מיהם "המשתמטים למחצה"?
מקומם שחוקרים מלומדים מבחינים בין קרביים שעושים מלאכתם נאמנה לחבריהם שמבקשים העברה, נוכח העובדה שהמערכת הצבאית שולחת בנות מוכשרות להכין קפה
אך משתמט על פי ההגדרה המילונית הוא "מי שמתחמק ומשתדל להפטר ממילוי חובה מסויימת". איך אפשר להיות רק חצי מזה? על פי מחקר שפירסמה האוניברסיטה, "54% מתלמידי כיתות י"א וי"ב לפני גיוס יבחרו להיות 'משתמטים למחצה' ויפעלו כדי לשרת שירות קל, לא קרבי ועם מינימום סיכון".
באוניברסיטה מבקשים להבהיר כי "המחקר כלל לא בא להפריד בין חיילים קרביים ללא קרביים או לטעון איזה שירות טוב יותר. המחקר בא להאיר תופעה חדשה יחסית". עוד מנסים החוקרים לבאר את המונח ונותנים דוגמאות נוספות.
"מי שיישלח לשרת כתומך לחימה ביחידת שדה, יפעל כדי לשנות את שיבוצו כך שלא ישרת ביחידת שדה. מי שיישלח להיות איש תחזוקה בבסיס ביהודה ושומרון יפעל כדי לשנות את שיבוצו כך שישרת באזור מסוכן פחות וכדומה", הסבירו.
יחד עם זאת, עולה תפישה אחרת מהנתונים שהוצגו במחקר. "מבין הבנים שאותרו כבעלי פרופיל קרבי", נכתב, "69% ענו כי ישרתו שירות קרבי, זאת לעומת 33% מהבנות בעלות פרופיל קרבי". מכן מסיקים החוקרים כי "בנות נוטות ל'השתמט למחצה' יותר מהבנים" - כך במקור.
כלומר, נסיון של 31 אחוז מהבנים הקרביים ושל 67 אחוזים מהבנות הקרביות למצוא תפקיד אחר - נתפש כנסיון לברוח מאחריות, או "חצי לברוח" מאחריות.
עולה השאלה - האם חייל שביקש להיות בתפקיד קרבי אך לא ביחידה מובחרת, או חייל שביקש שירות לא קרבי באזור מסוכן נחשב לרבע משתמט?
רבים מאיתנו רוצים לעשות לעצמנו חיים קלים. בין אם בלימודים, בצבא, בעבודה, בזוגיות או בכל תחום אחר בחיינו. יש שיראו באנשים המנסים להקל על עצמם בצבא כמתחמקים, עצלנים, חסרי מוטיבציה שמסרבים לחלוק בנטל - לגיטימי.
מנגד יש שיאמרו שנסיון לפעול לשירות קל יותר דווקא יגרום לחיילים למצוא את עצמם בתפקיד שטוב להם ושהם מרוצים ממנו - ולהיות חיילים יעילים יותר. זאת במערכת צבאית שלעיתים שולחת בנות מוכשרות מאוד להכין קפה, ובנים מוכשרים מאוד - להעביר טפסים ממקום למקום.
כך או אחרת, תמוהה ומקוממת הבחירה במונח המשונה "השתמטות למחצה". למילה השתמטות קונוטציות שליליות, במיוחד נוכח הקמפיינים נגד "משתמטים" - וזה כבר לא משנה הם הם מלאים או למחצה, תוך נסיונות להוקיע אותם, לבייש אותם ולהפוך אותם לאאוטסיידרים.
ראש אגף כוח-אדם בצה"ל, האלוף אבי זמיר אמר לאחרונה כי במהלך העשור הקרוב יגיע שיעור המשתמטים משירות לכ-40% מבני הנוער היהודים וסביר להניח שהוא לא התכוון למי שמתגייס לשירות לא קרבי.
אפשר וראוי לדון בנפרד על דמותם של "משתמטים". צריך גם להפריד בין אלה שתיחמנו את המערכת לאלה המקבלים פטור לגטימי כי אינם יכולים לשרת. אך בסופו של דבר, אותם "משתמטים למחצה" הם נערים שלא מבקשים לחמוק מחובתם האזרחית להתגייס. הם רוצים לשרת בצבא, ואולי אפילו לתרום, אך גם לממש את עצמם מבחינה מקצועית.
אהוד קינן, עיתונאי, ynet
לפנייה לכתב/ת 
