צה"ל הציג בכנסת נוהל לגיוס בני משפחות שכולות
יו"ר ועדת החוץ והביטחון קרא לשינוי במדיניות הנקוטה זה עשרות שנים בצבא. נציג צה"ל הציג לראשונה בפומבי את התוכנית החדשה: ליווי לנערים לפני גיוס בידי קצינת נפגעים בכירה, הוצאת ההורים מההליך - אך שמירה על זכות הווטו שלהם. צה"ל טוען כי יש כיום רק 5 מקרי "וטו" בשנה
זכות הווטו של ההורים השכולים עומדת על הפרק. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה הבוקר (יום ב') בנוהל הצבאי המתיר להורים במשפחות שכולות לאסור על שירות קרבי של ילדיהם. בדיון הוצגו נתונים, לפיהם מדי שנה בין ארבע לחמש משפחות שכולות, מסרבות כי בניהן ישרתו ביחידות קרביות. יו"ר הוועדה, ח"כ צחי הנגבי, אמר: "דעתי היא שצריכים לפטור לחלוטין הורים מן העיסוק בסוגייה הזאת ומן הדילמה האם לעשות שימוש בזכות הוטו שלהם".
ראש מחלקת נפגעים באגף כוח אדם, אל"מ יאיר בן-שלום, הציג בדיון, לראשונה באופן פומבי, את התוכנית החדשה לטיפול בסוגיה הרגישה,
שעיקרה - "הוצאת ההליך מידי ההורים, וקיום דיאלוג ארוך עם המועמד לשרות ביטחון לגבי רצונותיו על ידי קצינת נפגעים בכירה ומיומנת, תוך השארת זכות השלילה להורים בכל נקודת זמן, כולל בגיוס".
"הילד והילדה לא חותמים. הם מקבלים צו, בתוך הצו שלהם הם מקבלים רשימת מקצועות שהיחידות הקרביות ומקצועות הלחימה לא כלולים בהם, בשל היותם בנים למשפחות שכולות" הסביר. "כדי לקבל צו הם צריכים להכריז על התנדבות, הם צריכים לרצות ללכת ליחידות ואז הם מקבלים צו נוסף".
ההורים לא יחליטו יותר? הדיון בוועדה (צילום: גיל יוחנן)
לדברי אל"מ בן-שלום, התהליך הזה יייעשה בליווי של קצינת נפגעים בכירה. "כשאנחנו מזהים בתוך המשפחה התנגדות, כניסה לתהליך של הכנת הילד לגיוס - היציאה שלו לגיבוש (ליחידה קרבית והתנדבותית - א.מ.) מותנית בהסכמה, במידה ואין להורים התנגדות. אם להורים יש התנגדות, בכל נקודת זמן הם רשאים להגיד לקצינת הנפגעים ולהצהיר בפניה על ההתנגדות - והתהליך ייפסק".
השינוי בהליך גיוס בנים למשפחות שכולות ליחידות קרביות יתבטא מעתה ואילך בכך שבן למשפחה שכולה המועמד לשירות בצה"ל יוכל לעבור את כל תהליך המיון והאיתור לחיל קרבי, זאת בליווי נציגי צה"ל, ורק בסיום התהליך תהיה בידי ההורים זכות הוטו למנוע את גיוסו ליחידה קרבית. זאת בשונה מהנוהל שקיים היום, לפיו ההורים צריכים לאשר בחתימתם כבר בתחילת התהליך את אישורם לכך שבנם יחל בהליך המיון לחיל קרבי. ההחלטה שאושרה על פי הרמטכ"ל היא פרי עבודת מטה שבוצעה בצה"ל בשיתוף ארגון יד לבנים והעומד בראשו, אלי בן שם.
מיון כפול - גם למה שמעניין ואינו קרבי
נציג צה"ל הסביר עוד כי לתליך החדש נוסף למעשה מיון כפול. "האחד מיון להתנדבות כפי שהוא רוצה והמיון השני במקביל למקצוע שהוא מקצוע שנחשב איכותי, מקצוע שמעניין את הילד כמובן בליווי שלנו בהסבר על כל המקצועות הקיימים".
