בכירים בדימוס על עדויות החיילות: הכוח מעוור

אחרי שבסוף השבוע פרסם ynet את דו"ח "שוברים שתיקה", המביא עדויות של חיילות ששירתו בשטחים על השפלות ואלימות שלהן נתונים פלסטינים תמימים, מדגישים בכירים לשעבר בצה"ל כי אף שמדובר במעשים חמורים לכאורה, אלה "עשבים שוטים" ותו לא. "מקרים שבהם חיילי צה"ל מתעמרים באוכלוסייה אזרחית קיימים, אבל הם נדירים, ולא ניתן לקרוא להם תופעה", אמר ל-ynet הרמטכ"ל לשעבר, אמנון ליפקין-שחק.

גם אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יאיר נווה, מודה שאירועים כפי שתיארו החיילות לשעבר אכן מתרחשים. לדבריו, המציאות שבה ניצב חייל מול אזרח היא "מציאות כוחנית", ואם צה"ל לא ישים דגש על ההיבט המשמעתי והערכי, הוא ייקלע לבעיה.

"הכוח מעוור עיני צדיקים, והשררה מעבירה אדם לפן שאינו אנושי, זה נמצא בכל חברה", אמר נווה ל-ynet. מנגד, הוא ביקש שלא להשחיר את שמם של כל לובשי המדים: "התברכנו בחיילים טובים ובקוד אתי, זו לא תפישת עולמנו, אבל קיימים חריגים וצריך לטפל בהם מיידית, לא לבוא אחרי שנה או שנתיים ולספר שהיה אירוע".

נווה אמנם מתח ביקורת על ארגון "שוברים שתיקה", וטען כי המקרים שהציג הם "חריגים שבחריגים" וכי לעתים מדובר ב"חצאי אמת וחצאי שמועות", אולם הבהיר כי בתקופת כהונתו, "ברגע שהיו תלונות בדקתי את הנושא וחקרנו, כשבמקרים קשים הפעלתי את מצ"ח בלי להסס". הוא הביע ביטחון בכך שכך שגם היום פועלים בצה"ל פי אמות המידה הגבוהות ביותר.

פלסטינים ממתינים במחסום חווארה. "מציאות כוחנית" (צילום: AP)

בכל אופן, נווה מבהיר כי אפשר וחובה להימנע מהמקרים החריגים הללו. "אסור לומר שזה יהיה תמיד ושזה טבע האדם. לא ניתן לקבלם כמצב מובן מאליו בשל מציאות בעייתית, צריך למגר את התופעה", הוא מדגיש. לדבריו, בדיוק לשם כך נוקטים בצה"ל אמצעים שונים כמו שיבוץ היחידות הלוחמות הטובות ביותר בשטח, שיבוץ קצין או מפקד בכיר קבוע במחסומים, העמדת מנגנוני התלונה השונים לרשות החיילים והפלסטינים והסתייעות בנשות "מחסום ווטש". אז איך בכל זאת אנחנו ממשיכים לשמוע על מקרי התעללות והשפלות?

הפיתרון: חינוך, פיקוד ואכיפה נוקשה

ליפקין-שחק מציג עמדה שונה מזו של נווה, ואומר כי קשה להימנע לגמרי ממקרים כמו אלה שמתוארים בדו"ח "שוברים שתיקה". עם זאת, הוא קרא לחיילים להתלונן להבא בפני המערכת הצה"לית עצמה: "החיילים צריכים לעמוד מול המפקדים, יש דרכים לדווח, וגם אם רוצים לדווח וחוששים מאי נוחות ביחידה ניתן לעשות זאת בעילום שם. בצה"ל, ברגע שחוקרים, אין קשר של שתיקה", הבהיר.

גם קצין החינוך הראשי לשעבר, תת-אלוף במיל' אילן הררי, סבור שלא ניתן למגר את הבעיה במאת האחוזים. "יש לנו צבא מוסרי והוגן, ובכל נושא ועניין צה"ל מטפל ומחנך, אבל צריך לזכור שאי אפשר למנוע כל דבר לגמרי, כמו שאי אפשר למנוע תאונות

דרכים", הוא מדגיש. כך או כך, הוא סבור שדרך חינוך ואכיפת משמעת אפשר להתמודד עם כל אתגר. "החינוך מתחיל מגיל אפס בבית, ממשיך בגן וכן הלאה, ובסוף גם הצבא מטפל בנושא הזה דרך ערכים ודרך דוגמה אישית של מפקדים".

דבריו של הררי זוכים לחיזוק מהרמטכ"ל לשעבר ליפקין-שחק, שסבור כי שורש הבעיה לא נמצא בהכרח בצבא. יחד עם האחריות שהוא מטיל על המפקדים, שצריכים לדבריו להסביר היטב לפקודיהם את כללי ההתנהגות, הוא מדגיש שהתופעות החריגות ניכרות בכל רובד בחברה. "תסתכל על החברה הישראלית, ילדים תוקפים ודוקרים אחד את השני. אני לא יודע אם זה משליך על הצבא, אבל התנהגות חריגה ישנה בכל מקום. רק אמירה ברורה ואכיפה נוקשה יעבירו את המסר הנכון".