משרד התחבורה: כשל טכני לא גורם לתאונות
למרות שבכל בדיקה שגרתית מוצאות ניידות הבטיחות של משרד התחבורה אחוז גבוה של מכוניות הדורשות הורדה מהכביש עקב כשל טכני, מתעקשים שם כי במהלך שלוש השנים האחרונות לא אירעה אפילו תאונה אחת עקב כשל שכזה. האמנם מדובר בנתון אמיתי?
בעיה ברישום הנתונים? בשלוש השנים האחרונות, לא אירעה בישראל אפילו תאונת דרכים אחת כתוצאה מליקוי טכני במכונית. כך לפחות עולה מדיווחי משרד התחבורה, לפיהם ב-2009 לא אירעו בישראל תאונות דרכים שנגרמו כתוצאה מ"כשל טכני" - ליקוי באחת ממערכות הרכב, שעלולה לגרום לבעיית בטיחות חמורה ואף לתאונה. דיווח זה מצטרף להודעות קודמות של בכירי המשרד, לפיהן גם ב-2007 ו-2008 לא אירעו תאונות כתוצאה מכשל טכני בכלי הרכב.
- מדוע תאונות הדרכים לא נחקרות לעומק?
אלא שבדיקת ynet מגלה כי נתונים אלה סותרים פרסומים של המשרד עצמו. כך למשל קבע משרד התחבורה כי ב-2008 אירעו 10 תאונות דרכים בגלל ליקויים חמורים בצמיגים - כשל טכני ברור ומובהק. מומחי בטיחות מצטרפים לתמיהה, וטוענים כי נתוני המשרד אינם מעניקים תמונת מצב אמיתית.
50 אלף תאונות עם נפגעים בשלוש שנים (צילום אילוסטרציה: אביהו שפירא)
"השפעה מובהקת על הבטיחות"
על-פי נתוני המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בין 2007 ו-2009 אירעו כ-50 אלף תאונות עם נפגעים, בהן נפגעו יותר מ-90 אלף בני אדם. האם יתכן כי אף אחת מהתאונות האלה לא נגרמה כתוצאה מכשל טכני? מומחי בטיחות מסכימים כי טענה זו אינה סבירה - וכראייה אפשר לציין מספר נתונים אותם פרסם משרד התחבורה עצמו:
- בבדיקות שערכו ניידות הבטיחות של משרד התחבורה ב-2009, נמצאו "ליקויי בטיחות חמורים" ב-13% מכלי הרכב שנבדקו. ב-2008, שיעור המכוניות שבהן נמצאו ליקויים עמד על כ-15%. גם אם שיעור הליקויים החמורים בכלל צי הרכב בישראל - המונה יותר מ-2.5 מיליון כלי רכב - נמוך יותר, הרי שסביר להניח כי היה נמצא לכך ביטוי כלשהו בתאונות דרכים.
- בשתי בדיקות נפרדות שערך המשרד ב-2009, התגלו "ליקויים מסוכנים" בצמיגי 9% מהמכוניות שנבדקו - ליקויים שחייבו את הורדתן מהכביש. באחת הבדיקות גם נבדקו משאיות במשקל של 12 עד 32 טון, וב-23% מהן נמצאו ליקויים בצמיגים.
- על-פי פרסום רשמי של משרד התחבורה מאפריל 2009, בשנת 2008 אירעו 10 תאונות דרכים כתוצאה מכשל בצמיגים - מהן אחת קטלנית. על-פי אותו פרסום, "מחצית מהתאונות בהן התגלה כשל בצמיג היו תאונות של סטייה מנתיב ובפגיעה ברכב או בגדר הפרדה".
- על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המתבססים על בדיקות הבטיחות של משרד התחבורה, כ-4.7% מהמשאיות בישראל הובילו ב-2008 משקל עודף העולה על 5% מהמותר על-פי חוק. ברשות מבהירים כי להובלת משקל-יתר יש "השפעה מובהקת על הבטיחות בדרכים".
"חשיבות רבה לבטיחות הטכנית"
ועדת שיינין, שקבעה את התוכנית הלאומית למאבק בתאונות דרכים, התייחסה לעניין כשלים טכניים והשפעתם על בטיחות כלי הרכב. "לפי דיווחי המשטרה, כחצי אחוז בלבד מכלל תאונות הדרכים נגרם - כסיבה עיקרית - בשל כשל טכני בכלי הרכב", כתבו חברי הוועדה בדו"ח המסכם של עבודתם, שפורסם ב-2005. "בבדיקות שנערכו על-ידי ניידות הבטיחות של משרד התחבורה, נמצא כי רק בכ-20% מכלי הרכב החשודים כלקויים נמצאו ליקויים המחויבים בתיקון".
