שטרום: החגיגה על הצטרפות ל-OECD מוקדמת
הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דרור שטרום, טוען כי המירוץ של ישראל להצטרפות ל-OECD אינו בהכרח באינטרס שלה ומשמעותה המעשית עלויות ולא רווחים. שר התמ"ת בן-אליעזר: ישראל תתקבל כחברה במאי 2010
דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי ולשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, תקף היום (ב') בחריפות את תהליך ההצטרפות הישראלי לארגון ה-OECD ואת האינטרס הישראלי מאחורי המהלך, בעקבות דברים שנשא שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר. לדבריו מדובר בבלוף אחד גדול. "מי שמקשיב יכול לחשוב שאנחנו עומדים פה על הבמה בלויי סחבות, כאילו מדינת ישראל לא הצליחה לעשות דבר ב-60 שנותיה והנה הגויים מוכנים אולי לקבל אותנו למועדון יוקרתי, אבל הנושא של ה-OECD שונה מאוד מהתיאורים הללו". את הדברים אמר שטרום ב"כנס הרצליה" לחוסן לאומי של המרכז הבינתחומי בהרצליה.
לדבריו "היה צריך לחשוב לאט לפני החגיגה הגדולה. אם מדברים על הרווח הישראלי צריך להסתכל על מה שקורה בפועל: ומה שקורה בפועל הוא שישראל כבר פעילה מאוד בעשרות ועדות בארגון, ולמעשה ההבדל היחידי בין זה לבין הדיונים של המדינות החברות בו באופן רשמי הוא הדיונים המשמעתיים שהן מנהלות. כל בנק הידע של הארגון כבר עומד לרשותינו היום. אז למעשה בהיבט הזה אין פה רווח. אז מה אנחנו מקבלים בכל זאת? התשובה מפתיעה אולי: לא מעט עלויות."
שטרום גורס כי העלויות נובעות בעיקר מהצורך בשינויים במדיניות הכלכלית והסביבתית. "זה עומד לעלות לנו הרבה. ולא בטוח שהרבה מהצעדים שעשינו בתחום הכלכלי, כמו למשל השמירה על הדולר, היינו יכולים לעשות לו היינו חברים בארגון. צריך לזכור שהמודל הכלכלי שלנו שונה, הצרכים היסודיים שלנו שונים. יש פה כלכלה של שתי מדינות: כלכלת רוב ושתי כלכלות אחרות שנשארות מאחור – עם שיעורי תעסוקה עלובים, שיעורי מיסוי עלובים ופרמטרים נוספים."
"יש לנו פערים גדולים בתוך המדינה ומעולם לא נערך תהליך מושכל שבו בדקנו איפה אנחנו רוצים להשקיע, תהליך שבו נבדקה עלות מול תועלת. זה יעלה עשרות מיליוני דולרים בשנה ואולי צריך לבדוק איפה בוער לנו להשקיע. אנחנו כלכלת אי ולא בטוח שההצטרפות לארגון היא הדבר הכי נכון."
בן-אליעזר: אוטוטו ב-OECD
בטרם נשא שטרום את דבריו, נאם שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, שהעריך כי במאי 2010 ישראל תתקבל כחברה בארגון ה-OECD. "על פי כל האינדיקטורים הכלכליים כבר היינו צריכים להיות שם. מקווה שהמאמצים שעשינו בשנה האחרונה יביאו להצטרפותנו בקרוב", אמר בן אליעזר.
"הצמיחה השנה תהיה אמנם צנועה בחצי אחוז, אבל זה טוב לאין שיעור מממוצע הצמיחה השלילי במדינות ה-OECD, מינוס 3.5%. יחס התוצר לנפש בישראל גבוה מלא מעט מדינות בארגון, כנ"ל לגבי יחס חוב תוצר – נמוך מהאמריקנים, האנגלים והיפנים ועומד בממוצע של מדינות הארגון."
"הגרעון שלנו הוא 5.2%, לעומת למעלה מ-10% בארה"ב ובאנגליה. האבטלה בישראל עומדת על 7.4% ובמגמת ירידה, לעומת ארה"ב והאיחוד – שם האבטלה עומדת על כ-10%. ההשקעות במחקר ובפיתוח גבוהות משמעותית מהממוצע ב-OECD 4.9% (לעומת 2.3% במדינות החברות בארגון), אנו בין הראשונים בעולם בהשקעות הון סיכון ובחדשנות, מספר פטנטים לנפש, מקום ראשון בעולם במספר מהנדסים לנפש ובגיוס הון להיי- טק. אנו המדינה השניה בעולם אחרי ארה"ב במספר חברות נסחרות בנאס"ק ומקום שני בעולם במספר חברות סטרט-אפ. אין ספק כי נתונים אלו מצביעים בבירור כי מדינת ישראל שייכת לקבוצת המדינות המפותחות", דברי בן אליעזר הבוקר בהרצליה.
לדברי בן אליעזר הגיב ניקולא בנוצ'י, ראש המחלקה המשפטית של ה-OECD: "ההמתנה של ישראל ותהליך הקבלה שלה הוא ממוצע לחלוטין מבחינת לוחות זמנים, לא איטי. זה נכון שישראל התבקשה לעשות שינויים, אך גם מדינות אחרות התבקשו לעשות שינויים. מה יהיה הרווח הישראלי מהצטרפות? האם ישראל תרוויח כסף? תשכחו מזה. אתם תרוויחו את האפשרות לחלוק ידע ומומחיות, תרוויחו מהצטרפות לדיונים המקצועיים הללו."
לפנייה לכתב/ת 
