם באמת סבור שזה מעניין. זאת מחלה מאוד מדבקת, אבל לא חשוכת מרפא. אפשר לפתור אותה עם אמצעים (שעולים כסף) כמו תסריט יותר קפדני או עריכה. אתם לא היחידים שחולים בה, אבל זה לא אומר שצריך להזניח. בהצלחה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו