שתף קטע נבחר
 

סטנלי פישר: השלום שווה לנו 2% צמיחה בשנה

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר חורג מהרגלו ותפקידו ומתייחס להיבטים הכלכליים של התהליך המדיני במזה"ת. "היה יותר טוב אם היינו מדברים יותר על תהליך השלום עם השכנים. יש לכך יתרונות כלכליים עצומים", אמר בכנס הרצליה של המרכז הבינתחומי וקרא גם להגדלת ההוצאה הממשלתית על חינוך

כמה עולה לישראל היעדר היחסים התקינים עם שכנותיה? נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר חרג הערב (א') מהרגלו ומהמצופה מנגיד בנק מרכזי והתייחס לנושא שאינו אמור לעסוק בו: תהליך השלום.
 
בדברים שנשא במעמד הפתיחה של "כנס הרצליה" לחוסן לאומי של המרכז הבינתחומי בהרצליה, אמר פישר כי "היה יותר טוב אם היינו מדברים יותר על תהליך השלום עם השכנים. יש לכך יתרונות כלכליים עצומים. לא בגלל המסחר עם השכנים, זה כסף קטן יחסית, אלא בגלל ששלום יביא לגידול עצום של ישראלים ושל זרים במשק.
 
"אפשר לומר, הנה הצלחנו לצמוח יפה גם בלי תהליך שלום אז מי צריך שלום? אבל אם צמחנו ב-5% בלי שלום, אז עם שלום נוכל להגיע ל-7% או 8%. יש לנו משק מאוד מאוד חזק וגמיש. המשק עבר דברים שמשקים אחרים היו מתמוטטים מהם בקלות, כמו השתלטות החמאס על עזה, מלחמת לבנון השנייה והמשבר הכלכלי הגלובאלי. אז תחשבו מה יקרה כאן ולאיזה הישגים נגיע בתנאים של שלום".

 

מעניין לציין שפישר זכה בכנס הרצליה לקבלת פנים שרק מעטים ממשתתפיו זוכים לה. הפרופסור אוריאל רייכמן, יו"ר המרכז הבינתחומי המארגן את הכנס כינה את פישר לא פחות מ"גיבור לאומי", ואילו הפרופסור אלכס מינץ, דיקן בית הספר לממשל במרכז, אמר שישראל חייבת לתת לפישר להישאר בכהונה נוספת בתפקיד, כיוון ששחקן כמו פישר בליגה המקומית זה כמו להביא את הכדורסלן מייקל ג'ורדן למכבי תל אביב.
 
פישר פתח את דבריו בציון הצעדים שעזרו לישראל לצאת במהירות יחסית מהמיתון האחרון. בראש הגורמים הציב פישר את המדיניות המוניטרית שבה נקט בנק ישראל, שהתערב בשער החליפין של השקל, ואת הפיקוח על הבנקים שמנע מהם להיכנס לחובות ואפשר להם להמשיך ולהלוות כספים.
 
במהרה עבר פישר לדבר על יעדיה של מדינת ישראל לעתיד וקרא להגדלה של ההשקעה הממשלתית ברווחה ובחינוך. "צריך לטפל בדברים שדו"ח ה-OECD שפורסם בשבוע שעבר הצביע עליהם: הפערים אצלנו מאוד מאוד גדולים, וכשרואים אותם בעיניים של זרים אי אפשר שלא לדאוג ולחשוב איך מטפלים בכך".
 
"ישראל הצליחה להוריד מהר מאוד את חלקה של הממשלה בתוצר. הוצאות הממשלה ירדו תוך חמש שנים מ-52% ל-44%. זה הרבה מאוד, אבל לא נוכל להמשיל במסלול הזה עד אין סוף כיוון שכיום יש הוצאות של הממשלה שצריך להגדיל. הממשלה צריכה להגדיל בדחיפות את ההשקעה בתשתיות הפיזיות. היא צריכה לטפל בפערים שדו"ח ה-OECD דיבר עליהם ובעיקר זה חיוני, ממש חיוני להגדיל את תקציב החינוך".

 

יו"ר קרן המטבע: אין שלום בלי יציבות כלכלית

הדובר הראשון במושב הפתיחה של כנס הרצליה היה יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, ד"ר דומיניק שטראוס קאהן. קאהן פתח את דבריו בהתייחסות לקצב ההתאוששות העולמי מהמשבר הפיננסי הגדול. "כולנו מבינים איך מלחמה גורמת למשבר כלכלי", אמר קאהן, "אבל נוטים לשכוח שלא פעם משבר כלכלי מעלה את הסיכויים למלחמה. חווינו בשנתיים האחרונות את המשבר הנורא ביותר מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, וחייבים לוודא שהוא לא יישנה".

 

"אסור לנו להיות אופטימיים מדי", אמר קאהן ותיאר את מצב השוקים העולמי כ"שברירי". לדבריו, לא ברור כיצד יוכל העולם לחזור לצמיחה. לטענתו, פגיעת המשבר במזרח התיכון בכלל הייתה קלה יחסית ובישראל בפרט ההתאוששות הייתה מהירה במיוחד. "ממשלת ישראל ובנק ישראל עשו בדיוק מה שצריך לעשות בהתמודדות עם המשבר".

 

"כולנו נכנסנו למשבר באותו זמן אך מדינות שונות יוצאות ממנו במועדים שונים", אמר שטראוס-קאהן. "מדינות מסוימות ממהרות לומר 'המשבר נגמר' אך לצאת ממשבר מוקדם מדי זה מהלך בעייתי. ייקח 5 או 6 שנים לכסות את הגירעונות בתקציב שתפחו כדי להתמודד עם המשבר. אני לא סבור שנראה גל שני של המשבר, אבל אם נראה כזו תופעה זה יהיה טרגי כי נמצא את עצמנו מתמודדים עם משבר כאשר מיצינו כבר את כל הכלים באמתחתנו".

 

לדברי קאהן, אין ערובה לכך שעולם הפיננסים יתנהג אחרת לאחר המשבר וכי הופקו ממנו הלקחים. קאהן סבור שכדי להפיק את אותם לקחים ולמנוע הישנות של משבר פיננסי, הכרחי לשמר את שיתוף הפעולה שנוצר בין מדינות העולם.

 

"מעולם בהיסטוריה לא ראינו מחזה כזה, שכל כך הרבה מדינות נקטו את אותם צעדים להתמודדות עם משבר כלכלי באופן מתואם", אמר קאהן. "לא היה קל לבנות קונסנזוס וכעת, אם כל ממשלה תלך לביתה ותתמודד באופן שונה עם קצב ההתאוששות שלה, יש סכנה שהתיאום הזה יאבד".

 

"רוב הגורמים למשבר נמצאים במגזר הפיננסים ושאלת הפיקוח על מגזר זה היא בעייתית. כולם ידעו להסכים עם מגבלות על מגזר זה למשך שנה אבל כדי להגדיר מגבלות וחוקים נדרש זמן והשאלה היא האם המומנטום הפוליטי שאפשר למדניות לשתף פעולה ולהתחייב לפיקוח על הבנקים ישרוד. כבר עכשיו רואים שמדינות שונות מתחילות לאמץ גישות שונות לרגולציה על מגזר הפיננסים וזה לא יעבוד. כדי לפקח על הבנקים חייבים תיאום כי אחרת כל מדינה תפעל למען הציבור שלה".


פורסם לראשונה 31/01/2010 21:08

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פישר מדבר על שלום
צילום: עידו ארז
שטראוס-קאהן: איך שומרים על האחדות?
צילום: יותם פרום
מומלצים