אושר: תקן מחמיר לטיהור מי הביוב להשקייה

בישיבה אחת של שלוש שעות, לאחר עיכוב של עשר שנים, אושרו היום (ב') בכנסת תקנות שקובעות את איכות מי הקולחין שיוצאים ממכוני טיהור השפכים ומופנים להשקייה חקלאית או לטבע.

התקנות, שגובשו על ידי ועדה בראשות ד"ר יוסי ענבר, מחליפות את התקנות הנוכחיות הקובעות את איכות מי הקולחין, והותקנו לפני 18 שנה.

על פי התקן הקיים כיום, כל מכון טיהור המטפל בשפכים של אוכלוסיה המונה מעל 10,000 איש מחוייב לעמוד בשני פרמטרים בלבד. אלא ששני הפרמטרים לא כוללים התייחסות לריכוזים של מזהמים רבים שעלולים לחדור לתוצרת החקלאית או למקורות מי השתייה, ולפגוע בבריאות. לשם כך גובשו התקנות החדשות, שכוללות 35 פרמטרים הקובעים את איכות הקולחין.

ישראל היא "אלופת העולם" בשימוש בקולחין בחקלאות, ולכן יש חשיבות רבה לאיכות הקולחין. כיום, כ-70 אחוז מהקולחין המיוצרים בארץ, שהם כ-400 מיליון מ"ק בשנה, משקים למעלה מחצי מיליון דונם של שדות חקלאיים. שאר הקולחין אינם מטוהרים לרמה הגבוהה המאפשרת השקייה חקלאית. הם עוברים טיפול ראשוני בלבד, או שזורמים בצורתם הגולמית לסביבה. מצב זה גורם לזיהום חמור של הנחלים והים, הקרקע ומקורות המים.

עוד בנושא:

• שאריות הורמונים ותרופות נותרות במי ההשקייה
• "ההשקיה בקולחין בישראל מחדירה רעלים למזון"
• ירושלים תשקה את הפארקים בביוב מטוהר
  

על פי הנוסח המקורי, הממשלה הציעה לאפשר למכוני טיהור השפכים תקופה של עשר שנים עד שיחוייבו לעמוד בתקן החדש. בעמותת הסביבה "צלול" טענו שמדובר בפרק זמן ארוך מדי, ושבינתיים ייגרם זיהום חמור לסביבה ולנחלים. הוועדה קיצרה את התקופה ליישום התקנות החדשות לשנתיים במכוני הטיהור הקטנים, ולחמש שנים במכונים הגדולים.

על פי הצעת הממשלה, התקנות לא היו אמורות לחול גם על הביוב שמייצרות בריכות לגידול דגים. אלא שהוועדה החליטה שהתקנות יחולו גם על המים היוצאים מבריכות הדגים בעת החלפת המים, זאת לאחר שייקבע להם תקן נפרד.

תקנות הקולחין נתקעו כבר שנים בין גלגלי הביורוקרטיה. המהלך לגיבושן החל בשנת 2000, עם הקמת צוות בדיקה בין-משרדי. הצוות הוקם לאחר שארגוני סביבה התריעו שגם התקנות המיושנות והמקלות אינן נאכפות, והקולחין היוצאים ממכוני הטיהור מזוהמים ועלולים לפגוע בבריאות הציבור.

ילדים ירוקים מתנה ירוקה טיפוח אורגני משלוחים אורגניים תיירות אקולוגית גינה אורגנית

הצטרף לאינדקס האינדקס המלא

בעקבותיו מסקנות צוות הבדיקה קמה ועדת ענבר, שהמליצה על שיפור איכות הקולחין מ-2 פרמטרים ל-35, כדי להבטיח הגנה טובה יותר על בריאות הציבור והסביבה מהמים שבהם נעשה שימוש חוזר. לאחר מכן נבחנה הכדאיות של יישום ההמלצות. כעבור ארבע וחצי שנות עבודה נמצא כי יש כדאיות כלכלית מובהקת לשדרוג התקנות.

הממשלה אישרה את ההמלצות ב-2005. משרדי הבריאות והגנת הסביבה נדרשו ליישם אותן בתקנות, אך העושים במלאכה לא הזדרזו למרות עתירה לבג"צ של עמותת "אדם טבע ודין". העתירה, שהוגשה לפני חמש שנים, טרם נדונה, אך היום הפכה כנראה למיותרת.