כמה טוב שבאת
גם כשקולו אינו במיטבו והצרידות משתלטת, בעזרת הנוכחות המאסיבית והשמחה שלו שלום חנוך נתן הופעה שלא היה בה רגע מת אחד. המשך יבוא
"תבלו, זה לא ערב נוסטלגיה. זאת מסיבה", אמר שלום חנוך לקהל. ההבהרה העקרונית הזו פתחה סדרה בת ארבעה מופעים, הסוקרים לפי הסדר את הקריירה המוזיקלית של חנוך. "יש לי המון שירים, ועם חלקם לא הופעתי אף פעם", הוא סיפר אמש (ה') בהאנגר 11 בנמל תל אביב כשנדד בין הגיטרה החשמלית לגיטרה האקוסטית.
"איזה ערב הזוי". שלום חנוך אמש בהופעה (צילומים: דודו אזולאי)
קולו – מוכרחים לומר זאת מיד כדי לפרוק את המועקה הזו – אינו במיטבו. הצרידות שמוסווית חלקית כחספוס רוקיסטי, משתלטת וכך גם המאמץ בצלילים הגבוהים. אבל הנוכחות המאסיבית והשמחה של חנוך, פיצתה על כך כמעט באופן מלא, וגם להקתו האיכותית: רוני פיטרסון בגיטרה חשמלית, וגם בשירה בשיר "Peaceful Love", זיו הרפז בבס, אשר פדי בתופים, טל אבירם בקלידים ובסמפלר ומשה לוי, שהפיק מוזיקלית את המופע, בפסנתר ובהמונד. גם לוי כיכב אתמול, כשהתלהב תוך כדי נגינה, ואפילו רקד בישיבה, והשיא: בשיר "שחק אותה" הוא ניגן על הפסנתר עם כף רגלו.
בכלל, לא היה רגע מת אחד בכל ההופעה. "היות ואנחנו מכירים לא מהיום – אתם ואני", אמר חנוך לקהל, "אז בואו נעשה את הקטע הזה, שאתם שורקים ואני רוכב לי, גבר-גבר, קאובוי". הקהל נענה בשמחה והתחיל לשרוק את הפתיחה של "קח לך אישה", וחנוך הפציר: "אבל שירגישו את הבדידות במרחבים". וכאן "התערב" משה לוי ואיזן בנאום ציני: "אני רוצה להמליץ לכם, לפני שאתם לוקחים אישה, קחו עורך דין". חנוך חזר אל השיר, והפעם הפך אותו ללשון נקבה: "קחי לך איש ובני לך בית". "זה לא פשוט" – הוא הדגיש את המילים מתוך השיר בתנועות ידיים רחבות.
גם הבת שרה
אריק איינשטיין היה חסר אתמול. כמעט מחצית מהשירים בהופעה, שכיסתה את אלבומיו הראשונים של חנוך – "שבלול", "פלסטלינה" ו-"Shalom" הוא שר במקור. בדואט שלהם, "למה לי לקחת ללב", הוקרנו על המסך דמויותיהם הצעירות של השניים. הביצוע הנוכחי היה רק הד לעבר ועורר געגעועים עזים. לעומת זאת, אורח שבהחלט נכח פיזית, היה אביב גפן. מצויד בגיטרה אקוסטית, הוא שר את "כתבו עליו בעיתון" כשחנוך מצביע עליו בחיוך ושניהם משועשעים.
אריק איינשטיין היה חסר
האורחת הבאה היתה מפתיעה – רומי, בתו הצעירה של חנוך. מלווה בוויולה הנהדרת של גליה חי, היא שרה את "Never Kissed The Sun" – שיר מתוך האלבום באנגלית, "Shalom", שחנוך הקליט באנגליה ב-1971 ("לא ידעתי אז אנגלית, וזה אומר הכל"). רומי, מול הקהל הרב שמילא את השולחנות, שרה בביטחון מרשים ובמקצוענות שהבליטה את קולה הנעים. אביה, שהסתפק בתפקיד הגיטריסט, חייך באהבה ובגאווה. האורחת האחרונה היתה דנה ברגר, ששרה איתו ברגשנות יתרה, את "מה איתי" בזמן שהוא התפרע בקולות מצחיקים.
נדד בין הגיטרה החשמלית לגיטרה האקוסטית
במקביל לשירים – שיופיים אמנם ידוע, אבל אתמול סחרר בזכות הצטברותו - הוקרנו קטעי וידיאו ססגוניים ההולמים אותם, למשל בשיר "אמא שלי" – בו נראו עקרות בית מצוירות בסגנון שמרני, ששפם מצחיק עיטר את פניהן.
"איזה ערב הזוי, חילוני כזה", אמר חנוך לפתע, ולבש הבעה דתית. "אבשלום" כבר התנגן, ובמקום לשיר אל הקהל, הוא פנה הצידה ושר לדמות נסתרת. הקהל שר איתו בכמיהה את הפזמון - "למה לא? למה לא עכשיו, מה שבטח יבוא רק מחר", וחנוך עודד בחיוך כשהדגיש את המילה "בטח". אחרי אבשלום הגיעה "מאיה", כרגיל בהופעות - אחרונה, ואביה שר אותה ברכות שהשנים לא הקשיחו. "איזה כיף ובלי נוסטלגיה", הוא סיכם את ההופעה, ולפני שעזב את הבמה, הוסיף: "המשך יבוא". הוא אמנם כיוון להופעה הבאה, אבל הקהל דרש הדרן עכשיו. "במידה מסוימת קלקלתם לי את התוכניות", הוא הודיע כשחזר, וריגש עם השיר הראשון של ההופעה הבאה - "אדם בתוך עצמו". תוך כדי שהשליך אל הקהל את המילים, על מנת שישירו איתו, הוא האיר אותן בתובנות כמו: "'אדם גם לעצמו הוא זר' זה משפט כל כך טבעי ומובן מאליו, אבל כשכתבתי אותו חשבתי מי יודע מה".
וכך, מלגלג על היהירות של חנוך הצעיר, חנוך המבוגר חייך חיוך צנוע. "אדם קרוב אצל עצמו", ואתמול הוא הצליח להתקרב גם לאחרים.
לפנייה לכתב/ת 
