חי בסרט מצויר
לדאריו רודיני, סגן נשיא ערוצי "דיסני" המפיקה גם את התוכניות עבור הערוץ בישראל, אין כוונה להקשות על הקהל, אלא להציג תמונה נאיבית של החיים. "אנחנו מעבירים מסר לצופים שהחיים פשוט טובים, זה הכל", הוא אומר
זרוע הטלוויזיה של חברת "דיסני", מעצמת התוכניות לצעירים, התרחבה לאחרונה עם הצטרפותה של "אחרי הצלצול" ("As The Bell Rings") כאחת ההפקות המובילות של החברה הבינלאומית. הסדרה, שעלתה ביותר מ-15 מדינות ולאחרונה גם בישראל, היא אסופה של קטעים קצרים בני חמש עד שמונה דקות, המתארים סיטואציות משעשעות מהווי בני נוער בבית הספר התיכון.
על ההפקה, הנחשבת לתוכנית הדגל של החברה בשנה האחרונה, חתום דאריו רודינו, סגן נשיא זרוע הטלוויזיה של "דיסני", שבגיל 52 עדיין חי, נושם ועובד עם קהל יעד ושותפים ליצירה שגילם הממוצע הוא 17.
"העבודה על סדרה כמו 'אחרי הצלצול' מורכבת משני רבדים, האחד הוא מעקב אחרי התרבות וההתנהגות של בני הנוער, והשני הוא התאמה של התכנים להבדלי התרבות והדת השונים בין מדינה למדינה", מספר רודינו בהתרגשות על יצירתו.
"בעניין ההתאמה לקהל היעד, חשוב לנו מאוד לעקוב אחר השינויים באמצעות קבוצות מיקוד, ומעקב קבוע של צוות שלם אחרי סרטים, תוכניות טלוויזיה ואתרי אינטרנט, שמעניינים את הצעירים והופכים ללהיטים", הוא מוסיף.
ואתם למעשה מבססים את הסדרה על מה שהם אומרים לכם לעשות?
"פחות או יותר, מאוד חשוב לנו להיות עם האצבע על הדופק ולעקוב אחרי השינויים האלה, שהם מאוד מהירים כשמדובר בבני נוער".
ומה בקשר לשינויים התוכניים בין המדינות?
"עצם ההחלטה להעלות את התוכנית בכל כך הרבה מדינות היתה אתגר גדול. הבסיס הוא אמנם אותו בסיס, בכל מדינה הקונפליקטים מבוססים על יחסי התלמידים עם חבריהם, עם הוריהם ועם המורים, אבל זה רק הבסיס. על כך אנחנו מוסיפים שינויים תרבותיים רבים. דוגמה שאני יכול לתת לעניין, למשל, היא ההלבשה: בכל מדינה האופנה שונה ואפילו אורך הבגדים משתנה וכך גם בישראל".
מרוצה מהגרסה הישראלית
במסגרת מחויבותו לסדרה הבינלאומית, רודינו הגיע גם לישראל, לביקור במסגרתו פיקח על ההפקה המקומית אצלנו בערוץ דיסני (מדי יום ב-18:20). לדבריו, הצוות הישראלי עשה עבודה טובה מאוד. "כל מקום שאני מגיע אליו נותן לי נקודת מבט חדשה על הסדרה ועל הקהל הצעיר המקומי", הוא אומר..
רודינו על סט הצילומים. לומד מכל מקום אליו הוא מגיע
על השאלה מה הוא למד מאיתנו הישראלים הוא עונה: "משהו שקשור לגיבוש. יש אצל הישראלים משהו מאוד מלוכד. החברויות ביניהם נמשכות גם לאחר שעות בית הספר, וזה לא דבר של מה בכך ביחס לשאר העולם".
מאילו מדינות היית פחות מרוצה מההפקה המקומית שלהן?
