מתנגדי הרפורמה בקרקעות עתרו לבג"ץ
המאבק על הרפורמה במינהל, הכוללת הפרטת מרבית הבתים והאדמות המיועדות לבנייה במדינה, עברה לזירה המשפטית. עו"ד גלעד ברנע: "הרפורמה מוכרת את העתיד שלנו. למדינה לא תישאר קרקע והיא לא תוכל לפתור את מצוקת הדיור"
מתנגדי הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שלא הצליחו למנוע את אישורה בכנסת ובממשלה, עתרו הבוקר (ה') לבית המשפט הגבוה לצדק. בעתירתם ביקשו לבטל את אחד הסעיפים העיקריים ברפורמה: סעיף הפרטת הקרקעות, הקובע כי מרבית הבתים בישראל יעברו מבעלות פורמלית של המינהל לבעלות החוכרים המחזיקים בהם בפועל, ומאפשר הפרטה של כל השטח המיועד לבנייה עתידית. זאת, בטענה שהרפורמה סותרת את חוק יסוד מקרקעי ישראל, ולכן היא אנטי-חוקתית, ובטענה שהרפורמה תוביל גם לבנייה פרועה ובלתי מבוקרת וגם להנצחת מצוקת הדיור.
קואליציית מתנגדי הרפורמה כוללת תנועות נוער המזוהות על השמאל - הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר ומחנות העולים, יחד עם קבוצת הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי מן הימין. את העתירה הגישו בשם הקואליצייה עורכי הדין גלעד ברנע, נדב ארגוב ויפית בבילה. ברנע הוביל בעבר את העתירה שהביאה לביטול הפעלת הכלא הפרטי .
"הרפורמה הזאת מוכרת את העתיד שלנו", אומר עו"ד ברנע ל-ynet. "מדובר לא רק בהפרטה של הבתים הקיימים אלא גם של 800 אלף דונם של שטחים פתוחים, שהם כל השטח שמאושר לבנייה עתידית במדינת ישראל. הבעיה היא לא רק שזה פותח פתח לבנייה פרועה, אלא משתק את המדינה בעתיד".
"המדינה הזאת סובלת ממצוקת שטח ומצוקת דיור", אומר ברנע. "בעבר, כשהייתה עלייה המונית, המדינה עצמה התערבה ובנתה. זה קרה לא רק בשנות ה-50' אלא גם בתחילת שנות ה-90'. מחר, אם יהיה צורך בבנייה - ויהיה צורך - הקרקע תהיה של היזמים הפרטיים והם יוכלו לבנות כשיתחשק להם או לא לבנות בכלל".
בממשלה סבורים שהיזמים הפרטיים יבנו.
"או שיבנו או שלא יבנו. רוב הקרקע הזאת נמצאת בפריפריה. המרכז ברובו כבר בנוי. המדינה לא תוכל לכפות על היזמים לבנות וגם לא לבנות בעצמה. איפה אנשים יגורו?"
אתה מודע לכך שכמעט בכל העולם הבעלות על רוב הקרקע היא פרטית, וכאן היא תישאר ציבורית גם אחרי הרפורמה?
"כן, אבל במדינה הצפופה הזאת, כמעט כל השטחים שיישארו בבעלות ציבורית הם מפעלים, בסיסי צבא, גופים ממשלתיים ושמורות טבע. אפילו בארצות הברית, מעוז הקפיטליזם, עם כל רזרוות השטח העצומות שלה, המדינה שמרה לעצמה 25% מהקרקעות בבעלותה. זה נשמע מעט, אבל זה הרבה יותר מה-80% שיישארו אצלנו".
"חוק יסוד קובע: הבעלות על הקרקע לא תימכר"
"התיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל מהווה פגיעה חוקתית בעקרון היסודי המעוגן בחוק יסוד מקרקעי ישראל, לפיו הבעלות במקרקעי ישראל לא תועבר", נכתב בעתירה, "התיקון לחוק מאפשר את העברתן של כל הקרקעות לידיים פרטיות ובכך מרוקן את חוק היסוד מתוכנו, שכן בחוק נכתב: כי אדמות מקרקעי ישראל, והם המקרקעים בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת."
בעתירה נטען עוד כי "מדובר בפגיעה גם בעיקרון מרכזי בציונות - והארץ לא תימכר לצמיתות'. וכל זה נעשה בהליך חקיקה מהיר, בחיפזון ובהיחבא, מבלי שלמחוקקים (הח"כים, ת.ג.) ניתן ידע מספיק בנושא, ומבלי להסדיר את השינויים בחקיקה מפורטת. מדובר בפגיעה קשה, שתכליתה לא ראויה והיא בלתי מידתית, בדמוקרטיה ובקניין הכלל".