חסר השכלה? הכנסת קוראת לך להיות דובר
המכרז שפרסמה הכנסת לדוברי ועדות המשכן כבר היכה גלים בגלל עלותו. בדיקה נוספת מעלה עוד שאלות מדאיגות: למה המועמדים נדרשים ל-12 שנות לימוד בלבד? והאם ייתכן שהמכרז מיועד לקבוצות ספציפיות?
השתחררתם מהצבא והקזתם דם שנים על לימודי תואר ראשון ושני? פראיירים! בדיקת המכרז לתפקידי דוברי ועדות הכנסת מעלה שהמועמדים לא צריכים אפילו תעודת בגרות. 12 שנות לימוד מספיקות. גם תנאים אחרים שמופיעים בו מעלים את השאלה האם הוא מיועד למידותיהן של קבוצות מסוימות, אולי עוזרים פרלמנטריים שהכנסת חפצה ביקרם.
לאחרונה נחשף ב-ynet כי עלות המכרז המדובר - לשמונה משרות דובר לוועדות במשכן - תגיע למאות אלפי שקלים: העסקתו של כל דובר מסתכמת ב-190 אלף שקלים בשנה, ובסך הכול תעלה ההטבה למשלם המסים כמיליון שקלים וחצי
בשנה. ההחלטה לצאת למכרז גררה ביקורת מצד חברי כנסת שטענו כי מדובר בבזבוז כספי ציבור.
אגב, זה לא השדרוג הראשון שלו זוכים יושבי ראש הוועדות בתקופה האחרונה: רק בחודש יולי האחרון אישרה ועדת הכנסת להוסיף להם עוד עוזר - מהלך שנתקל בביקורת במשכן. ההטבה הזו כבר עולה לציבור 2.3 מיליון שקלים בשנה.
אלא שעתה מתברר מבדיקת ynet כי קיימת סתירה מהותית בין העמדה שהציגה הכנסת ביחס לשאלה מיהו קהל היעד אליו כיוונה את המכרז, לבין קהל היעד שעונה על התנאים הנדרשים בו בפועל. מערכת ynet הפנתה לכנסת שורה של שאלות בנוגע למכרז, וזכתה לכמה תשובות מעניינות.
בוגרי גל"צ טריים עם 3 שנות ניסיון בדוברות?
בין השאר נשאלה הכנסת לאחרונה מדוע נקבע במכרז רף ההשכלה כה נמוך כדרישה - השלמת 12 שנות לימוד. בתשובה מסרה הכנסת כי היא "מעוניינת לפנות בראש ובראשונה לבעלי הניסיון המקצועי הקונקרטי, לרבות עיתונאים ודוברים חרדים, בוגרי גלי צה"ל ואנשי מקצוע צעירים נוספים, שאינם בהכרח בעלי השכלה גבוהה".
תגובה לחוד ומציאות לחוד. מהמכרז הרשמי שמופיע באתר האינטרנט של הכנסת עולה כי המועמדים נדרשים ל"ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בעבודה תקשורתית בתחום הדוברות או יחסי הציבור". בנוסף, תחת הקטגוריה של "דרישות נוספות (חובה)" נכתב: "היכרות מעמיקה של שלוש שנים לפחות עם עבודת הכנסת".
בעוד הכנסת טוענת כי היא מעוניינת בבעלי ניסיון, לרבות "עיתונאים" ו"בוגרי גל"צ", נראה שהתנאי המדבר על ניסיון מוכח של שלוש שנות עבודה לפחות בתחומי הדוברות או יחסי הציבור ימנע מקבוצה זו לגשת למכרז.
בכנסת טענו בתגובה כי אין שום סתירה. "הכנסת מחפשת אנשי מקצוע רלוונטים. עיתונאים ודוברים המכירים היטב את עבודת הכנסת, עיתונאים פרלמנטרים ופוליטים, דוברים מהסקטור הציבורי והפוליטי ועוזרים פרלמנטרים - כל אלה, המונים כמה מאות, בוודאי רלוונטים, וזאת ללא קשר לשאלה אם באמתחתם תואר ראשון או לא", נמסר מהמשכן.
ההבהרה שנעלמה: דוברות ועיתונות זה היינו הך
התנאי השני, היכרות מעמיקה של שלוש שנים לפחות עם עבודת הכנסת עלול להקשות אפילו גם על אנשי יחסי ציבור מיומנים, ותיקים ומנוסים שאין להם "היכרות" שכזו לגשת אליו.
על כך השיבו בכנסת: "היכרות מעמיקה עם עבודת הכנסת עשויה להירכש לא רק בעבודה בכנסת עצמה, אלא גם תוך כדי עבודה בתחומים הפוליטיים והמדיניים. עורך, מפיק וכיו"ב - כל אלו בוודאי רלוונטיים מבחינת עמידתם בתנאי הסף, ויהיה עלהם להוכיח, כמובן, את היכרותם המעמיקה עם עבודת הכנסת, במבחן המקצועי שבו ייבחנו המועמדים הרלוונטיים".
למעשה, שני התנאים יחדיו מביאים לכך שהמכרז פונה לקבוצת אנשים מצומצמת מאוד, ומעניק עדיפות משמעותית, למשל לעוזרים פרלמנטרים שמשמשים או שימשו כדוברי ח"כים. בכנסת דוחים את הטענה: "'קבוצת האנשים ה'מצומצמת מאוד' מכילה מאות אנשים, וממילא, מסקנת השואל אינה נכונה".
עם זאת, יש מי שרואה בכך דווקא בשורה חיובית: "ברור ששני התנאים הללו יחדיו מעניקים עדיפות לעוזרים פרלמנטרים
שחיים בתוך המערכת, וזהו דבר שאני מברך עליו", אמר יו"ר ועד העוזרים הפרלמנטרים, שוקי זוהר.
לאחר קבלת התשובות מהכנסת הפנתה מערכת ynet שאלה נוספת: כיצד יכול עיתונאי להתמודד למכרז כשאחד התנאים הוא ניסיון של שלוש שנות עבודה לפחות בתחום הדוברות או יחסי הציבור? הכנסת המשיכה בשלה: "בניסיון של שלוש שנות עבודה לפחות בתחום הדוברות או יחסי הציבור - הכוונה היא לעיתונאות או דוברות או יחסי ציבור". במכרז, משום מה, ההבהרה הזו לא מופיעה.
לפנייה לכתב/ת 
