מסמכים: תאצ'ר סירבה לנקוט יד קשה כלפי איראן

מרגרט תאצ'ר זכתה לכינוי "אשת הברזל", אך ביחס לאיראן היא הפגינה דווקא יד רכה. מסמכים שפורסמו בבריטניה מעידים כי ראש הממשלה לשעבר התקשתה לגבש החלטות בנושאים מכריעים בימיה הראשונים בתפקיד. בין היתר, סירבה לבקשת ארצות הברית לפנות לרשויות בטהרן כדי להבטיח את שלום הקהילה היהודית.

העיתון הבריטי "דיילי טלגרף" דיווח הבוקר (שבת) כי תאצ'ר, שכיהנה בתפקיד במשך יותר מעשור, דחתה פניות חוזרות ונשנות מצד נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, להפגין יחס נוקשה יותר כלפי איראן לאחר משבר ההשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהרן ב-1979. חמושים שפרצו לשגרירות החזיקו במשך 444 ימים ב-52 בני ערובה אמריקנים, אך תאצ'ר טענה כי הדבר יגרום "יותר נזק מתועלת".

ב-14 בנובמבר, עשרה ימים אחרי המצור על השגרירות, פנה קרטר לראש הממשלה תאצ'ר וביקש ממנה לנקוט ב"פעולה נחרצת ביותר" כדי להפעיל לחץ על איראן. הוא הציע, בין היתר, שבריטניה תשיב חלק מאנשי הסגל הדיפלומטי שלה במדינה. תאצ'ר מסרה את תשובתה כעבור שבוע, ובה טענה כי בריטניה אכן השיבה כמה מאנשיה, אך סירבה לנקוט פעולה נחרצת יותר.

"איננו מאמינים שיהיה זה צעד נבון לצמצם עוד יותר את מספר אנשי הסגל - ראשית, בשל ספק שהאיראנים אכן יושפעו ממהלך הזה, ושנית מחשש שאנשי הסגל הנותרים יעמדו בסכנה במקרה של תגובת-נגד", אמרה תאצ'ר.

במקרה אחר, שבועיים בלבד אחרי שנבחרה, ביקש קרטר שבריטניה "תפנה בדחיפות" לרשויות באיראן

כדי להבטיח את שלום אנשי הקהילה היהודית במדינה. תאצ'ר סירבה, בטענה שהשגרירות אינה סבורה שהיהודים נתונים לרדיפה מאורגנת, והתערבות מצידם "עלולה לפגוע בביטחון אנשיה".

תאצ'ר וקרטר נפגשו פעמיים ב-1977, זמן קצר לפני שניצחה בבחירות. נשיא ארצות הברית, כך דווח, חש אכזבה עם שובו לוושינגטון - אך תחושתו התחלפה עם כניסתה לתפקיד. יועצו לביטחון לאומי סיפר בדיעבד כי קרטר חש אז שתאצ'ר הפכה אדם "רגוע, נבון ופרגמטי יותר מכפי שהייתה כשעמדה בראש האופוזיציה". המסמכים פורסמו על ידי קרן תאצ'ר במסגרת חוק המאפשר לפרסם מסמכים מסווגים בחלוף 30 שנה.