משבר בצפון אירלנד: בראון וקאוון הוזעקו לתווך

ראשי ממשלות של בריטניה ואירלנד, גורדון בראון ובראיין קאוון, הגיעו אמש (יום ג') לבלפסט בניסיון להביא לסיומו של משבר פוליטי המאיים על לכידות הממשל המשותף בצפון אירלנד. מגעים קדחתניים התקיימו בנוכחות השניים לאורך שעות הלילה והם אמורים להימשך גם היום.

במרכז המחלוקת עומד ביצוע השלב האחרון בהאצלת הסמכויות של בריטניה על הממשל המשותף בצפון אירלנד, כפי שנקבע בהסכם "יום שישי הטוב" שסיים את האלימות בין קתולים ופרוטסטנטים בפרובינציה. במסגרת שלב זה - הנחשב לקריטי במיוחד ליישום ההסכם - אמורות לעבור סמכויות השיטור והמערכת המשפטית מלונדון לבלפסט.

קאוון (מימין) ובראון נועדים לפני צאתם לבלפסט (צילום: רויטרס) 

אולם, מחלוקות שנתגלעו בין מפלגת "שין פיין", המייצגת את הנוצרים הקתולים התומכים באיחוד הרפובליקה האירית, לבין נציגי מפלגת האיחוד הדמוקרטי היוניוניסטי (DUP), המייצגים את הפרוטסטנטים שתומכים בהמשך הקשר לממלכה המאוחדת.

מנהיג שין פיין, ג'רי אדמס, איים לפרוש מהממשלה המשותפת אם לא תחול התקדמות וטען כי DUP תובעת פשרות בנוגע לדרכי הטיפול של המשטרה במצעדים שנויים במחלוקת שעורכות קבוצות פרוטסטנטיות. אתמול נועד סגן המושל הקתולי, מרטין מק'גינס, עם מושל צפון-אירלנד פיטר רובינסון. 

המשבר הפוליטי בצפון אירלנד עומד בצל פרשת "גברת רובינסון", שעוררה במחוז סערה ציבורית. במסגרת הפרשה חשודה אייריס רובינסון, רעייתו של מושל, כי ניהלה רומן עם צעיר בן 19 ואף נתנה לו הלוואה בגובה של 50 אלף ליש"ט כדי שיפתח בית קפה.

 עקב חשיפה הסקנדל, הודיע המושל כי ייצא לחופשה זמנית על-מנת לטהר את החשדות לפיהן נהג שלא כדין. גם נגד אייריס רובינסון נפתחה חקירה.

הסכם "יום שישי הטוב", שנחתם ב-1998, סיים שלושה עשורים של אלימות בין מחתרות קתוליות ופרוטסטניות בצפון-אירלנד. במסגרתו הוחלט על הקמת ממשל משותף ופירוק הארגונים החמושים. עם זאת, כמה קבוצות בדלניות נותרו פעילות עד לימים אלה. הן עמדו מאחורי כמה פיגועים חבלניים שאירעו במחוז בחודשים האחרונים, בהן פיצוץ מכונית תופת בחודש נובמבר מחוץ לבניין בו פועל הגוף האזרחי המפקח על המשטרה.