אל"מ בן-שלום הציג בדיון נתונים לגבי גיוס בנים למשפחות שכולות. לדבריו, בכל שנה מתגייסים 250 בני משפחות שכולות, מתוכם כ-40 מתנדבים ליחידות קרביות. "הנתונים מלמדים אותנו שלא מדובר בהיקפים גדולים מדי. אנחנו מזהים בכל שנה התנגדות של הורים, משהו בין ארבעה - חמישה מקרים בשנה. הרבה מאוד פעמים נסיבות הנפילה של הבן או הבת משפיעים רבות על הרצון של האח או היתום להיות ממשיך הדרך. אנחנו מקבלים בקשות להיות עם הנשק שנשא האח בשירות או להתגייס ליחידה שהאב היה בה".
נציג צה"ל בדיון גילה כי במלחמת לבנון השנייה, נעשו ארבע פניות של הורים שכולים - שדרשו להוציא את ילדיהם החיילים מלבנון. "כך עשינו", הוא אמר. אל"מ בן-שלום, סיפר כי לאחרונה היה בבית משפחה מכרמיאל - ששכלה שניים מבניה ושהבן השלישי עמד בפני גיוס. "אני יכול לומר להם: הילד רוצה, והוא יילך?!", הוא שאל.
במהלך הדיון דיברו כמה הורים שכולים וגם בנים למשפחות שכולות העומדים בפני גיוס. אם שכולה סיפרה על הקושי לאפשר לבניה לשרת ביחידה קרבית. היא סיפרה כי ילדיה הצעירים עשו "מרד" כדי שהיא תאפשר להם להתגייס ליחידה קרבית. "הייתי נאמנה לאמת שלי. הבנים שלי כעסו עליי. אנחנו לא צריכים לפחד - אין רק קרביות. טייס לא חייב שהבן שלו יהיה טייס, כדי לממש את הערכים שהוא האמין בהם. לדעתי, החוק צריך למנוע באופן חד משמעי מבן של משפחה שכולה ללכת לקרבי, וצריך למצוא לו שירות ראוי אחר".
אח שכול: ידעתי שאלך לקרבי
יותם, ששכל את אחיו, אך בכל זאת מתגייס ליחידה מובחרת, אמר בדיון: "עוד חודש וחצי אני אשרת ביחידה שאח שלי שירת בה. ידעתי שאלך לקרבי. אני רוצה ללכת לקרבי, כי היום אני בתור נער, אין הרבה בני נוער שרוצים להתגייס ליחידות קרביות. אני גם עובר בכל הארץ ומרצה. אנשים ששומעים שאני אח שכול והולך לקרבי - זה מדרבן אותם".
אלוף משנה בן-שלום אמר כי הוא מצדיע ליותם. הנער העומד בפני גיוס הוסיף: "היה ברור שאני אלך לקרבי, בפרט אחרי שאחי נהרג. ההורים שלי היו מעדיפים שלא, אבל אלה ערכים שגדלתי עליהם בבית. ההורים שלי ידעו שזה החלום שלי. אחרי שאיבדתי את אחי, לא רצו לקחת לי גם את החלום".
יו"ר הוועדה, ח"כ צחי הנגבי אמר עוד בדיון כי "מדובר בסוגיה קשה, טעונה ורגישה". הוא הזכיר שהנושא קיבל עוצמה מיוחדת
לאחר הטרגדיה שפקדה את משפחת רמון. אסף רמון, בנו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אל"מ אילן רמון ז"ל, נהרג בחודש ספטמבר אשתקד בהתרסקות מטוס F-16 בדרום הר-חברון.
ח"כ הנגבי סיפר כי טרם גיוסו לצנחנים נפטר אחיו הבכור ממחלה קשה, ללא קשר לשירות צבאי. בשל כך נאלצה אמו, גאולה כהן, לחתום לו כדי שישרת ביחידה קרבית. הוא סיפר: "זו היתה דילמה קורעת לב, אפילו עבור אמא שלי, שבעצמה הצטרפה בגיל 16 למחתרת, והאמינה בחובה להגן על המדינה. אבל באותה מידה היא היתה אם שזה עתה איבדה בן אחד, וחששה לגורל בנה היחיד. לפיכך, תחושתי האינסטינקטיבית היא שיש לפטור הורים מן האחריות להביע עמדה מחייבת בסוגיה זו".
גם ח"כ אורי אורבך מהבית היהודי, התייחס לנושא בוועדה. "אנחנו צריכים לדאוג לשקט הנפשי של בני המשפחות. המבחן הוא איך בני המשפחה ישנו יותר רגוע, יחסית, במהלך שירותו של הבן", הוא אמר.