"לפני ישראל היינו בפיילוט שנערך בסין וקיבלנו את הפרקים המלאים של הסדרה. לצערי, הם התאימו את ההפקה לזו שנעשתה באיטליה, ולא הבינו שהרעיון היה להתאים את היצירה לתרבות המקומית במדינתם. לא היה שום קשר לתרבות הסינית, ללבוש, להתנהגות ולהתנהלות המקומית. לא נותרה לנו ברירה אלא 'לזרוק לפח' את כל העבודה ולהתחיל מההתחלה".
עד כדי כך, לא חבל על כל הכסף והעבודה?
"תשמע, אנחנו מכבדים סטנדרטים ובקשות של ההפקות המקומיות, אבל צריך להבין שאנחנו משקיעים המון כסף בליהוק, ובחיפושים אחר התכנים שיהיו מדויקים למדינה בה הם מופקים. הסטנדרטים שלנו מאוד גבוהים, ואנחנו חייבים שבמדינות שמשתפות איתנו פעולה יבינו שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים ויתאימו את עצמם אלינו".
מה עוד כלול בסטנדרטים האלה, מעבר להתאמת התכנים למקום בו הם משודרים?
"אני מאוד מקפיד שכל הפקה שאנחנו מעלים בדיסני בכלל, לא רק ב'אחרי הצלצול', תהיה נקייה מסקס ואלימות, אני מקפיד לשמור על ההבנה שהערוץ מתאים לכל המשפחה, וזה המסר הבסיסי בהפקות שלנו".
דיברת קודם על הבדלים דתיים שקיימים גם בין המדינות. באילו מקרים נתקלת בעניין הזה?
"בכל מדינות אסיה נתקלתי ביחס מוזר ומעניין של התלמידים למורים. אם במערב, כמו גם בישראל, המורים הם או האויבים או החברים של התלמידים, במזרח מתייחסים למורה כמו גורו, בכבוד שאנחנו לא ממש מכירים, ומבחינתם זה נורמלי. לי זה היה חדש".
עוד לא אמר את המילה האחרונה
למרות הזמן הרב שרודינו מקדיש לסדרה, היא רק חלק מעבודתו אותה הוא עושה כבר 12 שנה. בימים אלה הוא גם עסוק בחמש סדרות חדשות שאמורות לעלות על מסכי "דיסני" ברחבי העולם בשנתיים הקרובות.
שחקני הגרסה הישראלית. בסין זה לא עבד
"ההפקות שמדובר בהן כרגע הן לארצות הברית, גרמניה ואיטליה", הוא אומר ומבטיח שנראה גרסאות מקומיות של סדרות בינלאומיות נוספות גם בישראל, בשלב זה – לפחות אחת. מעבר לכך, רודינו שומר את הקלפים קרוב לחזה ולא מנדב מידע על ההפקות הבאות בהן הוא מעורב.
מה הסוד של דיסני, שאחרי שנים בתחום הקולנוע גם מצליחה מאוד בעולם גם בתחום הטלוויזיה?
"דיסני היתה החברה הראשונה שהבינה שגם יצרנית אנימציה גדולה יכולה לעשות את המעבר ולהפיק דברים נוספים. כמובן שהלהיטים
הגדולים תמיד יישארו סרטי האנימציה, אבל לצדם - גם בקולנוע וגם בטלוויזיה – אפשר ורצוי ליצור תכנים שמשלבים שחקנים בשר ודם".
ומבחינת התכנים?
"אנחנו במקום שמחייב אותנו תמיד לאמץ שינויים. כדי לייצר תכנים לצעירים, אתה תמיד צריך להתעדכן בכל מה שקורה בדרמות שמופקות סביבך, בטלנובלות ושוב – לא רק באנימציה, ולקחת מהם את הדברים הנכונים, תמיד באופן מהוגן שיתאים לצופים ושוב – בלי סקס ואלימות".
קצת נאיבי, לא?
"אנחנו מדברים על 'דיסני', אין לנו כל רצון להביא את הקושי והדברים המורכבים יותר בחיים אל המסך. לי באמת מותר להעביר מסר לצופים שלנו שהחיים פשוט טובים, זה הכל".
לפנייה לכתב/ת 
