מודה על נפשי הבלתי מובסת

אינוויקטוס

שָׁחֹר כִּתְהוֹם אֵין קֵצֵה

מוֹדֶה אֲנִי לְאֵל – כָּזֶה אוֹ כָּזֶה

עַל נַפְשִׁי הַבִּלְתִּי מוּבֶסֶת

עַפְעַף לֹא הֵנַדְתִּי, מִבֶּכִי נִמְנַעְתִּי

בְּאִבְחַת שׁוֹט צוֹלֶפֶת, בְּיַד הַמִּקְרֶה

שָׁתַת רֹאשִׁי דָּם, אַךְ אוֹתוֹ לֹא שָׁמַטְתִּי.

אוֹרֵב לוֹ הַפַּחַד, רַק צֵל וּצְלָלָיו

וְאַף שֶׁנָּגַס בּוֹ הַזְּמַן לֹא פַּעַם

לֹא אִירָא, לֹא אֶפְחַד מִפָּנָיו.

וְעַד כַּמָּה תֶּאֱרַךְ מְגִלַּת הַדִּין וְהַצַּעַר

אֲנִי הוּא הָאָדוֹן לְגוֹרָלִי

אֲנִי רַב הַחוֹבֵל שֶׁל נִשְׁמָתִי שֶׁלִּי.

השיר "אינוויקטוס" (בלתי מנוצח) נכתב על ידי המשורר האנגלי, ויליאם ארנסט הנלי ב-1875, והיווה השראה לסרטו החדש של קלינט איסטווד, שם מתברר כי השיר גם חיזק ללא הרף את רוחו של נלסון מנדלה בעת ששהה בכלא. הוא מובא כאן בתרגומה של הסופרת והעורכת תלמה אביגון רוז.