לחילוני מותר להיות חזן ולעלות לתורה?
שאלה:
האם לחילוני שאינו שומר תורה ומצוות מותר להיות חזן? האם לחילוני מותר לעלות לתורה? (ירון)
תשובה:
ירון שלום,
ראשית, ההגדרה של אדם יהודי כ"חילוני", קשה עלי. יש מי שמשתדל לקיים יותר מצוות, ויש – פחות, אולם אין כמעט אדם בישראל שאינו מקיים מצוות. למשל, מי שגר בארץ, מקיים את מצוות ישיבת הארץ, שחכמים אמרו עליה, שהיא שקולה כנגד כל המצוות. ידועים גם דברי הלל הזקן שאמר לגוי שבא להתגייר, וביקש ללמוד את כל התורה בעמידה על רגל אחת. הלל אמר לו, כי "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. זו התורה כולה, והשאר הוא פירושה". נמצא, שכל המקיים מצוות שבין אדם לחברו, עושה חסד ומתנהג יפה – גם הוא מקיים מצוות.
נכון הוא, שיש אנשים, שאינם מקיימים מצוות מפני שסבורים שאינם מצווים בכך, בניגוד לאדם המכונה "דתי", המנהל ארחות חיים, ומאמין שה' ציווה עליו להתנהג כך. עם זאת, רבים המצהירים על עצמם כ"אינם מאמינים", קשורים לעם ישראל מתוך תחושה פנימית בלתי מוסברת, שאפשר לכנותה כ"מאמינים".
הגדרות אלו קשורות גם לנושא שאלתך, שהרי מי שמבקש לעלות לתורה או להיות חזן, מרגיש שייכות וקשר לתפילה ולקריאה בתורה, וקשה להגדירו כ"חילוני".
מכאן לשאלותיך: א. עליה לתורה. בימים קדומים (וגם כיום בעדות מסוימות) העולה לתורה גם קורא בתורה ומברך. אולם ברוב בתי הכנסת, העולה רק מברך ברכות התורה ואינו קורא להוציא אחרים ידי חובתם.
כאשר אדם רוצה לעלות לתורה, אף על פי שאינו מוגדר כ"דתי", אפשר להחיל עליו את דברי הרמב"ם: "אינו ראוי להרחיק מחללי שבתות ולמאוס אותם, אלא מקרבם ומזרזם לעשית המצוות, וכבר פירשו רבותינו זכרונם לברכה, שהפושע אם פשע ברצונו, כשיבוא לבית הכנסת להתפלל מקבלים אותו ואין נוהגים בו מנהג בזיון, וסמכו על זה מדברי שלמה עליו השלום (משלי ו' ל'): "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב", אל יבוזו לפושעי ישראל שהם באים בסתר לגנוב מצוות". (סוף אגרת השמד). כלומר, יש לקבל גם אנשים המחללים שבת, לקרבם ולא לדחותם.
הרב עובדיה יוסף כותב בנושא בסגנון דומה, שאין להרחיק ולבזות עוברי עבירה, "ויש לחשוש פן יצאו לגמרי מן הדת, אבל על ידי התקרבות והסבר פנים הם מתביישים ואינם פורקים עול התורה לגמרי. ... והוא הדין לענין להעלותם לתורה, שאין ספק שהבא להחמיר ולמונעם ביד חזקה יכול לגרום ריב ומדנים בבית הכנסת, קנאה ושנאה ותחרות..." (שו"ת יחווה דעת חלק ב סימן טז)
לכן, אפשר לעלות לתורה, וכך נוהגים במקומות רבים להעלות לתורה גם אנשים שאינם מוגדרים כשומרי מצוות.
האם מותר לחילוני להיות שליח ציבור?
ב. לגבי השאלה של חזן, הדבר מורכב קצת יותר. שליח הציבור, בתפקידו המקורי היה להוציא ידי חובה את האנשים שאינם בקיאים בתפילה. (תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לד, ב) כיום, רובם ככולם של המתפללים בקיאים בקריאה, אף על פי כן, לשליח הציבור יש תפקיד ציבורי בתפילה, והוא כשמו – שליחו של הציבור.בגלל תפקיד עדין זה, קבעה ההלכה תנאים אופטימליים הנדרשים לכתחילה משליח הציבור: "צריך שיהיה הגון. ואיזהו הגון, שיהא ריקן מעבירות; ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו; ושיהיה עניו ומרוצה לעם; ויש לו נעימה; וקולו ערב; ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים". (שולחן ערוך סימן נג, ד). תנאים אלו הם לכתחילה, אבל: "אם אין מוצאין מי שיהיה בו כל המדות האלו, יבחרו הטוב שבצבור בחכמה ובמעשים טובים".ובדיעבד, גם ילד בן שלש עשרה, ויודע להתפלל – כשר.
אולם, התנאי העיקרי לשליח הציבור הוא, שיהיה מרוצה לציבור.
תנאי זה, יכול להוות מכשול להרבה חזנים, ובוודאי למי שאינו מתפלל קבוע בבית הכנסת, ואינו שומר מצוות, מכיוון שיהיו אנשים שלא יסכימו לכך, והדבר עלול לעורר מריבות. אולם אם אין התנגדות ברוב הציבור, והדבר מוסכם בבית הכנסת – אפשר גם בזה לסמוך על הפוסקים הסבורים שבזמננו שתפקידו של החזן מוגבל מאד – ניתן גם ל"חילוני", להיות חזן, כאשר הוא מבקש זאת. (בדרך כלל ביום זיכרון). (הרחבה לשתי השאלות אפשר למצוא בספרו של ידידי הרב אברהם וסרמן – "רעך כמוך")
סיכום: אדם מישראל, גם אם הוא מגדיר עצמו כ"חילוני", יכול לעלות לתורה ואפילו להיות חזן. עצם רצונו מעיד על קשר לתורה ואמונה, וניתן לסמוך על הפוסקים המתירים זאת כדי לא לדחותו, ואדרבה, הדבר בוודאי מוסיף אהבה. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