אולם, בהתייחסותם לממצאי המשטרה וניידות הבטיחות, קבעה הוועדה כי "מממצאים אלו אין ללמוד על מידת התרומה המשנית של ליקויים ברכב להתרחשות תאונות דרכים". יתרה מכך, בוועדה אף ציינו כי מעורבותם של כלי רכב ישנים - בני שמונה שנים ויותר - בתאונות גבוהה מחלקם היחסי במצבת כלי הרכב, ולכן "לבטיחות הטכנית של כלי הרכב חשיבות רבה בהפחתת תאונות הדרכים".
בעניין כלי הרכב הישנים, ראוי להזכיר כי הגיל הממוצע של כלי הרכב בישראל נמצא במגמת עלייה מאז אמצע שנות התשעים. על-פי נתונים שפרסם בשבוע שעבר משרד התחבורה, הגיל הממוצע של כלי הרכב הפרטיים בישראל ב-2009 היה 7.1 שנים - עלייה קלה לעומת 2008, אז הגיל הממוצע היה שבע שנים, ועלייה משמעותית לעומת 1999, אז הגיל הממוצע היה 6.5 שנים. יתרה מכך: הגיל הממוצע של כלי רכב פרטיים בשנה שעברה היה זהה לזה שנרשם בישראל בשנת 1989.
אפשר לרשום רק סיבה אחת
חלק מהסיבה לכך שנתוני המשטרה אינם יכולים ללמד על מצב הבטיחות האמיתי והמלא, טמון בשיטת הדיווח על תאונות. כך התייחס לעניין ראש אגף התנועה, ניצב אבי בן-חמו, בישיבה של ועדת הכלכלה בחודש יוני האחרון: "כשהבוחן רושם בטופס את סיבת התאונה, הוא יכול לרשום רק סיבה אחת שהיא הדומיננטית. אם זאת תאונה חזיתית, כשרכב סטה מנתיב ונכנס חזיתית ברכב אחר, אז הוא ירשום 'סטייה מנתיב'".ובמלים פשוטות: גם אם הסיבה לסטייה מהנתיב היא כשל טכני כלשהו - כמו למשל תקר בצמיג או ליקוי במערכת ההיגוי - הדו"ח המשטרתי יציין רק את הסטייה מהנתיב. יש לציין כי ב-2010 אמורים כל בוחני המשטרה להצטייד במערכת דיווח חדשה, שתאפשר דיווח מפורט יותר.
אולם, גם לאחר שיחלו בוחני התנועה במשטרה בדיווח מפורט על הסיבות לתאונות, כדאי לזכור כי תפקידם העיקרי הוא למצוא אשמים. כבר ב-2003 התריעה ועדת חקירה פרלמנטרית כי "חקירת תאונות הדרכים נעשית באוריינטציה של חיפוש האשמים, ולא באוריינטציה של מניעה עתידית".
את החקירה לצורכי מניעת תאונות, אמורים לבצע משרד התחבורה - באופן עצמאי או באמצעות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אלא שגם הרשות וגם משרד התחבורה אינם עושים את מה שהטילו עליהם ועדת חקירה פרלמנטארית, ועדה להכנת תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים - ולפחות שני דו"חות של מבקר המדינה.
"מחכים לתוצאות הבדיקה המשפטית"
בתגובה לפניית ynet, אומרים במשרד התחבורה כי "בשנת 2009 נמצאו ליקויים בטיחותיים ב-13% מכלי הרכב שנבדקו על ידי ניידות הבטיחות. מדובר בירידה של 13.5% לעומת שנת 2008 ובשיפור מתמיד מזה מספר שנים. ממצאים אלה מחזקים את נתוני שנת 2009, מהם מתברר כי לא נרשמה בשנה זו שום תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה מכשל טכני ברכב".ראוי לציין כי טענת משרד התחבורה מקורה במעין "מלכוד": בדברים שאמר לפני כשנה בפורום הבטיחות של שר התחבורה הקודם, הסביר סמנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי, כי העובדה שהמשרד לא נדרש לחקור תאונות בגלל ליקויים טכניים - מוכיחה כי לא אירעו תאונות כתוצאה מליקויים טכניים.
בעניין חקירת תאונות לעומק, אומרים ל-ynet ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים כי "נושא החקירות לעומק מצוי תחת הליך של בדיקה משפטית. הרשות תפעל על-פי תוצאות הבדיקה המשפטית". אלא שראוי להזכיר כי בתוכנית העבודה הרב-שנתית של הרשות, ב-2009 כבר היה אמור להיערך פיילוט לחקירת-עומק בחמש תאונות, וב-2010 אמורות להתקיים חקירות-עומק ל-10 תאונות.
כדאי גם להוסיף כי כבר בדו"ח מבקר המדינה ממאי 2000, הסבירו ברשות כי "תהליך יישום ההמלצה (לביצוע חקירות-עומק)... מצוי בעבודת מטה... בראשותו של המדען הראשי של המשרד לביטחון פנים, גורמים משפטיים במשרד, גורמי אגף התנועה ובהשתתפות הרשות". כבר באותו דו"ח אמרו ברשות כי "לאחרונה (הוכנה) תכנית למודל של חקירה רב-תחומית של תאונות דרכים חמורות".
לפנייה לכתב/ת 
