60%: ישראל צריכה לקלוט משפחות מהאיטי

מי ידאג לניצולים? בית החולים הישראלי בהאיטי נסגר, ובקרוב תשוב המשלחת ארצה. ומה הלאה? רוב הציבור סבור כי אזרחי ישראל אינם צריכים לאמץ ילדים שאיבדו את הוריהם ברעידת האדמה הקשה, כל עוד ישנם יתומים יהודים או ישראלים החיים ללא בית. לעומת זאת, רוב הישראלים סבורים שהמדינה צריכה לקלוט משפחות ש"חרב עליהן עולמן" – כך עולה מסקר ynet ועמותת "יסודות".

הסקר נערך על ידי מכון המחקר פאנלס בקרב 522 מרואיינים - מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית היא 4.3%±.

על פי הנתונים, 94% מהציבור סבור כי ההחלטה להוציא משלחת ההצלה להאיטי הייתה דבר חשוב. 72% מהם נימקו זאת במחויבותינו להצלת חיים, ו-22% בצורך

לקדם את תדמיתה של ישראל בעולם. לעומתם, 6% אמרו כי מדובר בטעות משום ש"עניי עירך קודמים". לשיטתם, עדיף היה להשתמש בתקציב המשלחת לצורך עזרה לנזקקים בארץ.

בתשובה לשאלה "אם היית מעוניין לאמץ ילד, האם היית מאמץ ילד יתום מהאיטי?"השיבו 53% בשלילה, 15% בחיוב "בתנאי שתהיה אפשרות לגיירו", ו-32% אמרו "בהחלט כן", גם אם יישאר לא-יהודי.

פילוח להגדרות דתיות מלמד כי החרדים, הדתיים והמסורתיים שוללים ברובם כל אפשרות לאמץ יתומים מהאיטי (93%, 77% ו-51% בהתאמה). מנגד, מבחינת 52% מהחילונים הדבר אפשרי, ובהם 40% שמוכנים לאמץ ללא תנאים.

בחלק השלישי נשאלו המשתתפים האם ישראל, כמדינה יהודית, צריכה לקלוט משפחות ש"חרב עליהן עולמן" ברעידת האדמה. 60% סבורים שכן (44% ללא הגבלה ו-16% "באופן חלקי לטובת יחסי ציבור טובים לישראל"), ואילו 40% הנותרים השיבו בשלילה. 24% טענו משום ש"עניי עירך קודמים" ו-16% מחשש לנגיסה נוספת ברוב היהודי במדינה. מניתוח התוצאות עולה כי החילונים והמסורתיים נוטים יותר לחיוב (66% ו-57% בהתאמה); החרדים והדתיים, לעומתם, מתנגדים (86% ו-63%).

"רוצים פתרון לגיור"

מנכ"לית "יסודות", שושי בקר, אמרה בהתייחס לתוצאות: "המצב בהאיטי נתפס כקטסטרופה, וכולנו, כיהודים וכבני

אדם, רואים חשיבות במתן עזרה ובהתגייסות של מדינת ישראל לסיוע. אני שמחה שאין אבחנה בנושא זה בין המגזרים השונה.

"מנגד, ניכר שנושא הגיור מטריד את הציבור. הדבר לא מונע לגמרי את הנכונות לאמץ יתומים מהאיטי, אבל אנשים בהחלט רוצים לראות פתרון - גם ברמה הלאומי - שיקל עליהם לעשות את הצעד האנושי הזה. הייתי מצפה לאמירה של הרבנות הראשית או של גורמים אחרים מעולם הרבנות בנושא זה – קריאה שלהם להקל בגיור או איזושהי אמירה לגבי הסטטוס ההלכתי של הפליטים במצב המיוחד הזה".